עריכת הדף "הרנינו לאלקים עוזנו"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
{{ניגונים שחוברו על פרקי התהלים של הרבי}}
[[קובץ:ידיעה_ניגון_הרנינו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ידיעה ב[[שבועון כפר חב"ד]] על ניגון הרנינו לאלוקים שהלחין ר' אליהו רבקין]]
ה[[ניגון]] '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של [[הרבי]] ב[[י"א ניסן]] שנת [[תשמ"ב]] - יובל ה-80 שנה להולדת הרבי.


את הניגון הלחין ר' פייטל לוין ולאחר שהתקבל על ידי הרבי בעת ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הפך לחלק מרפרטואר הניגונים החב"די.


ניגון זה הוא ניגון ס"ד בפרוייקט [[מסורת הניגונים]].
הניגון '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים''' הינו ניגון חסידי תוסס המשלב שמחה ודביקות. ניגון זה הוא הראשון בסדרת הניגונים שהולחנו במיוחד לרגל יום הולדתו של הרבי.
זה היה לקראת י"א ניסן שנת תשמ"ב - אז מלאו 80 שנה להולדת הרבי - הלחין הרה"ח ר' פייטל הלוי שי' לוין מנגינה חדשה, על הפסוקים "הרנינו לאלקים עוזנו גו'"; "שאו זמרה גו'"; "ויאכילהו מחלב חטה גו'", שבפרק פ"א בתהילים.
הניגון התקבל אצל הרבי, ומאז הפך הדבר למסורת.


==מילות הניגון==
מילות הניגון: '''הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ, הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב. שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף, כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַרְנִינוּ לֵאלֹקִים עוּזֵּנוּ הָרִיעוּ לֵאלֹקֵי יַעֲקֹב:
וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָּ:'''
(תהילים פרק פ"א, פסוקים ב, ג, יז)


שְׂאוּ זִמְרָה וּתְנוּ תֹף כִּנּוֹר נָעִים עִם נָבֶל:


וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה, וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ:|מקור=[[תהלים פ"א]], ב; ג; יז}}.
'''אודות הניגון:'''
(על פי תהילים מהדורת "אהל יוסף יצחק", ומפרשים על הפסוק): מזמור זה בתהילים נהגו לומר בבית המקדש בראש השנה לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים ע"י שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב" (רד"ק על פסוק ב').


==משמעות תיבות הניגון==
וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם מים מצור מתוק מדבש (אבן עזרא על פסוק י"ז), ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה (מלבי).
מזמור זה בתהלים נהגו לומר בבית המקדש ב[[ראש השנה]] לזכר הניסים שנעשו ביום זה בו התחילה גאולת מצרים על ידי שמצרים הפסיקו לשעבד את בני ישראל בפרך ונחו מיגיעם מהעבודה הקשה, ו"לפי ששבטי יעקב היו עבדים ויעקב הוא שירד עם בניו למצרים. ואז הוחל מנין שני העבודה שהיו במצרים כמנין רד"ו, לפיכך אמר לאלהי יעקב"{{הערה|על פי פירוש הרד"ק על פסוק ב'.}}.
--[[משתמש:זלמן הענדל|זלמן הענדל]] - [[שיחת משתמש:זלמן הענדל|שיחה]] 02:40, 10 ביוני 2014 (UTC)
 
וכאשר בני ישראל הלכו בדרכי ה' זכו לאכילת המן שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה וה' השביעם [[מים]] מצור מתוק מדבש{{הערה|על פי פירוש האבן עזרא על פסוק י"ז.}}, ועוד פירוש בזה שמדובר על העתיד: שכאשר בני ישראל ילכו בדרכי התורה והמצות ה' מבטיח להאכיל את ישראל בחלב חטה ולהשביעם דבש גם מצור - שגם הצור היבש יזוב דבש ונופת מרוב הברכה{{הערה|על פי פירוש המלבי.}}.
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQVEhKM0ZiY2czV3c/view?usp=drivesdk לשמיעת הניגון] {{שמע}}
*[https://chabadpedia.co.il/images/b/bb/%D7%94%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%95%D7%A7%D7%99%D7%9D.mp3 לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] {{שמע}}
 
{{ניגוני חב"ד על פסוקי תהלים}}
{{מסורת הניגונים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים על פרקי הרבי]]
[[קטגוריה:ניגוני שמחה]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)