עריכת הדף "הקדוש ברוך הוא"

{{שמות|}}'''הקדוש ברוך הוא''' הוא כינוי שבו מכונה בורא העולם (הקדוש ברוך הוא ברא את כוכב הלכת כדור הארץ המכונה עולם כמו כן הקדוש ברוך הוא ברא את כוכבי הלכת ואת השמש ואת הירח כוכבים ואין סוף גלקסיות וברא את המזלות כפי שכתוב בספר הזוהר הקדוש ובספרי הקבלה ובספר רזיאל המלאך כמו כן הקדוש ברוך הוא ברא את האדם ואת כל בעלי החיים הטהורים ואת בעלי החיים הלא טהורים והקדוש ברוך הוא מחייה את כל בעלי החיים ומחייה את בני אדם ואת בנות האדם והקדוש ברוך הוא ברא את המלאכים שבעולם היצירה ואת השרפים שבעולם הבריאה וגם את השדים וגם את השדות והקדוש ברוך הוא ברא את עולם ואצילות ואת עולם הבריאה ואת עולם היצירה ואת עולם העשייה ועוד מאות אלפי עולמות כפי שכתוב בספר 'ילקוט הרועים הגדול' והקדוש ברוך הוא טוב לטובים וגם לרעים ככתוב:טוֹב-יְהוָה לַכֹּל;    וְרַחֲמָיו, עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו.
והקדוש ברוך הוא מושל בכל העליונים ובכל התחתונים). 
כינוי זה בא לבטא את כך שהקדוש ברוך הוא הינו למעלה מכל השגה, שכן תיבת "קדוש" בלשון הקודש משמעותה מופרש ונבדל, כלומר שאין לנו השגה בו. לא ייתכן להשיג את בורא העולם, מכיון שהשגה, רחבה ועמוקה כל שהיא, יכולה להקיף ולהבין מי שהוא בעל גבול, ולא מי שאינו בעל גבול, והוא למעלה מהמושגים שניתנו לשכל להבין.

==בתורת הקבלה והחסידות==
בתורת הקבלה המושג הקדוש ברוך הוא (ובארמית) מתייחס לגילוי של הקב"ה בעולמות על ידי שבעת מידותיו הקדושות, אשר גילוי זה נקרא כידוע [[זעיר אנפין]], במיוחד כאשר הוא מוזכר יחד עם המילה "שכינתיה" המתיחס להנהגה בה הקדוש ברוך הוא שוכן בעולמו ומסתתר בלבושי העולמות הנקראים [[בי"ע]], אך בחסידות{{הערה|יושר דברי אמת סימן מ"ז אות ל'}} מתבאר כי אין הכוונה דווקא לבחינה זו הנקראת זעיר אנפין, אלא לכל העולמות שמעל בחינת ה[[שכינה]] שהיא מושגת לנבראים, ובעומק יותר - ל[[עצמות ומהות]], שכן '''עַצְמוּת וּמַהוּת''' הוא כינוי בו נתכנה בספרי ה[[קבלה]] ענין מציאותו של הבורא, כפי שהיא למעלה מכל הגדרה, חיובית או שלילית. המושג "עצמות" מתייחס לעצם הבורא כפי שהוא למעלה מ'''כל''' יכולת תפיסה אנושית '''בהסתייגות מלאה''' גם מכל המשתמע לכאורה מהכינוי עצמו (העצם של הבורא וכדומה), וכינוי זה נקרא בשם "קדוש" על שם שהוא למעלה מהשגתינו. 

המילים "ברוך הוא" הם ברכה, על שם הפסוק "זכר צדיק לברכה", שדרשוהו חז"ל על [[הקב"ה]] צדיקו של עולם, שכאשר מזכירים את מציאות הבורא, חלה חובה לברכו ולקדשו.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]