עריכת הדף "
המן
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
[[קובץ:מחיית המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ילדים מוחים את המן בשעת [[קריאת המגילה]] ב-[[770]]]] '''המן הרשע''' (נקרא גם '''ממוכן''') היה צורר מזרע [[עמלק]] אשר ביקש להשמיד את [[עם ישראל]] בתקופת [[אחשוורוש]], ובעקבות נס ההצלה מגזרתו חוגגים את [[חג הפורים]]. ==תולדות חיים== נולד במשפחה בזויה לאמו אמתלאי בת עורבתי, מזרע אגג מלך עמלק אותו שיסף [[שמואל הנביא]]. חז"ל מספרים כי לאחר חתונתו עם רעייתו זרש שימש בתפקיד בזוי (שירש מאביו) כספר של כפר קרצום במשך עשרים ושתים שנה{{הערה|מסכת מגילה דף טז עמוד ב.}}. על אף מוצאו הנחות, לאחר שמצא אוצר סמוך לביתו{{מקור}}, הצליח להשתחל בין שרי המלך אחשוורוש מלך פרס בשל גבהות רוחו וגאוותו ועשרו והפך לאחד משרי הצבא שלו, וכשיצא למלחמה לצד מרדכי לא נהג בתבונה ובזבז את כל אספקת המזון, דבר שהביא לכך שבאמצע הדרך נגמר האוכל לגדוד שבפיקודו, ובשל כך הוזקק לבקש את טובתו של מרדכי שיתן לו מעט מהאספקה שלו, ומרדכי הסכים בתנאי שיכתוב לו כתב עבדות על הנעל{{הערה|רש"י למגילת אסתר ה, יג.}}. ב[[מגילת אסתר]] מוזכר אדם בשם "ממוכן" שהוא נמנה על שבעת יועצי המלך, ולאחר חטאה של [[ושתי]] הוא משכנע את [[אחשורוש]] להרוג אותה ולהוציא הודעה לכל המדינות שתחת שליטתו שאסור לאשה להמרות את פי בעלה{{הערה|בכוונתו בעצה זו, אמרו חז"ל פירושים שונים: (א) כי רצה שהמלך יתחתן עם בתו. (ב) כי אשתו משלה בו ורצה שהמלך יוציא גזירה שהבעל הוא השולט בבית. (ג) רצה לנקום בושתי על שלא הזמינה את אשתו למשתה שעשתה (מדרש אסתר פרשה ד').}}, ע"פ המובא במדרשים אותו "ממוכן" זה "המן" ונקרא ממוכן מפני שהוא היה מוכן לפורענות{{הערה|וכך מופיע בתרגום על מגילת אסתר}}, ע"פ פירוש אחר מדובר ב[[דניאל]] ונקרא ממוכן משום שהוא מוכן לניסים{{הערה|בתי מדרשות ח"ב}}. במהלך שנות גדולתו, צבר ממון רב עד שהיה עשיר כקורח, היות ששדד את כל אוצרות [[מלכי יהודה]] ואוצרות קודש הקודשים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ'.}}. ב[[מגילת אסתר]] מסופר כיצד אחשורוש רומם את מעמדו של המן ומינה לתפקיד השר הבכיר ביותר בממלכה, וציווה על כולם להשתחוות לו. חז"ל מוסיפים, שהסיבה לכך הייתה על מנת שכולם ישתחוו לעבודה זרה הרקומה על בגדיו. ===גזירת המן=== בעקבות סירובו של [[מרדכי היהודי]] להשתחוות להמן, התעוררה בו שנאת ישראל, והוא ביקש להשמיד את כל היהודים בעולם, ובכך הביא לגזירה האיומה ביותר בהיסטוריה היהודית, היות ואחשורוש משל בעולם כולו. לאחר שהצליח לשכנע את אחשורוש במזימתו, הטיל גורל באיזה חודש לקבוע את תאריך ביצוע ההוצאה להורג של העם היהודי, והגורל נפל על חודש אדר. המן שמח כי ידע שבחודש זה נפטר [[משה רבינו]] וחשב שזהו סימן למזל רע של עם ישראל, אך לא ידע שבאותו חודש משה רבינו גם נולד. כהתחלה למזימתו, החל לגזור על לימוד התורה אצל תינוקות של בית רבן, וזה היה עיקר הגזירה{{הערה|1=ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנז. הוזכר והתבאר ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharyatz/sichos/688-91/4/4 שיחת חג הפורים תרפ"ח].