עריכת הדף "המשך וככה תרל"ז"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שער וככה תרל''ז.jpg|300px|ממוזער|שמאל|שער הספר]]
[[קובץ:וככה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כריכת ה[[המשך]] מאחת ההוצאות הראשונות]]
[[קובץ:וככה.jpg|250px|ממוזער|שמאל|כריכת ה[[המשך]] - הוצאת [[תש"ה]]]]
[[קובץ:הרבי עם תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מסוכתו כשבידו המשך וככה תרל"ז. [[כ"א תשרי]] [[תשל"ז]]]]
[[קובץ:הרבי עם תורת שמואל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] יוצא מסוכתו כשבידו המשך וככה תרל"ז. [[כ"א תשרי]] [[תשל"ז]]]]
'''המשך וככה תרל"ז''' הוא [[המשך]] מאמרי חסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] הנחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים בתורת החסידות ומכונה "'''וככה הגדול'''"{{הערה|בפתח דבר להוצאה הראשונה (קה"ת, תש) כתב הרבי מלך המשיח: {{ציטוטון|המשך '''"וככה - תרל"ז"''' הנדפס בזה, עשה בשעתו רושם גדול בעולם החסידים ונתפרסם בכמה העתקות. בכת"י דרושי דא"ח מובא בשם '''"וככה הגדול"'''}}.}}.
'''המשך וככה תרל"ז''' הוא [[המשך]] מאמרי חסידות של [[אדמו"ר המהר"ש]] הנחשב לאחד מ'ההמשכים' הידועים בתורת החסידות ומכונה "'''וככה הגדול'''"{{הערה|בפתח דבר להוצאה הראשונה בתש"ה כתב הרבי: "המשך '''"וככה - תרל"ז"''' הנדפס בזה, עשה בשעתו רושם גדול בעולם החסידים ונתפרסם בכמה העתקות. בכת"י דרושי דא"ח מובא בשם '''"וככה הגדול"'''}}.


ההמשך כולל מ"ו מאמרי חסידות הכוללים קל"ה פרקים. מתחיל מדיבור המתחיל "וככה תאכלו אותו", [[חג הפסח]] [[תרל"ז]], ומסתיים בשבת פרשת שמות [[תרל"ח]].
ההמשך כולל מ"ו מאמרי חסידות הכוללים קל"ה פרקים. מתחיל מדיבור המתחיל "וככה תאכלו אותו", [[חג הפסח]] [[תרל"ז]], ומסתיים בשבת פרשת שמות [[תרל"ח]].


ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי מלך המשיח שליט"א]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת, מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]].
ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]]. כמה עשורים לאחר מכן הודפס מחדש באותיות מרובעות בכמה הוצאות{{הערה|1=[http://mendy.shturem.net/index.php?section=news&id=64999 ה'המשך' שהרבי חיבב בהוצאה חדשה ומשופרת] {{שטורעם}} כ"ג מנחם אב תשע"ג}}.


רק שנים רבות לאחר מכן, ב[[יו"ד שבט]] [[תשע"ג]], הודפס מחדש ע"י [[מערכת אוצר החסידים]] באותיות מרובעות - ע"פ הוראת הרבי מלך המשיח שליט"א{{הערה|אודות הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח להדפסת חסידות באותיות מרובעות, ראה שיחת ש"פ קדושים, ב' דר"ח אייר תשמ"ט (סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 431), ושיחת ש"פ וארא תנש"א (סה"ש תנש"א ח"א ע' 270).}}, ובה נוספו (בסוף הספר) ליקוט שיחות קודש ורשימות אודות ההמשך, וכן מאמר ד"ה וככה והמשכו ד"ה כימי צאתך{{הערה|בלתי מוגה.}} דשנת [[תשל"ז]], שנאמרו בקשר עם שנת המאה לההמשך ומיוסדים עליו. וכן בכמה מקומות שהי' נראה "פליטת הקולמוס" מוער על כך בשולי הדף.
==אודותיו==
[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמ' א}} אודות ההמשך, בחורף [[תרל"ח]], תוך כדי מהלך כתיבתו: "..ומוס"פ מאמר חסידים ואנשי מעשה מאמר נפלא אשר אמר כ"ק אאמו"ר שליט"א בחג הסוכות העבר ויקבלו עונג מאמר זה כי נפלא הוא".


==אודותיו==
ובחודש [[טבת]] [[תרל"ח]] כותב אודותיו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג עמ' א}} "וגם הוא מאמר עמוק  מאוד בקבלה מראשו ועד גמירא, עמוק עמוק מי ימצאנה, וגם הלשון בקיצור נמרץ".
[[אדמו"ר הרש"ב]] כתב{{הערה|אגרות־קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' א.}} אודות ההמשך, בחורף [[תרל"ח]], תוך כדי מהלך כתיבתו: {{ציטוטון|. . ומוס"פ מאמר חסידים ואנשי מעשה מאמר נפלא אשר אמר כ"ק אאמו"ר שליט"א בחג הסוכות העבר ויקבלו עונג מאמר זה כי נפלא הוא}}.


