עריכת הדף "התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | {{ | + | {{בעבודה}} |
− | ''' | + | '''גודל דף זה – {{PAGESIZE:משתמש:שמואל חיים}} בתים''' |
==עליית החסידים לארץ הקודש== | ==עליית החסידים לארץ הקודש== | ||
{{ערך מורחב|עליית החסידים}} | {{ערך מורחב|עליית החסידים}} | ||
− | רבי | + | רבי מנחם מנדל מויטבסק נחשב עד עלייתו לארץ, לרבם של חסידים ב[[בלארוס]] ו[[בליטא]]{{הערה|ראה שיחת ליל שמח"ת [[תשמ"ח]] (סעיף י"ט) ש[[הרבי]] מחשיב את רבי מנחם מענדל מויטבסק כמנהיג החסידים מאז פטירת הרב המגיד עד [[הסתלקות]]ו, וממילא גם עליו להימנות ברשימת הנשיאים של חב"ד.}}. בשנת תקל"ז עלה לארץ ישראל בראשות שיירה שמנתה מעל 300 איש שבגרעינה קבוצה מחסידיו, עלייה זו היוותה חמשה אחוזים מכלל (6000) היהודים בארץ ישראל. בתחילה [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף אליהם אך בדרך, ליד נהר הדניעפר שוכנע על ידי רבי מנחם מענדל ורבי אברהם מקאליסק להישאר על מנת להנהיג את החסידים ב[[רוסיה]] הלבנה וליטא{{הערה|'''בית רבי''' ז', ב.}}, הוא נשאר שנה אחת בעיר{{הערה|בהקדמת בני המחבר ל[[שולחן ערוך הרב| שולחן ערוך שלו]] כותבים שבשנה זו חזר על הש"ס בפעם ה-16.}} ולאחר מכן חזר ל[[רוסיה]]. |
אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=28 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}. | אחת מהקבוצות של השיירה הקדימה להפליג בעונה שטרם הייתה בטוחה להפלגה. הספינה אליה הצטרפו טבעה באזור חצי האי קרים. מתוך 83 יהודים שהיו בספינה זו ניצלו רק כ-30 חלקם שבו על עקבותיהם וחלקם המשיכו בנחישות לארץ ישראל{{הערה|1= שלום דובער לוין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=28 '''תולדות חב"ד בארץ הקודש''' עמ' א'], באתר היברו בוקס. {{PDF}}.}}. | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
בעת שהגיעו ל[[ארץ הקודש]] ביקשו מהם ראשי הקהילות בכל הארץ לבוא לגור בעיריים אולם הם בסוף בחרו ב[[צפת]]. | בעת שהגיעו ל[[ארץ הקודש]] ביקשו מהם ראשי הקהילות בכל הארץ לבוא לגור בעיריים אולם הם בסוף בחרו ב[[צפת]]. | ||
− | אולם בעת שהגיעו לצפת הם היו צריכים לשלם מס למושל ובגלל שלא יכלו לשלם, עבר ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[טבריה]] בשנת [[תק"מ]]. | + | אולם בעת שהגיעו לצפת הם היו צריכים לשלם מס למושל ובגלל שלא יכלו לשלם , עבר ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ל[[טבריה]] בשנת [[תק"מ]]. |
מקצת חסידים נשארו ב[[צפת]]. | מקצת חסידים נשארו ב[[צפת]]. | ||
שורה 22: | שורה 22: | ||
ככול הנראה בשנת [[תקמ"א]] כבר היה קופה קבועה של תרומה ליהודי ארץ ישראל שבראשה עמדו כשלושה תלמידי חכמים. | ככול הנראה בשנת [[תקמ"א]] כבר היה קופה קבועה של תרומה ליהודי ארץ ישראל שבראשה עמדו כשלושה תלמידי חכמים. | ||
− | בין השנים [[תקמ"ב]] ל[[תקמ"ד]] נפטר רבי ישראל מפולוצוק, לפיכך התמנה [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא קופת המעות של ארה"ק, אדמו"ר הזקן החל לשלוח מאז שדרי"ם לארץ הקודש שיביאו את המעות שנאספו עבורם. | + | בין השנים [[תקמ"ב]] ל[[תקמ"ד]] נפטר רבי ישראל מפולוצוק , לפיכך התמנה [[אדמו"ר הזקן]] לנשיא קופת המעות של ארה"ק, [[אדמו"ר הזקן]] החל לשלוח מאז שדרי"ם לארץ הקודש שיביאו את המעות שנאספו עבורם. |
