עריכת הדף "המן"

{{בעבודה מתמשכת}}
'''המן הרשע''' היה צורר מזרע [[עמלק]] שביקש להשמיד את כל היהודים בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה חוגגים את [[חג הפורים]].

==תולדותיו==
נולד במשפחה בזויה לאמו אמתלאי בת עורבתי, מזרע אגג מלך עמלק אותו שיסף שאול.

חז"ל מספרים כי לאחר חתונתו עם רעייתו זרש שימש בתפקיד בזוי כספר של כפר קרצום במשך עשרים ושתים שנה{{הערה|מסכת מגילה דף טז עמוד ב.}}.

על אף מוצאו הנחות, הצליח להשתחל בין שרי המלך אחשורוש מלך פרס בשל גבהות רוחו וגאוותו והפך לאחד משרי הצבא שלו, וכשיצא למלחמה לצד מרדכי לא נהג בתבונה ובזבז את כל אספקת המזון, דבר שהביא לכך שבאמצע הדרך נגמר האוכל לגדוד שבפיקודו, ובשל כך הוזקק לבקש את טובתו של מרדכי שיתן לו מעט מהאספקה שלו, ומרדכי הסכים בתנאי שיכתוב לו כתב עבדות על הנעל{{הערה|רש"י למגילת אסתר ה, יג.}}.

נמנה על שבעת יועצי המלך, ולאחר חטאה של [[ושתי]] שכנע את [[אחשורוש]] להרוג אותה ולהוציא הודעה לכל המדינות שתחת שליטתו שאסור לאשה להמרות את פי בעלה{{הערה|בכוונתו בעצה זו, אמרו חז"ל פירושים שונים: (א) כי רצה שהמלך יתחתן עם בתו. (ב) כי אשתו משלה בו ורצה שהמלך יוציא גזירה שהבעל הוא השולט בבית. (ג) רצה לנקום בושתי על שלא הזמינה את אשתו למשתה שעשתה (מדרש אסתר פרשה ד').}}.

במהלך שנות גדולתו, צבר ממון רב עד שהיה עשיר כקורח, היות ששדד את כל אוצרות מלכי יהודה ואוצרות קודש הקודשים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ'.}}.

ב[[מגילת אסתר]] מסופר כיצד אחשורוש רומם את מעמדו של המן ומינה לתפקיד השר הבכיר ביותר בממלכה, וציווה על כולם להשתחוות לו. חז"ל מוסיפים, שהסיבה לכך היתה על מנת שכולם ישתחוו לעבודה זרה הרקומה על בגדיו.


===גזירת המן===
בעקבות סירובו ש[[מרדכי היהודי]] להשתחוות להמן, התעוררה בו שנאת ישראל, והוא ביקש להשמיד את כל היהודים בעולם, ובכך הביא לגזירה האיומה ביותר בהיסטוריה היהודית, היות ואחשורוש משל בעולם כולו.

לאחר שהצליח לשכנע את אחשורוש במזימתו, הטיל גורל באיזה חודש לקבוע את תאריך ביצוע ההוצאה להורג של העם היהודי, והגורל נפל על חודש אדר. המן שמח כי ידע שבחודש זה נפטר [[משה רבינו]] וחשב שזהו סימן למזל רע של עם ישראל, אך לא ידע שבאותו חודש משה רבינו גם נולד.

כהתחלה למזימתו, החל לגזור על לימוד התורה אצל תינוקות של בית רבן, וזה היה עיקר הגזירה{{הערה|1=ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנז. הוזכר והתבאר ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/4/4 שיחת חג הפורים תרפ"ח].}}.

