עריכת הדף "הקפות"

[[קובץ:ריקוד שמחת תורה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הקפות ב[[שמחת תורה]]. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]
'''הקפות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת [[קריאת התורה]] עם [[ספר תורה|ספרי התורה]] בחג שמחת תורה, ב[[שמחה]], [[שיר]]ים ו[[ריקוד]]ים ולחגוג בדרך זו את סיום קריאת כל התורה לפי סדר [[פרשת השבוע|פרשיות השבוע]]. מנהג זה החל בארצות [[יהדות אשכנז|אשכנז]] לפני מאות שנים, ומשם התפשט לקהילות הספרדים. המנהג הפך לחגיגה המרכזית של שמחת תורה, וב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלתו בהרחבה, בתור שמחה שלמעלה מכל הגבלה שבה מתאחדים כל ישראל מבלי חילוק, ושמחה זו פועלת התרוממות ב[[לימוד התורה]] של כל השנה.

==מקור המנהג==
ב[[שמחת תורה]] נהגו בתפוצות ישראל לסיים את קריאת התורה כולה בפרשת [[וזאת הברכה]]. בספרי ה[[גאונים]] וה[[ראשונים]] נזכרים מנהגי שמחה שונים לכבוד סיום התורה, ביניהם הוצאת [[ספר התורה]] לשמוח ולשיר עימו{{הערה|תשובות הגאונים שערי תשובה סי' שיד. מחזור ויטרי שפג. טור אורח חיים סי' תרסט.}}, אך מנהג הקפת הבימה עם ספר התורה נזכר לראשונה אצל חכמי אשכנז - רבי [[יצחק אייזיק מטירנא]]{{הערה|ספר המנהגים - שמיני עצרת.}}, ה[[לבוש|מרדכי יפה]] וה[[רמ"א]]{{הערה|אורח חיים סימן תרסט.}}.

רבי [[חיים ויטאל]] הביא מקור למנהג זה מ[[ספר הזוהר]]:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=זוהר חלק ג' רנו, ב|תוכן=
וְנוֹהֲגִין לְמֶעְבַּד יִשְׂרָאֵל עִמָּהּ חֶדְוָה, וְאִתְקְרִיאַת שִׂמְחַת תּוֹרָה. וּמְעַטְּרָן לְסֵפֶר תּוֹרָה בְּכֶתֶר דִּילֵיהּ
{{ש}}'''תרגום''': ונוהגים לעשות ישראל עימה שמחה, ונקראת שמחת תורה. ומעטרים לספר התורה בכתר שלו}}

כמו כן העיד רבי חיים ויטאל כי רבו [[האריז"ל]] היה נזהר בהקפות אלו והקפיד לערוך שבע הקפות{{הערה|שער הכוונות קד, א.}}. על פי מנהג האריז"ל התפשט ברוב קהילות ישראל המנהג לערוך שבע הקפות.

ב[[סידור עם דא"ח]]{{הערה|רסט, ב.}} מובא שהקפות אלו הינם 'מנהג נביאים'{{הערה|זאת בשונה מגרסאות אחרות מדברי אדמו"ר הזקן בהן מוזכר הביטוי 'מנהג' בלבד. וראו [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/556.htm מכתב הרבי באגרות קודש חלק ג' עמוד רלב ואילך] המבאר לשון זו, שאכן לא מצינו מנהג נביאים לרקוד בשמחת תורה עם הספר תורה, אך מצינו באופן כללי, שביטאו את השמחה הגדולה באופן של "דוד מפזז ומכרכר בכל עוז לפני השם", באופן של ריקוד במעשה דווקא, ועם ספר תורה (המכתב נדפס גם בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 505. וראו שם עמוד 227 עמוד 54 ששולל הפירוש שכוונת הסידור להקפות ד[[הושענא רבה]]).}}, כאשר המנהג מבטא את ההתקשרות הנעלית ביותר של יהודי עם הקב"ה שלמעלה מאופני ההתקשרות של תורה שבכתב ותורה שבעל פה, ואפילו במנהג עצמו - זהו מנהג שנהגו הנביאים בעצמם ולא הורו כך לעם והעם מעצמו קיבל על עצמו לעשות כמותם{{הערה|כפי שהתבאר בלקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 227.}}.

==בשמיני עצרת ובשמחת תורה==
רבי [[עמנואל חי ריקי]] הביא כי המנהג לערוך הקפות הוא לא רק בשמחת תורה אלא גם ב[[שמיני עצרת]] (בחוץ לארץ - שם שמיני עצרת הוא היום הראשון של החג ושמחת תורה הוא היום השני){{הערה|משנת חסידים מסכת ימי מצוה וסוכה, פרק יב.}}, ובעקבותיו [[אדמו"ר הזקן]] פסק כך ב[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]]{{הערה|ראה בהרחבה בקובץ אור ישראל (מונסי) סא, ע' רס. ובמאמרו של הרב נחום גרינוולד בקישורים חיצוניים.}}. מנהג חב"ד לערוך הקפות בליל שמיני עצרת, בליל וביום שמחת תורה{{הערה|שם=קובץ|[[קובץ ליובאוויטש]] גליון 5, ע' 72.}}.