===השדרים=== | ===השדרים=== | ||
שורה 37: | שורה 37: | ||
בשנת [[תקנ"ז]] החל ויכוח בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]] מה שגרם לחסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] לסבול משאר החסידים עד שנאלצו לעבוד מ[[טבריה]] ל[[צפת]]. | בשנת [[תקנ"ז]] החל ויכוח בין [[אדמו"ר הזקן]] לרבי [[אברהם מקאליסק]] מה שגרם לחסידי חב"ד ב[[ארץ הקודש]] לסבול משאר החסידים עד שנאלצו לעבוד מ[[טבריה]] ל[[צפת]]. | ||
− | לפיכך הקים להם אדמו"ר הזקן קופה נפרדת. | + | לפיכך הקים להם [[אדמו"ר הזקן]] קופה נפרדת. |
− | ==יסוד ישוב חב"ד | + | ==יסוד ישוב חב"ד ב[[חברון]]== |
− | בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו | + | בשנת [[תקפ"א]] הוחלט להעביר את היישוב החבד"י מ[[צפת]] ולקובעו בחברון. עד אז, מהעליה הגדולה של החסידים ל[[ארץ הקודש]] עם הרב [[מנחם מענדל מויטבסק]] ב[[חודש אדר]] [[תקל"ז]], הייתה קהילת חב"ד הגדולה חיה בעיר צפת. בשנת [[תק"מ]] החלה ההגירה הגדולה ל[[טבריה]] שעל שפת הכינרת. בודדים ובתוכם כמה מחסידי חב"ד, נותרו בצפת. בשנת תק"מ חזרו חסידי חב"ד שהיגרו לטבריה והתאחדו עם אחיהם בצפת - עד לשנת [[תקפ"א]], אז הייתה ההגירה הגדולה שהביאה לכינון היישוב החבד"י בחברון. |
ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]]. | ניתן לומר שבין השנים תקפ"א-[[תקפ"ג]] החל היישוב החבד"י להתבסס בחברון. בשנים אלו נשלחו שני [[שד"ר|שדרי"ם]] מאנשי חברון לגייס כסף עבור היישוב. אחד השדרי"ם, הרב [[שמעון שמרלינג]], נקט בשיטה מעניינת לגביית כספים: הוא נהג להסתובב במושבות היהודים ב[[חוץ לארץ]] ולהכריז שמי שרוצה לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון - שיתרום סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה והיא הגיעה לשיאה כאשר ה[[אדמו"ר האמצעי]] המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה בחברון והבטיח שמי שיקנה ד' אמות בחברון - ינצל מ[[חיבוט הקבר]]. | ||
− | [[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר"ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות | + | [[הרבנית מנוחה רחל]] עלתה בשנת [[תר"ה]] ל[[חברון]] יחד עם בניה מה שתרם רבות לישוב היהודי בחברון ובמיוחד לקהילת חב"ד. |
− | הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]]: | + | הדברים נכתבו בגליון מיוחד שהדפיס רב העדה האשכנזית בחברון, הרב [[שמעון מנשה חייקין]] בשנת [[תרמ"ח]]: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו"ר האמצעי]] נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד הישוב של [[אנ"ש]] בחברון ת"ו. וכתב בזה"ל: מצאתי כתוב בשם הרדב"ז, שכל מי שיש לו אחוזת נחלה בעיה"ק חברון ת"ו יהיה ניצול מחיבוט הקבר, ואדמו"ר בעצמו קנה פה עיר הקודש את הבית הכנסת הקטנה (הנקראת בפי כל [[בית הכנסת]] אברהם אבינו, כמובא הסיפור על זה בספר [[עמק המלך]] בהקדמתו פ' עשירי יעו"ש נפלאות) על שמו, כדי שיהיה לו אחוזת נחלה בעה"ק חברון ת"ו.}}. |
− | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מעיד אני מה שראיתי בעיני המכתב יד קדשו, שכתב ה[[אדמו"ר האמצעי]] נבג"מ, לאנ"ש דפה עיה"ק בשנת תקפ"ג בעת שנתיסד | ||
==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים== | ==הסכם בין עדת החסידים לעדת הספרדים== | ||
שורה 58: | שורה 57: | ||
בשנת [[תר"ב]] נחתם ההסכם השלישי ביניהם. | בשנת [[תר"ב]] נחתם ההסכם השלישי ביניהם. | ||
− | בשנת [[תרס"ו]] נכתב ההסכם הרביעי והאחרון{{הערה|הידוע לנו}}. | + | בשנת [[תרס"ו]] נכתב ההסכם הרביעי והאחרון {{הערה|הידוע לנו}}. |
בראש ההסכם נכתב: | בראש ההסכם נכתב: | ||
− | {{ציטוט|תוכן=מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק"ק חב"ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו | + | {{ציטוט|תוכן=מודעת זאת בכל הארץ שזה שנים כאשר באו מעלת חכמי ורבני ויחידי האשכנזים ק"ק חב"ד לשכון כבוד בארצנו על נחלת אבותנו קרית הארבע היא חברון ת"ו, בו בפרק נתפשרנו יחד חו"ר ומנהיגי כו[ולל] ק"ק הספרדים הי"ו עפ"י התנאיים העשויים בינינו ונכתב ונחתם שטר הפשר עשוי בכל תוקף וחוזק כראוי, ועפ"י התנאים שנתבארו בשטר הנז' נתישבנו על הארץ הטובה.}} |
− | אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של | + | אותו הסכם גם כלל שדרו"ת משותפת בין השנים, ב[[קיץ]] [[תקפ"ז]] נשלח החסיד רבי [[יצחק אשכנזי]] כשד"ר משותף של שני העדות. |
− | ==פרעות תקצ"ד== | + | ==פרעות [[תקצ"ד]]== |
בשנת [[תקצ"ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף. | בשנת [[תקצ"ד]] החל מרד בין מושלי הגליל מה שגרם לפרעות רבות אצל היהודים וכן אצל קהילת חב"ד, וכן לאחר מכן גם היה [[רעידת אדמה]] שהחריבה את צפת, בעקבות כך פנו קהילת חב"ד בפנייה ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] שיעזור להם ויתרום להם כסף. | ||
שורה 71: | שורה 70: | ||
{{ציטוט|תוכן=יתבשרו אדונינו משלומינו הטוב ושלום כל אנ"ש שי' כל הכתוב לחיים אחרי רוב הצרות וההרפתקאות שעברו עלינו על ראשינו מים הזידונים בזה הקיץ כמו שהודענו לכ"ק, אך חשש אולי לא הגיע לידי כ"ק ועלינו מוטל הדבר חובה להודיע צערא דרבים ברבים. | {{ציטוט|תוכן=יתבשרו אדונינו משלומינו הטוב ושלום כל אנ"ש שי' כל הכתוב לחיים אחרי רוב הצרות וההרפתקאות שעברו עלינו על ראשינו מים הזידונים בזה הקיץ כמו שהודענו לכ"ק, אך חשש אולי לא הגיע לידי כ"ק ועלינו מוטל הדבר חובה להודיע צערא דרבים ברבים. | ||
− | הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר"ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ"ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו | + | הנה ביום א' ט' אייר העבר מרדו הגוים אנשי עיר הזאת עם כל הכפרים אשר סביבותינו על המשנה שר צבא של מצרים יר"ה אשר הוא בכאן כמו מלך ממש, והרגו כמה מאנ"ח שעמדו בכאן והנשארים בערך ארבעה מאות אנשים נסגרו במבצר הנק' כלא בלשונם, עד שמשך כמה