ובחודש [[טבת]] [[תרל"ח]] כותב אודותיו{{הערה|אגרות־קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"ג ע' א.}}: {{ציטוטון|וגם הוא מאמר עמוק מאוד בקבלה מראשו ועד גמירא, עמוק עמוק מי ימצאנה, וגם הלשון בקיצור נמרץ}}.
ועוד סיפר אודותיו אדמו"ר הרש"ב: "בשנת תרל"ח כשסיים אדמו"ר מהר"ש נההמשך "וככה", קראני, ציונה להמשרת להביא יין טאָקאַיער, ציוני לסגור הדלת, ואמר לי בא ונשמח אני ואתה"{{הערה|תורת מנחם - רשימת היומן עמ' שנח}}.


באגרותיו של אדמו"ר הרש"ב הוא מתייחס כמה פעמים להמשך ולשליחת העתקים ממנו למקומות שונים, ואף מצווה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (סבו של [[הרבי]]) ש{{ציטוטון|בימים הראשונים דחה"פ הבע"ל יתחיל ללמוד את הדרוש וככה הגדול וילמוג אותו בכ"י איזה שעות, ולא יניחו באמצע כ"א יגמור אותו בעז"ה. ואם לימוד עם חתנו ש"ב הר' שי'{{הערה|רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי מלך המשיח שליט"א.}} מה טוב{{הערה|אגרות־קודש אדמו"ר מוהרש"ב ח"א ע' רנב.}}}}.
באגרותיו של אדמו"ר הרש"ב הוא מתייחס כמה פעמים להמשך ולשליחת העתקים ממנו למקומות שונים, ואף מצווה להרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] (סבו של [[הרבי]]) ש"בימים הראשונים דחה"פ הבע"ל יתחיל ללמוד את הדרוש וככה הגדול וילמוג אותו בכ"י איזה שעות, ולא יניחו באמצע כ"א יגמור אותו בעז"ה. ואם לימוד עם חתנו ש"ב הר' שי'{{הערה|הרב [[לוי יצחק שניאורסון]], אביו של הרבי}} מה טוב"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א עמ' רנב}}.


[[הרבי מלך המשיח]] מפליא במעלת ההמשך ומדבר אודותיו בכמה הזדמנויות. הרבי התעכב לבאר את כינויו "המשך הגדול", שיש בו הפלאת הגדלות. אך עם כל זה אינו מגיע להפלאת הגדלות של [[המשך תרס"ו]]. הרבי השווה ביניהם, שהמשך תרס"ו לגבי המשך "וככה" הוא כמו [[חסידות]] לעומת [[נגלה]]. או אפילו כמו [[תורה שבעל פה]] לגבי [[תורה שבכתב]]. {{ציטוטון|המשך וככה הוא בסגנון של נגלה קבלה וחסידות, ובקיצור, ורק בהמשך תרס"ו בא ה"מעיין" בהרחבה{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל - נדפס בסיום ההוצאה החדשה של ההמשך (קה"ת, תשע"ג) ע' קנז, וכן ב[[המשך תרס"ו]] (קה"ת, תשע"ז) ע' תשסו ואילך.}}}}.
[[הרבי]] הפליא במעלת ההמשך ודיבר אודותיו בכמה הזדמנויות. הרבי התעכב לבאר את כינויו "המשך הגדול", שיש בו הפלאת הגדלות. אך עם כל זה אינו מגיע להפלאת הגדלות של [[המשך תרס"ו]]. הרבי השווה ביניהם, שהמשך תרס"ו לגבי המשך "וככה" הוא כמו [[חסידות]] לעומת [[נגלה]]. או אפילו כמו [[תורה שבעל פה]] לגבי [[תורה שבכתב]]. "המשך וככה הוא בסגנון של נגלה קבלה וחסידות, ובקיצור, ורק בהמשך תרס"ו בא ה"מעיין" בהרחבה"{{הערה|שיחת אחרון של פסח תש"ל}}.


בשיחה אחרת{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א.}} ביאר, שעניינו של ההמשך קשור עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו הייתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו ([[התוועדויות]] [[תשמ"ו]] ח"א ע' 163).}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ ([[דברי משיח]] [[תש"נ]] ח"א ע' 80).}}.
בשיחה אחרת{{הערה|שיחת אדר"ח אייר תשמ"א}} ביאר, שעניינו של ההמשך קשור עם עניינו של [[אדמו"ר המהר"ש]] - [[לכתחילה אריבער]]. וזהו הטעם שהתחלת אמירתו היתה ב[[חג הפסח]] שעניינו קפיצה ודילוג. ובכלל, אמירת "[[המשך|המשכים]]" זהו חידוש שהחל רק אצל אדמו"ר המהר"ש, ובאמצע שנות נשיאותו, שהדבר מדגיש עוד יותר שזה חידוש שלו הקשור לדרכו המיוחדת{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשמ"ו. התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ'163}}. סדר חדש זה שהחל אצל אדמו"ר המהר"ש באמירת "המשכים" הוא גילוי של חסידות שלמעלה מ[[סדר]]. המאמרים לא קשורים דווקא לנושאי פרשיות השבוע או החגים שבהם נאמר המאמר, ואמירתו היא באופן של [[לכתחילה אריבער]]{{הערה|שיחת י"ג תשרי תש"נ. התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 113}}.