}}. ב[[י"ג ניסן]] שנת ג'תד הוציא המן אגרות לכל המדינות בו קבע את יום [[י"ג באדר]] בשנה שלאחר מכן להריגת היהודים. בעקבות פרסום הגזירה יצא מרדכי במסע התעוררות והצליח להחזיר בתשובה את העם, ולשכנע את אסתר להפעיל את קשריה אצל המלך. לאחר צום של שלושה ימים, נכנס אסתר למלך וביקשה לקבוע סעודה משותפת איתו ועם המן, וכאשר המן יצא מחצר המלך ראה שוב את מרדכי שלא השתחווה לו והתייעם עם קרוביו מה ניתן לעשות עמו, והם ייעצו לו להכין עבורו עץ גבוה חמישים אמה{{הערה|והעץ היחיד בגודל זה היה עץ מתיבתו של נח שבנו פרשנדתא הביא כאשר היה הגמון (ילקוט שמעוני שמות פרק טו, רנו.}} ולבקש מהמלך לתלות אותו על העץ. ===ביטול הגזירה והריגתו=== [[קובץ:המן מוביל את מרדכי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של המן מוביל את מרדכי על הסוס (מלכות וקסברגר)]] באופן ניסי, בדיוק בלילה בו רצה המן להיכנס לבקש את תלייתו של מרדכי, נזכר אחשוורוש בכך שמרדכי הציל את חייו, והחליט להעלות אותו לגדולה, ושאל את המן "מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". המן טעה וחשב שאחשורוש מתכוון אליו, והציע להוביל את האיש שהמלך חפץ ביקרו ברחובות שושן, כשהוא רכוב על סוס ולבוש בבגדי מלכות ובעטרת זהב, ואחשורוש שראה בכך סימן לרצונו של המן לרשת את המלוכה, הורה להמן לעשות זאת בעצמו למרדכי. בפעם השניה בה השתתף המן במשתה המשותף עם אסתר ואחשורוש, אסתר ניצלה את ההזדמנות לבקש רחמים על בני ישראל, ובמענה לשאלתו של אחשורוש מי זומם להשמיד את העם שלה, השיבה אסתר כי זהו המן. הדברים שאחשורוש שמע גרמו לו לכעוס והוא יצא אל הגינה בחצר כדי לשאוף אויר ולהירגע, שם הוא ראה מלאכים בדמות בניו של המן שמשחיתים את עצי הגן, דבר שהוסיף על כעסו להמן, וכאשר חזר מהחצר וראה את המן נופל על המיטה של אסתר ומתחנן על נפשו, כעס עוד יותר. הסריס חרבונא{{הערה|בפרקי דרבי אליעזר פרק נ' מובא שהיה זה [[אליהו הנביא]] שנדמה כחרבונא.}} שהיה נוכח במקום, הזכיר לאחשורוש שהמן גם ביקש להרוג את מרדכי מיטיבו ולתלות אותו על העץ שהכין עבורו, ואז הורה אחשורוש לתלות את המן על העץ במקומו עוד באותו יום ב[[ט"ז בניסן]]. בעקבות המהפך ביחסו של אחשורוש לעם היהודי, הוא ביטל את הגזירה ונתן רשות ליהודים לעמוד על נפשם והוריש למרדכי את בית המן. עושרו הרב וממונו של המן התחלק לשלושה חלקים: שליש למרדכי ואסתר, שליש לעמלי תורה, ושליש לבנין בית המקדש{{הערה|מדרש שוחר טוב מזמור כב.}}. חז"ל מונים את המן יחד עם רשעים נוספים שנתנו עינים במה שאינו ראוי להם, מה שביקשו לא ניתן להם ומה שבידם ניטל מהם{{הערה|מסכת סוטה, ט.}}. ===בני המן=== [[קובץ:443px-Haman's children.JPG|שמאל|ממוזער|150px|עשרת בני המן כפי שהם מופיעים ב[[מגילת אסתר]] בצורת אריח על גבי אריח ולבנה על גבי לבנה]] ב[[מגילת אסתר|מגילה]] מוזכרים עשרת בניו של המן שנתלו על העץ, וחז"ל קבעו שהיה זה כעונש על שכתבו שטנה על יהודי וירושלים - לבטל את בנין בית המקדש{{הערה|רש"י למגילת אסתר ט, י.}}. בנוסף לבנים אלו, נחלקו חז"ל כמה בנים היו לו: 40 בנים{{הערה|פרקי דרבי אליעזר פרק נ.}}, 100{{הערה|מדרש תהלים (בובר) מזמור כב, ב.