ב[[י"ג ניסן]] שנת ג'תד הוציא המן אגרות לכל המדינות בו קבע את יום [[י"ג באדר]] בשנה שלאחר מכן להריגת היהודים. בעקבות פרסום הגזירה יצא המן במסע התעוררות והצליח להחזיר בתשובה את העם, ולשכנע את אסתר להפעיל את קשריה אצל המלך. לאחר צום של שלושה ימים, נכנס אסתר למלך וביקשה לקבוע סעודה משותפת איתו ועם המן, וכאשר המן יצא מחצר המלך ראה שוב את מרדכי שלא השתחווה לו והתייעם עם קרוביו מה ניתן לעשות עמו, והם ייעצו לו להכין עבורו עץ גבוה חמישים אמה{{הערה|והעץ היחיד בגודל זה היה עץ מתיבתו של נח שבנו פרשנדתא הביא כאשר היה הגמון (ילקוט שמעוני שמות פרק טו, רנו.}} ולבקש מהמלך לתלות אותו על העץ.

===ביטול הגזירה והריגתו===
באופן ניסי, בדיוק בלילה בו רצה המן להיכנס לבקש את תלייתו של מרדכי, נזכר אחשוורוש בכך שמרדכי הציל את חייו, והחליט להעלות אותו לגדולה, ושאל את המן "מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". המן טעה וחשב שאחשורוש מתכוון אליו, והציע להוביל את האיש שהמלך חפץ ביקרו ברחובות שושן, כשהוא רכוב על סוס ולבוש בבגדי מלכות ובעטרת זהב, ואחשורוש שראה בכך סימן לרצונו של המן לרשת את המלוכה, הורה להמן לעשות זאת בעצמו למרדכי.

בפעם השניה בה השתתף המן במשתה המשותף עם אסתר ואחשורוש, אסתר ניצלה את ההזדמנות לבקש רחמים על בני ישראל, ובמענה לשאלתו של אחשורוש מי זומם להשמיד את העם שלה, השיבה אסתר כי זהו המן. הדברים שאחשורוש שמע גרמו לו לכעוס והוא יצא אל הגינה בחצר כדי לשאוף אויר ולהירגע, שם הוא ראה מלאכים בדמות בניו של המן שמשחיתים את עצי הגן, דבר שהוסיף על כעסו להמן, וכאשר חזר מהחצר וראה את המן נוצל על המיטה של אסתר ומתנן על נפשו, כעס עוד יותר.

הסריס חרבונא{{הערה|בפרקי דרבי אליעזר פרק נ' מובא שהיה זה אליהו שנדמה כחרבונא.}} שהיה נוכח במקום, הזכיר לאחשורוש שהמן גם ביקש להרוג את מרדכי מיטיבו ולתלות אותו על העץ שהכין עבורו, ואז הורה אחשורוש לתלות את המן על העץ במקומו עוד באותו יום ב[[ט"ז בניסן]].

בעקבות המהפך ביחסו של אחשורוש לעם היהודי, הוא ביטל את הגזירה ונתן רשות ליהודים לעמוד על נפשם והוריש למרדכי את בית המן. עושרו הרב וממונו של המן התחלק לשלושה חלקים: שליש למרדכי ואסתר, שליש לעמלי תורה, ושליש לבנין בית המקדש{{הערה|מדרש שוחר טוב מזמור כב.}}.

חז"ל מונים את המן יחד עם רשעים נוספים שנתנו עינים במה שאינו ראוי להם, מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם ניטל מהם{{הערה|מסכת סוטה, ט.}}.

===בני המן===
ב[[מגילת אסתר|מגילה]] מוזכרים עשרת בניו של המן שנתלו על העץ, וחז"ל קבעו שהיה זה כעונש על שכתבו שטנה על יהודי וירושלים - לבטל את בנין בית המקדש{{הערה|רש"י למגילת אסתר ט, י.}}.

בנוסף לבנים אלו, נחלקו חז"ל כמה בנים היו לו: 40 בנים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ.}}, 100{{הערה|מדרש תהלים (בובר) מזמור כב, ב.}}, 30, 70, ו-208 בנים כמניין "'''רוב''' בניו"{{הערה|מסכת מגילה טו, ב.}}.