הרבי מחבב את ההמשך הזה מאוד, ומצטט פעמים רבות מדברי ההמשך אודות מעלת תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, מחמת המעלה בתענוג הבורא על תענוג הנברא, ועוד שורה של נושאים יסודיים בתורת החסידות.
הרבי חיבב את ההמשך הזה מאוד, והיה מצטט פעמים רבות מדברי ההמשך אודות מעלת תשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, מחמת המעלה בתענוג הבורא על תענוג הנברא, ועוד שורה של נושאים יסודיים בתורת החסידות.


פעמים רבות נכנס הרבי לסוכתו וההמשך "וככה" בידו. ובשנים הראשונות, כשחסידים היו [[ברכה על הלולב של הרבי|מברכים על הלולב של הרבי]] בנוכחות הרבי עצמו בסוכתו האישית, היו רואים שהרבי לומד במשך זה. הרבה מאמרי חסידות של [[חג הסוכות]] מיוסדים על מאמרי ההמשך "וככה".
פעמים רבות היה הרבי נכנס לסוכתו וההמשך "וככה" בידו. ובשנים הראשונות, כשחסידים היו [[ברכה על הלולב של הרבי|מברכים על הלולב של הרבי]] בנוכחות הרבי עצמו בסוכתו האישית, היו רואים שהרבי לומד במשך זה. הרבה מאמרי חסידות של [[חג הסוכות]] מיוסדים על מאמרי ההמשך "וככה".


==הדפסת ההמשך==
==הדפסת ההמשך==
ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[ה'תש"ה]] על ידי [[הרבי]] שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]].


ההמשך נדפס לראשונה בשנת [[תש"ה]] על ידי [[הרבי]]{{הערה|שהיה ממונה על הדפסת ספרים [[קה"ת]] באותה עת.}} מצילום כתב ידו של המעתיק הנודע ר' [[שמואל סופר]].
בפתח מהדורת ה'תש"ה נדפסה הקדשה נדפסה הקדשה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], לעילוי נשמת אמו [[הרבנית שטערנא שרה]]{{הערה|במהדורות הבאות הובא צילום הקדשה זו}}.
 
בפתח מהדורת תש"ה נדפסה הקדשה נדפסה הקדשה על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]], לעילוי נשמת אמו [[הרבנית שטערנא שרה]]{{הערה|גם בהוצאה החדשה (קה"ת, תשע"ג) נכנסה הקדשה זו בראש הספר.}}.


במכתב כ"ג טבת תש"ה כותב הרבי מלך המשיח{{הערה|אגרות־קודש אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ח"ב ע' עג.}}: {{ציטוטון|נמצא עתה בדפוס .. המשך וככה .. לאדמו"ר מהר"ש נ"ע .. אלא שמפני תנאי הזמן איני יודע מתי יוגמר, תקותי במשך ב-ג חדשים}}.
במכתב כ"ג טבת תש"ה כתב הרבי{{הערה|אגרות קודש אד"ש ח"ב עמ' ע}} "נמצא עתה בדפוס .. המשך וככה .. לאדמו"ר מהר"ש נ"ע .. אלא שמפני תנאי הזמן איני יודע מתי יוגמר, תקותי במשך ב-ג חדשים".


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 37: שורה 35:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* '''[https://chabadpedia.co.il/images/1/1e/וככה_תרל%22ז_-_הוצאת_תשע%22ג.pdf וככה - תרל"ז]''', הוצאת [[תשע"ג]] {{PDF}}
*[http://mendy.shturem.net/images/news/64999_news_30072013_9786.pdf סקירה קצרה אודות ההמשך] {{PDF}}
* [https://chabadpedia.co.il/images/8/8b/וככה_תרל%22ז_-_הוצאת_תש%22ה_(כת%22י).pdf וככה - תרל"ז], הוצאת [[תש"ה]] (כת"י) {{PDF}}
*[https://hebrewbooks.org/57653 תורת שמואל ספר תרל"ז חלק ב'] בהוצאת קה"ת ניו יורק תשע"ג באתר [[היברו בוקס]]
* [https://chabadpedia.co.il/images/e/e6/וככה_תרל%22ז_-_טקסט.pdf וככה - תרל"ז] גירסת טקסט {{PDF}}
*[http://video.chasidut.net/subcategory/693/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%9A-%D7%95%D7%9B%D7%9B%D7%94 שיעורים בהמשך] מאת הרב [[חיים שלום דייטש]]
*[http://video.chasidut.net/subcategory/693/המשך-וככה שיעורים בהמשך] מאת הרב [[חיים שלום דייטש]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:מאמרי רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש]]
[[קטגוריה:ספרי אדמו"ר המהר"ש]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)