}}, 30, 70, ו-208 בנים כמניין "'''ורב''' בניו"{{הערה|מסכת מגילה טו, ב.}}. במדרש מסופר שהייתה להמן גם בת, אותה רצה להשיא לאחשורוש לאחר הריגת ושתי, אך נעשה נס, ואחשורוש לא רצה בה בגלל הריח הרע שנדף ממנה, על אף יופיה. סופה של הבת היה שבשעה שהמן הוביל את מרדכי על הסוס ברחובות שושן, טעתה ושפכה על אביה דלי של מי שופכין{{הערה|במסכת מגילה דף טז עמוד ב: "עציצא דבית הכסא".}} מתוך מחשבה שמרדכי הוא זה שמוביל את הסוס, כשקלטה ששפכה על אביה - התאבדה בקפיצה מהחלון. חז"ל מוסיפים כי "מבני בניו של המן הרשע למדו תורה בבני ברק"{{הערה|גיטין נז, ב.}}. ==מחיית זכרו של המן== לזכר ביטול הגזירה, קבעו מרדכי ואסתר את [[חג הפורים]], בו מעלים על נס את ההצלה מגזירותיו של המן ומוחים את זכרו. מחייה זו היא חלק ממצוות עשה כללית יותר שהינה מצוה מדאורייתא - מחיית זכר עמלק, כמו שכתוב בפשת בשלח: "מחה אמחה את זכר עמלק"{{הערה|יז, יד. ובבעל הטורים שם: "'''מחה אמחה''' - גימטריא '''זה המן'''".}}. על פי המנהג, משמיעים רעשים בעת הזכרת שמו של המן ב[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Questions/PrintQuestion.asp?ArticleID=641&CategoryID=68 מקורות המנהג באתר צעירי חב"ד].}}, וישנם הסבורים כי השמעת הרעש השתלשלה מכתיבת השמות 'המן' ו'עמלק' על אבנים והכאתן זו בזו לצורך מחיקת השם{{הערה|ראו בספר המנהיג: "מנהג התינוקות בצרפת ופרובינצא לקחת חלוקי הנחל ולכתוב עליהם המן, ומקישין זו על זו כשהקורא מזכיר המן משום ושם רשעים ירקב..." (מהדורת יצחק רפאל עמ' רמב).}}. המנהג להכות את המן, הוביל ליצירתו של ה'רעשן', ככלי מיוחד להשמעת רעש למחיית זכרו. יצרנים שונים אף נהגו לשלב את דמותו של המן ברעשן, שמקבל 'מכה' מהחלק שמכה עליו ועושה רעש. שמו של המן מוזכר 54 פעמים במגילה, ועל פי מנהג חב"ד, אין להרעיש בכל פעם שמזכירים את שמו של המן אלא רק כאשר הוא מוזכר בצירוף תואר כל-שהוא (סך הכל שמונה פעמים לאורך המגילה). הרבי נוהג למחות את זכרו של המן בכל פעם שהוא מוזכר במגילה, באמצעות הכאה קלה בכף רגלו על הקרקע, ובהרמת הרגל כולה כאשר הוא מוזכר עם תואר{{הערה|וראו בהתוועדויות תשמ"ט חלק ב' עמוד 483: "בענינים מסויימים נעשה עיקר ה"שטורעם" על ידי הקטנים דוקא, כמו בהכאת המן, שאצל הגדולים (אנשים ונשים) נעשה ענין זה בעיקר במחשבה ובדיבור [ויש שלוקחים חלק גם במעשה, כפי שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שבהזכרת המן בתוספת תואר ("האגגי", "הרע" וכיוצא בזה) היה מכה ורוקע ברגליו הקדושות), ואילו עיקר הענין דהכאת המן על ידי רעשנים ושאר דרכים כיוצא בזה נעשה על ידי הקטנים דוקא".}}. אף שישנו חיוב מיוחד בחג הפורים למחות את זכרו של המן, אמר רבה{{הערה|מגילה דף ז'.