שבועות מחמת שכלה אצלם מזון ומשתה הוכרחו להמסר בידם. גם התפארו עלינו לסכן אותנו במיתות אחזריות ומשונות, רק בחמלת ה' עלינו וע"י הוצאות רבותו שהוכרחנו ליתן להשרים יושבי עה"ק אשר בכל יום ויום צווחו הב הב עד אין מספר, וב"ה אשר יד השרים היתה להצילנו מת"י. גם אנ"ח שבתוך המבצר התפארו עלינו שע"י הפולווער שיש אתם הרבה מאד ידלקו וישרפו את כל העיר, ובכל יום ויום היינו מסוכנים משני הצדדים, ואימות מות נפלה עלינו.. ובכל יום ויום היינו מצפים על ביאת השר עם חילו אך אוי ואבוי זה היום שקיווינוהו מצאנו ראינו רעה. |
ביום ב' כ"ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס"ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס"ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה"כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה"כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.}} | ביום ב' כ"ח תמוז בא לכאן המשנה עם חילו וכבש את העיר ונהפך עלינו בלהות קיווינו לאור ושמה לצלמות כי עלה מות בחלונינו. אוי נא לנו כי חטאנו וניתן רשות למשחית לשלול ולבוז אותנו ואת בתינו שרפו באש והחריבו חפשו אחר מטמונים וכל אשר בתוכם לקחו עד אשר לא השאירו לנו שריד שמן זית שפכו והכלים שברו ולא נשאר חרש לחתות אש מיקוד ולאסוף מים מגבא. נשים רבות עינו וטמאו ס"ת מחמדי עינינו מהם שרפו מהם קרעוהו פרעוהו גזרוהו לגזרים ופשטום על הארץ ועינו משים עליהם ס"ת מגוללות בדם הרוגים שתי נשים וילד אחד השופך בבה"כ שלנו. גם חכמי הספרדים נהרגו בביתם, מעי מעי על חלליהם עיני עיני על חלליהם ה' ינקם דם עבדיו ונקם ישיב לצריו. וכלי הקודש לקחו בידם ולא נשאר בבה"כ לא פרוכת ולא מפה לכסות בה השולחן ולא מטפחת לנגב בה הידים ונשארו בערום ובחוסר כל.}} | ||
בעקבות כך נשלח השד"ר רבי [[נתן עמרם]] בשביל לגייס כסף, בין השנים [[תקצ"ד]] - [[תר"א]] עבד רבי נתן עמרם כשד"ר עד שהפסיק. | בעקבות כך נשלח השד"ר רבי [[נתן עמרם]] בשביל לגייס כסף, בין השנים [[תקצ"ד]] - [[תר"א]] עבד רבי נתן עמרם כשד"ר עד שהפסיק. | ||
− | ==תמיכת אדמו"ר הצמח צדק | + | ==תמיכת [[אדמו"ר הצמח צדק]] בישוב היהודי בחברון== |
− | עוד בימי נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]] פעל | + | עוד בימי נשיאותו של [[אדמו"ר האמצעי]] פעל אדמו"ר הצ"צ למען יהודי חברון, ואם התמנותו לנשיאות החל לפעול בכל הכוח. |
− | מידי כמה זמן היו מגיעים בניה של הרבנית מנוחה רחל, רבי [[יהודה לייב סלונים]], רבי [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] | + | מידי כמה זמן היו מגיעים בניה של הרבנית מנוחה רחל, רבי [[יהודה לייב סלונים]] ,רבי [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק]] ורבי [[מרדכי דובער סלונים]] ל[[אדמו"ר הצ"צ]] בשביל לגייס כסף למען יהודי חברון. |
− | ==תמיכת משה מונטיפיורי== | + | ==תמיכת [[משה מונטיפיורי]]== |
− | בחודש [[תמוז]] [[תקצ"ט]] הגיע | + | בחודש [[תמוז]] [[תקצ"ט]] הגיע הסר מונטיפיורי לביקור בארץ הקודש, במהלך הביקור הגיעו אליו נציגים מהקהילה החבדי"ת בחברון וביקשו את עזרתו למען הקהילה. |