אצל רבותינו נשיאנו ההקפות בשמיני עצרת היו ברצינות ביחס להקפות של שמחת תורה, שבהם הייתה השמחה גדולה יותר, למעלה ממדידה והגבלה{{הערה|1=שיחת ליל ה' דחג הסוכות תנש"א. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59224&st=&pgnum=324&hilite= ליל שמחת תורה תשד"מ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5726-1/115/117.htm יום שמחת תורה תשכ"ו]. תשנ"ב.}}. עם זאת, בשנים האחרונות הנהיג הרבי שכבר בשמיני עצרת יהיו ההקפות בשמחה שפורצת את כל ההגבלות ממש{{הערה|שיחות תשד"מ ותשנ"ב הנ"ל.}}. הרבי הסביר באריכות את הסיבה לכך - שבזמננו מוכרחים לבטל את ה[[גלות]] על ידי שמחה, ולכן יש לעשות זאת גם בשינוי הסדר הרגיל (בדומה לסיפור על אדמו"ר הזקן שהקדים את [[תקיעת שופר|תקיעת השופר]] לפני התפילה, וכך פעל ברוחניות את הנצחון ב[[מלחמת רוסיה-צרפת]]){{הערה|שיחת תשד"מ הנ"ל.}}.

==סדר ההקפות כמנהג חב"ד==
לאחר [[תפילת ערבית]] או [[שחרית]], לפני התחלת ההקפות, נוהגים לעשות [[קידוש]]{{הערה|וראה בשיחת ליל שמיני עצרת תשנ"ב, שכאשר ה[[גבאי]] מכריז שיכולים לעשות קידוש - צריכים לעשות קידוש, עיין שם.}}, ובליל שמחת תורה (לפעמים גם בשמיני עצרת) - [[התוועדות]]{{הערה|1=ראה הנלקט ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=365&hilite= אוצר מנהגי חב"ד - תשרי, ע' שנא].}}.

קודם ההקפות אומרים כמה פסוקים - "אתה הראת לדעת", ועוד - וחוזרים עליהם שלוש פעמים. באמירת הפסוקים מכבדים אנשים שונים, ואחריהם חוזר כל הקהל. מנהג [[הרבי הריי"צ]] והרבי בהקפות הלילה לומר את הפסוק הראשון - "אתה הראת", והאחרון - "כי מציון". כמו כן הוסיף הרבי שאחר שלושת הפעמים של אמירת "אתה הראת", אומר שלוש פעמים את הפסוק "והיה זרעך כעפר הארץ" ואחריו הקהל כולו, וקבע זאת למנהג חב"ד{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.}}. היו שנים שהוסיף עוד פסוקים{{הערה|ראה פירוט ב"מעשה מלך" ע' 297 הערה 7.}}.

לפי תורת החסידות, מהותם של הפסוקים היא להביא טעמים וראיות מן התורה על השמחה{{הערה|ספר המאמרים תש"ד ע' 56.}}, וכן תפילה שעל ידה פועלים שענינים אלו יהיו בגלוי{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תנש"א (התוועדויות ח"א ע' 178).}}. בכמה שיחות ביאר הרבי את ענינם של כל י"ז הפסוקים{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תש"נ (התוועדויות ח"א ע' 203 ואילך). תנש"א (שם). תשנ"ב (שיחות קודש ח"א ע' 194).}}.

להקפות מכבדים אנשים שיזכו לשאת את ספרי התורה, והם אומרים לפני כל הקפה את הנוסח המיוחד לה והקהל אחריהם. מנהג הרבי ללכת להקפה הראשונה והשביעית, בה רוקד עם [[ספר התורה של הרבי|ספר התורה שלו]] במרכז [[770]] ומעודד את השירה בעוז. ברוב השנים עד פטירתו היה רוקד עם הרבי בהקפה זו גיסו, הרב [[שמריהו גוראריה]]. בחזרתו מההקפה עובר הרבי בין הקהל ומברך ברכות רבות, וזמן זה ידוע כעת רצון לרבים הצריכים ברכה ונדחקים אז לקבלה.

בסיום כל הקפה מכריזים "עד כאן הקפה א'", "עד כאן הקפה ב'" וכדומה. הטעם להכרזה זו הוא כדי שלא תהיה [[יניקת החיצונים]] מהחיות שבהקפה{{הערה|שער הכולל פרק מה סק"ו.}}, וכן כיון שענין ההקפות הוא [[בלי גבול]], יש להכריז כך כדי להמשיך את ההקפה בענינים של הגבלה{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה תשל"ה.}}.

==הקפות שניות==
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]
{{ערך מורחב|הקפות שניות}}
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.

המנהג התפשט בחוגי המקובלים{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}} ולאחר מכן גם לבתי כנסת נוספים. לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו.

[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילת חב"ד ומידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בו משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.

==לקריאה נוספת==
*'''הקפות עם הרבי''', במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1878 עמוד 78

==קישורים חיצוניים==
*הרב [[נחום גרינוולד]], [http://www.haoros.com/Archive/index.asp?kovetz=886&cat=9&haoro=12 בין שבע הקפות לבין שלש הקפות וחצי: ביאור מנהג חב"ד]

{{סוכות|}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שמיני עצרת ושמחת תורה]]