}} על חיוב השכרות בפורים: "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". ==אוזני המן== [[קובץ:אוזן המן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוזני המן ביתיים]] המאפה המיוחד לחג הפורים הוא ה'אוזן המן', שהינו מאפה משולש העשוי מבצק פריך, הממולא בפרג או שוקולד, או מילוי מתוק אחר. ישנם המקשרים בין צורת הבצק לאזניו של המן כפי שהיו נראות לאחר שנתלה על העץ, אך בלשנים רבים טוענים כי מקור שמו של המאפה הוא מגרמניה, שם היא נקרא בשם "מוֹן-טאשֶה" (Mohntasche) שמשמעותו 'כיס פרג', אלא שעם השנים השתנה שמו של המאפה עד שקיבל את שמו הנוכחי. רבים נוהגים לצרף אוזני המן ל[[משלוח מנות|משלוחי מנות]], וכך נוהג גם הרבי. בנוסף, נוהג הרבי לאכול אוזן המן גם בשעת סעודת הפורים. כאשר היה חסיד שדיווח לרבי על כך שבזכות 'אזני המן' הצליח לשכנע יהודי מסויים להניח תפילין, התבטא הרבי באופן חריג: "אם כך צריך שיהיו אזני המן בכל יום..."{{הערה|המעשה אירע בשנת תשכ"ז, שבועון כפר חב"ד גליון 1849 עמוד 18. הרבי אמר את הדברים כשבת שחוק על שפתיו הקדושות.}}. == בחסידות == בתורת החסידות מוסבר{{מקור}} כי המן היה מזרע [[אגג]] ומרדכי מזרע [[שאול המלך]], ומרדכי תיקן את חטאו של שאול שלא הרג את הגג ולא [[עמלק|מחה את זכר עמלק]]. שרשו של המן בקדושה הוא ב[[עולם התהו]] עד שמכונה במדרש "חבר" של הקב"ה{{הערה|אור התורה מגלת אסתר עמוד ב'תכא ואילך.}}, וענינו של המן בקדושה הוא הגאווה שצריכה להיות לתלמיד חכם שמעטרת ומיפה אותו כמו שהמוץ מייפה את השיבולת, ועוזרת לו שלא ליתן שפע לחיצונים, אך בהשתלשלות המדרגות - הוא נפל לבחינת תכלית הגסות דקליפה{{הערה|אור התורה מגילת אסתר עמוד ב'שכ.}}. המן ועמלק - הם השורש של כל האומות, מקיף דקליפה, והוא בחינת תכלית הגסות והגבהת הרוח, שחץ וגאווה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/91b תורה אור מגילת אסתר, צא, ב].}}, ובשל כך רצה המן להגביה את עצמו לבחינת הגורל שלמעלה מהדעת, מקום שבו החושך והאור שווים כי בדרגה זו המצוות והעבירות לא נוגעות כי העולם לא תופס מקום לגביו, ומשם רצה המן להמשיך גזירה ואבדון על עם ישראל. מסיבה זו גם רצה לעשות עץ בגובה חמישים אמה שהוא עומק הרע, כנגד חמישים שערי בינה שהוא עומק הטוב, אך דווקא הגאווה שלו שניסה להידמות לקדושה - גרם למפלה שלו{{הערה|אור התורה מגלת אסתר ב'רפז.}}. מפלתו של המן הייתה ביום השני של [[חג הפסח]] זמן [[קרבן העומר|הקרבת עומר שעורים]], היות והמן הוא גבורות קשות ואפשר לברר אותם רק על ידי בירור קשה, שהוא ענינו של הקרבת השעורים שהם מאכל בהמה, וכן הענין של ספירת החמישים יום המתחיל בהקרבת העומק, דוחים ומבטלים את הרצון של המן להתלות ב'עץ גבוה חמישים אמה'{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר עמוד תתקלט. מגלת אסתר עמוד ב'שה.}}. רצונו של המן היה למנוע את ההשוואה כמו שאמר "וכל זה איננו שווה לי", והתיקון שלו היה שיצא ממנו רב שמואל בר שילת, שעסק בלימוד תינוקות שהגדול עוסק עם הקטן באותו נושא לימוד, וכן השם שלו הוא ראשי התיבות של "'''שיויתי''' ה' לנגדי תמיד"{{הערה|ליקוטי לוי יצחק, ליקוטים ואגרות עמוד רסז.}}. {{פורים}} {{הערות שוליים}} [[קטגוריה:פורים]] [[קטגוריה:אישים במגילת אסתר]] [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:הערה
(
הצגת מקור
) (מוגנת חלקית)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:הערות שוליים/מרחב שם
(
עריכה
)
תבנית:מקור
(
עריכה
)
תבנית:פורים
(
עריכה
)
תבנית:קטגוריה בתבנית
(
עריכה
)
תבנית:שורה אחת
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף