עריכת הדף "הכרת הטוב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== במשנת חכמים == | == במשנת חכמים == | ||
על פי חז"ל, חומרת | על פי חז"ל, חומרת החטא הראשון של [[חטא עץ הדעת]] שהוא המקור לכל שאר החטאים והגלויות, היא בכך ש[[אדם הראשון]] כפר בטובה{{הערה|על פי דברי רבי אליעזר: "לא נטרד אדם מגן עדן אלא על כפיות טובה".}}. | ||
הרעיון של הכרת הטוב שזור רבות במשנת חז"ל | הרעיון של הכרת הטוב שזור רבות במשנת חז"ל, כך לדוגמא בנוגע לכך שאת חלק מ[[עשרת המכות]] הצטווה משה לעשות באמצעות אחיו אהרון, מסבירים חז"ל בעובדה שמשה לא יכל לכפור בטובה ולהכות ביאור שהסתיר אותו כשנולד{{הערה|שמות רבה פרק כ פסקה א: "איני יכול להפכו יש אדם שותה מן הבאר משליך אבן לתוכה?".}}, וכן בנוגע להכאת בני מדין{{הערה|במדבר רבה כ"ב, ד': "אינו בדין שאני מצר למי שעשה בי טובה. המשל אומר: בור ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן".}}. | ||
כפי שהאדם מצוות להכיר טובה לאנשים אשר היטיבו עמו, ואפילו לחפצים דוממים שהסתייע בהם, מצווה האדם להכיר טובה לקב"ה המעניק לו חיים ופרנסה, כשזו אחת הסיבות הפשוטות לטעם של [[ברכות הנהנין]]{{הערה|ברכות לה, א.}}, ובזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, היה לאדם גם את האפשרות להביא [[קרבן תודה]], כשבימינו במקום הקרבן מברך האדם ברכה מיוחדת '[[ברכת הגומל]]' כאשר נעשה לו נס מיוחד הדורש הבעת תודה מיוחדת, ברכה הנאמרת ברוב עם בשעת [[קריאת התורה]]. | |||
כך גם נקבע לומר כחלק מסדר התפילה את [[ברכות השחר]] בהן מודה האדם לקב"ה על חייו על בריאותו ועל לבושו, וכך גם בפסוקי דזמרה אומרים את [[מזמור לתודה]] המהלל ומשבח את הקב"ה בדברי שיר ותודה. | |||
חז"ל ובעלי המחשבה לאורך הדורות ביארו כי זהו הטעם למצוות רבות נוספות, כשהדוגמאות הבולטות לכך היא [[מצוות ביכורים]] ומצוות [[כיבוד הורים]]. | חז"ל ובעלי המחשבה לאורך הדורות ביארו כי זהו הטעם למצוות רבות נוספות, כשהדוגמאות הבולטות לכך היא [[מצוות ביכורים]] ומצוות [[כיבוד הורים]]. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
על [[הבעל שם טוב]] מסופר שהיה מסתובב בעיירות ושואל אנשים מה שלומם כדי שיאמרו ברוך השם, והוא הסביר שזוהי פרנסתו של הקב"ה שנהנו ממה שבני ישראל מברכים אותו ואומרים לו תודה, ופעם אחת כאשר היה [[פרושים|פרוש]] שלא ענה לו, נזף בו הבעל שם טוב שהוא גוזל את פרנסתו של הקב"ה. | על [[הבעל שם טוב]] מסופר שהיה מסתובב בעיירות ושואל אנשים מה שלומם כדי שיאמרו ברוך השם, והוא הסביר שזוהי פרנסתו של הקב"ה שנהנו ממה שבני ישראל מברכים אותו ואומרים לו תודה, ופעם אחת כאשר היה [[פרושים|פרוש]] שלא ענה לו, נזף בו הבעל שם טוב שהוא גוזל את פרנסתו של הקב"ה. | ||
אצל הרבי ראו בצורה מודגשת ומופגנת כיצד הקפיד | אצל הרבי ראו בצורה מודגשת ומופגנת כיצד הקפיד להכיר טובה ולומר תודה לכל מי שסייע לו, וזאת על אף תפקידו ומעמדו. | ||
כאשר בירכו את הרבי במכתבים לרגל יום הולדת וכיוצא בזה, הקפיד הרבי להשיב במכתב אישי לכל אחד מהמברכים, כאשר העניק לאדם שליחות מסויימת הקפיד להודות לו על כך שביצע אותה{{הערה|1=ראו לדוגמא: [https://chabad.info/ad-post/679854/ נחשף הסידור שהרבי נתן בידיו הק' כ"הכרת הטוב" על המשלוח] {{אינפו}}}}, ואפילו כאשר המזכירים והחסידים ביצעו פעולות סיוע פשוטות עבור הרבי, הקפיד הרבי לומר תודה{{הערה|כך לדוגמא סיפר הרב [[נפתלי גרינברג]] שכאשר פתח לרבי את הדלת בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים המרכזית, והחזיק את הדלת כשהוא עומד מאחוריה - 'הציץ' הרבי אל מעבר לדלת ואמר לו 'א דאנק' ([= תודה]).}}. | |||
הרבי אף הסביר שמנהג ה[[תשורה]] שהחל בחתונתו, עיקרו הוא הבעת הכרת טובה לחוגגים על שהגיעו לשמוח בשמחה. | |||
אחד הדוגמאות הבולטות ביותר היו הדרת הכבוד שהרבי רחש לרב [[שניאור זלמן וילנקין]] שלמד עמו בילדותו, כאשר בכל פעם שנכנס או יצא מההתוועדויות הציבוריות שערך הרבי, נעמד הרבי מלוא קומתו ולא התיישב עד שהרב וילנקין הגיע למקומו, ולאחר פטירתו יצא ללוות את המיטה באופן מיוחד ואף השתתף בהוצאות הקבורה, ועוד. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||