עריכת הדף "העלאת מיין נוקבין"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
'''העלאת מיין נוקבין''' [=[[מים]] נקביים], הוא לשון ה[[קבלה]] לעליה מלמטה למעלה ב[[אתערותא דלתתא]]. אחרי העילוי בבחינת מיין נוקבין, ישנה המשכה של בחינת [[מים דוכרין]].
'''מים נוקבין''' הוא לשון ה[[קבלה]] לעליה מלמטה למעלה ב[[אתערותא דלתתא]]. אחרי העילוי בבחינת מים נוקבין ישנה המשכה של בחינת [[מים דכורין]].


==בעולמות==
==בעולמות==
שורה 9: שורה 9:
לפעמים הסדר הוא הפוך, ו[[מים דוכרין]] מעוררים מים נוקבין, וכך על ידי עסק ה[[תורה]], נותן כח שעל ידי זה יוכל אחר כך להעלות נפשו ב[[תפילה]].  
לפעמים הסדר הוא הפוך, ו[[מים דוכרין]] מעוררים מים נוקבין, וכך על ידי עסק ה[[תורה]], נותן כח שעל ידי זה יוכל אחר כך להעלות נפשו ב[[תפילה]].  


==טעם העלאת מ"ן==
[[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]]
הטעם שנצרכת העלאת מ"ן לירידת השפע מבואר בדברי אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוקע הארץ (תקס"ב}},
אין האור למעלה כדוגמת אור הגשמי של השמש שהוא הכרחי שמאליו יאיר השמש אורו. אבל למעלה אור המאציל הוא על פי רצונו הפשוט, ואם כן צריך לזה העלאת מ"ן שעל ידי זה יומשך האור, כי מצד עצמו כמו שהאש הגשמי טבעו להסתלק תמיד לשרשו האש היסודי (היפוך טבע אור השמש המאיר ממילא ומאליו למטה, ואינו מאיר אלא על ידי אחיזתו בכלים הן הפתילה והעצים, אבל מיד כשיכלו מסתלק למעלה ואינו מאיר למטה כלל{{הערה|כמו שכתוב כי ה' אלקיך אש אוכלה}}, כמ"כ על דרך משל האור המאיר ובא מ[[עצמותו]] יתברך חפצו ותשוקתו להסתלק למעלה וליכלל במקורו הוא מהותו ועצמותו יתברך, על כן הדבר תלוי באתערותא דלתתא שיעוררו להיות המשכת האור והזיו מלמעלה למטה בתוך הכלים והעולמות.
 
מקשה אדמו"ר הצמח צדק: ידוע כי כל התעוררות מלמעלה אינה מתעוררת אלא על ידי התעוררות שכמותה למטה, וכיצד ביכולת אדם בעל גבול לעורר למעלה דבר שהוא בלתי גבולי?
 
מתרץ אדמו"ר הצ"צ, כי ענין העלאת המ"ן הוא ענין "אהבה דבכל מאדך", אהבה זו ענינה הוא האהבה הגדולה והרבה שאינה נגבלת בכלי הלב, דהיינו שאין הלב יכול להכיל בתוכו אהבה זו כי רבה היא, ובחינת האמור בפסוק "צעק לבם אל ה'", דהיינו שהאדם נתפעל כל כך, והדבר נוגע ללבו ולנפשו עד שאינו יכול לסבול בתוכו אהבה והתפעלות זו ולהסתירה, ולכן הוא צועק לפתע [[צעקה]] גדולה כמי שצועק בשעה שנתוודע לו דבר הנוגע לחיי נפשו, ומכיון שאהבה זו היא אהבה שלמעלה מהכלים, למעלה מהגבול '''שלו''' על כן היא מעוררת למעלה שפע ואהבה בלתי גבולית.
 
==לקריאה נוספת ==
*[[הרבי הצמח צדק]], ב[[דרך מצותיך]],[http://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/29/67a.htm מצות מחצית השקל]
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:עבודת ה']]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:נפש אלוקית]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)