במדרש מסופר שהייתה להמן גם בת, אותה רצה להשיא לאחשורוש לאחר הריגת ושתי, אך נעשה נס, ואחשורוש לא רצה בה בגלל הריח הרע שנדף ממנה, על אף יופיה. סופה של הבת היה בשעה שהמן הוביל את מרדכי על הסוס ברחובות שושן, טעתה ושפכה על אביה דלי של מי שופכין{{הערה|במסכת מגילה דף טז עמוד ב: "עציצא דבית הכסא".}} מתוך מחשבה שמרדכי הוא זה שמוביל את הסוס, התאבדה בקפיצה מהחלון.

חז"ל מוסיפים כי "מבני בניו של המן הרשע למדו תורה בבני ברק"{{הערה|גיטין נז, ב.}}.

==מחיית זכרו של המן==
לזכר ביטול הגזירה, קבעו מרדכי ואסתר את [[חג הפורים]], בו מעלים על נס את ההצלה מגזירותיו של המן ומוחים את זכרו. מחייה זו היא חלק ממצוות עשה כללית יותר שהינה מצוה מדאורייתא - מחיית זכר עמלק, כמו שכתוב בפשת בשלח: "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|יז, יד. ובבעל הטורים שם: "'''מחה אמחה''' - גימטריא '''זה המן'''".}}.

על פי המנהג, משמיעים רעשים בעת הזכרת שמו של המן ב[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]], וישנם הסבורים כי השמעת הרעש השתלשלה מכתיבת השמות 'המן' ו'עמלק' על אבנים והכאתן זו בזו לצורך מחיקת השם{{הערה|ראו בספר המנהיג: "מנהג התינוקות בצרפת ופרובינצא לקחת חלוקי הנחל ולכתוב עליהם המן, ומקישין זו על זו כשהקורא מזכיר המן משום ושם רשעים ירקב..." (מהדורת יצחק רפאל עמ' רמב).}}.

המנהג להכות את המן, הוביל ליצירתו של ה'רעשן', ככלי מיוחד להשמעת רעשן למחיית זכרו. צרנים שונים אף נהגו לשלב את דמותו של המן ברעשן, שמקבל 'מכה' מהחלק שמכה עליו ועושה רעש.

שמו של המן מוזכר 54 פעמים במגילה, ועל פי מנהג חב"ד, אין להרעיש בכל פעם שמזכירים את שמו של המן אלא רק כאשר הוא מוזכר בצירוף תואר כל-שהוא (סך הכל שמונה פעמים לאורך המגילה).

אף שישנו חיוב מיוחד בחג הפורים למחות את זכרו של המן, אמר רבה{{הערה|מגילה דף ז'.}} על חיוב השכרות בפורים: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

==אוזני המן==
המאפה המיוחד לחג הפורים הוא ה'אוזן המן', שהינו מאפה משולש העשוי מבצק פריך, הממולא בפרג או שוקולד, או מילוי מתוק אחר. ישנם המקשרים בין צורת הבצק לאזניו של המן כפי שהיו נראות לאחר שנתלה על העץ, אך בלשנים רבים טוענים כי מקור שמו של המאפה הוא מגרמניה, שם היא נקרא בשם "מוֹן-טאשֶה" (Mohntasche) שמשמעותו 'כיס פרג', אלא שעם השנים השתנה שמו של המאפה עד שקיבל את שמו הנוכחי.

רבים נוהגים לצרף אוזני המן ל[[משלוח מנות|משלוחי מנות]], וכך נוהג גם הרבי.

== בחסידות ==
בתורת החסידות מוסבר כי המן היה מזרע אגג ומרדכי מזרע שאול המלך, ומרדכי תיקן את חטאו של שאול שלא הרג את הגג ולא מחה את זכר עמלק.

המן ועמלק - הם השורש של כל האומות, מקיף דקליפה, והוא בחינת גסות והגבהת הרוח, שחץ וגאווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91b תורה אור מגילת אסתר, צא, ב].}}.

{{פורים}}

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פורים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]