− | + | הסר מונטיפיורי ביקש לעשות מפקד אוכלסין כמה יש בקהילה החבדי"ת וכמה בספרדית ולבסוף תרם את הכסף הנדרש. | |
− | בביקורו בשנת [[תר"ט]] ביקשו העדה החבדי"ת שהוא יביא רופא | + | בביקורו בשנת [[תר"ט]] ביקשו העדה החבדי"ת שהוא יביא רופא לישוב היהודי בחברון, בפועל הובא רופא למקום רב בשנת [[תרס"ו]] {{הערה|מפני שהיו אז קצת יהודים בחברון בשביל שיהיה להם רופא מיוחד משלהם}}. |
− | גם לאחר פטירתו של | + | גם לאחר פטירתו של הסר [[משה מונטיפיורי]] המשיכו נאמניו לשלוח כסף לקהילה החבדי"ת ב[[חברון]]. |
− | ==ההגירה | + | ==ההגירה ל[[ירושלים]]== |
בשנת [[תקצ"ד]] השתלט על [[חברון]] המושל עבדול רחמן הידוע בכינוי ''''הרב השחור''', אותו מושל היה מתעלל ביהודים באכזריות רבה ודרש הרבה כסף מאת הקהילה היהודית. | בשנת [[תקצ"ד]] השתלט על [[חברון]] המושל עבדול רחמן הידוע בכינוי ''''הרב השחור''', אותו מושל היה מתעלל ביהודים באכזריות רבה ודרש הרבה כסף מאת הקהילה היהודית. | ||
− | רק בשנת [[תרי"ח]] נאסר אותו מושל ונשלח להריגה, נעשה | + | רק בשנת [[תרי"ח]] נאסר אותו מושל ונשלח להריגה, אולם נעשה קצצת יותר שקט בחברון אך לא משביע מספיק. |
בעיתון '''החבצלת''' של שנת [[תר"ס]] מתאר הכותב את המצב בחברון: | בעיתון '''החבצלת''' של שנת [[תר"ס]] מתאר הכותב את המצב בחברון: | ||
− | {{ציטוט|תוכן=גורל עיר חברון, אשר אך חושך וצלמות בעריפי', אין בה לא בתי משכנות לעניים, ולא מקום מפלט לחולים נדכאים, לא סעד לזקנים, ולא תמיכה לפרחי ת"ח, כזקן, כמלא עלומים מבקשים לחם ואין, נשאר בעיר שמה, ושאי' יוכת שערי', | + | {{ציטוט|תוכן=גורל עיר חברון, אשר אך חושך וצלמות בעריפי', אין בה לא בתי משכנות לעניים, ולא מקום מפלט לחולים נדכאים, לא סעד לזקנים, ולא תמיכה לפרחי ת"ח, כזקן, כמלא עלומים מבקשים לחם ואין, נשאר בעיר שמה, ושאי' יוכת שערי', קרית תוהו תכונה ועיר נעזבה קורא לה. |
היפלא איפוא, אם מספר אחינו תושבי חברון יגרע ויצער מיום ליום, אחרי אשר הראשונים ספים תמים, מהם אשר סעו למנוחות ומהם -יבדלו לחיים- הנודדים לבקש טרף להשבית רעבונם ורעבון עולליהם, באשר ימצאון, ותושבים חדשים, לא יתוספו אף גם אחד, ובמצב כזה תמה אני אם בזמן מצער -אשורנו וקרוב- יהי' עוד מושב לאחינו בעיר הקדושה הזאת המשולשת בשלוש קדושות לקדוש, והיתכן?}} | היפלא איפוא, אם מספר אחינו תושבי חברון יגרע ויצער מיום ליום, אחרי אשר הראשונים ספים תמים, מהם אשר סעו למנוחות ומהם -יבדלו לחיים- הנודדים לבקש טרף להשבית רעבונם ורעבון עולליהם, באשר ימצאון, ותושבים חדשים, לא יתוספו אף גם אחד, ובמצב כזה תמה אני אם בזמן מצער -אשורנו וקרוב- יהי' עוד מושב לאחינו בעיר הקדושה הזאת המשולשת בשלוש קדושות לקדוש, והיתכן?}} | ||
בעקבות כך עברו הרבה מתושבי הקהילה היהודית וכן גם החבדי"ת מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]. | בעקבות כך עברו הרבה מתושבי הקהילה היהודית וכן גם החבדי"ת מ[[חברון]] ל[[ירושלים]]. | ||
− | ==תמיכת | + | ==תמיכת [[אדמו"ר הרש"ב]] בישוב היהודי ב[[חברון]]== |
===חצר רומנו=== | ===חצר רומנו=== | ||
− | בשנת [[תרל"ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה | + | בשנת [[תרל"ח]] נבנה לראשונה מחוץ לחומות חברון בניין ראשון אשר נקרא '''בית רומנו''', באותם ימים גר בבנין זה בעת בעל ה[[שדי חמד]]. |
בשנת [[תרס"ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב"ד. | בשנת [[תרס"ד]] החליטו בעלי הבניין למכור בית זה, ובעל השדי חמד הציע לגביר רבי [[יהושע ברלין]] לקנות בניין זה בשביל עדת חסידי חב"ד. | ||
שורה 113: | שורה 112: | ||
===ישיבת מגן אבות=== | ===ישיבת מגן אבות=== | ||
{{ערך מורחב|מגן אבות חברון}} | {{ערך מורחב|מגן אבות חברון}} | ||
− | ישיבת "'''מגן אבות'''" נוסדה בשנת [[תרמ"ט]], בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה. | + | ישיבת "'''מגן אבות'''" נוסדה בשנת [[תרמ"ט]], בעיר חברון, ארץ הקודש, אך לא החזיקה מעמד זמן רב וכעבור כמה שנים התפרקה. |
בשנת [[תרס"ג]] ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל"[[תומכי תמימים]]". אולם הרבי הרש"ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. | בשנת [[תרס"ג]] ייסד [[אדמו"ר הרש"ב]] את הישיבה מחדש וכעבור כמה שנים אף סינף אותה ל"[[תומכי תמימים]]". אולם הרבי הרש"ב לא היה שבע רצון ממנה, כיון שלא למדו בה את לימודי החסידות כפי שרצה, ולכן הוחלט לפתוח את ישיבת [[תורת אמת חברון]]. | ||
שורה 121: | שורה 120: | ||
בשנת [[תרע"א]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] קבוצת בחורים לחברון במטרה להקים שם ישיבה, הבחורים הגיעו בחודש [[חשוון]] [[תרע"ב]], | בשנת [[תרע"א]] שלח [[אדמו"ר הרש"ב]] קבוצת בחורים לחברון במטרה להקים שם ישיבה, הבחורים הגיעו בחודש [[חשוון]] [[תרע"ב]], | ||
− | בתחילה הבחורים שכנו במבנה שבו היה בעבר ישיבת [[מגן אבות חברון|מגן אבות]] אולם לאחר מכן הם עברו לבית רומנו, בשנת [[תרע"ד]] חזרו הבחורים לרוסיה בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]. | + | בתחילה הבחורים שכנו במבנה שבו היה בעבר ישיבת [[מגן אבות חברון|מגן אבות]] אולם לאחר מכן הם עברו לבית רומנו, בשנת [[תרע"ד]] חזרו הבחורים לרוסיה בעקבות [[מלחמת עולם הראשונה]]. |
===חצר רומנו לאחר מלחמת עולם הראשונה=== | ===חצר רומנו לאחר מלחמת עולם הראשונה=== | ||
אחרי פטירתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[תר"פ]] מונה אדמו"ר הריי"צ כיורש לבניין, בשנת [[תרפ"ב]] רצה [[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה מחדש את הישיבה אולם בפועל זה לא קרה, בינתיים השתלטה הממשלה על הבניין ונהגה בו כרצונה. | אחרי פטירתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[תר"פ]] מונה אדמו"ר הריי"צ כיורש לבניין, בשנת [[תרפ"ב]] רצה [[אדמו"ר הריי"צ]] להקים בה מחדש את הישיבה אולם בפועל זה לא קרה, בינתיים השתלטה הממשלה על הבניין ונהגה בו כרצונה. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
− | + | [https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/index.htm/ תולדות חב"ד בארץ הקודש] | |
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
− |