עריכת הדף "הידורים וחומרות בפסח"

'''הידורים וחומרות בחג הפסח''' הינם מכלול של הרחקות בהן נזהרים בחג הפסח כדי להישמר מחשש חמץ. הבסיס לחומרות אלו הוא באיסור חמץ בפסח, המתייחד בכך שהוא אסור אפילו במשהו, וכן מעוגן בדברי האריז"ל, ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה".

חסידי חב"ד נוהגים בחומרות והידורים רבים, כשהידועים שבהם הוא הזהירות מ[[מצה שרויה]] והאכילה אך ורק בבית, מבלי להתארח; חומרות המעוגנות בכתבי רבותינו נשיאינו.

==המקור לחומרות==
איסור חמץ הוא מהחמורים באיסורי תורה – ובתוך חג הפסח הוא אסור אפילו ב"משהו", דהיינו גם בכמות המזערית ביותר{{הערה|שם=תמז|[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/447/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תמז, סעיף א].}}. לסיבה שחומר זה נאמר דוקא באיסור חמץ, ישנם כמה טעמים{{הערה|שם=תמז}}:
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ו[[עונש|ענשה]] עליו [[כרת]]{{הערה|שם=רשי|רש"י פסחים כט, ב ד"ה שלא במינו.}}.
*כיון שהתורה החמירה באיסור חמץ, ואסרה אותו לא רק באכילה אלא אף ב"[[חמץ#מצוות השבתת חמץ|בל יראה ובל ימצא]]"{{הערה|תוספות חולין צ, א ד"ה אמר.}}.
*כיון שבמשך כל השנה רגילים לאכלו, ועלולים לטעות ולאכלו בפסח{{הערה|שם=רשי}}.

בהתאם לכך, הגישה היהודית הרווחת היא להחמיר ולהזהר באיסור זה יותר משאר איסורי התורה, וכפי שכתב [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/shut/6.htm שו"ת שלו סימן ו].}} בשם [[האריז"ל]], שיש "להחמיר כל החומרות בפסח". עוד מובא בשמו{{הערה|באר היטב אורח חיים ר"ס תמז. נתבאר בשיחת אחש"פ ופסח שני ה'תש"מ.}} ש"הנזהר ממשהו חמץ בפסח מובטח לו שלא יחטא כל השנה".

לאור זאת, בחג הפסח נהוג בעם ישראל להחמיר הרבה יותר מאשר ב[[כשרות|איסורי אכילה אחרים]], כדי להתרחק ככל האפשרי מכל חשש חמץ. בחסידות חב"ד בפרט מקובלים הידורים וחומרות שונות במאכלי הפסח. בנוסף להידורים המסורתיים שהנהיגו רבותינו נשיאנו ונהוגים אצל החסידים כולם, ישנם המוסיפים עוד חומרות והידורים משלהם על פי המסורת המשפחתית וכדומה.

אחד הטעמים שניתנו לחומרות הרבות בחג הפסח היא העובדה שזוהי המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל עוד לפני יציאתם ממצרים, ומכיון שעדיין לא ניתנה התורה עם כל פרטיה ודקדוקיה, הוסיפו בני ישראל מעצמם חומרות והידורים מפאת גודל רצונם לעשות את המצווה בשלימות{{מקור}}.

[[אדמו"ר הרש"ב]] נהג להחמיר ביותר בפסח, ואף המשיל את הזהירות הרבה מחמץ למרות החשש מרחוק, לשומרים שמעמדים בחנויות, שאף שהגנבים בכל העיר בודדים לעומת החנויות והחשש רחוק – נזהרים ונשמרים מהם בתכלית הזהירות. אך פעם התבטא ואמר "אני מתיירא מאוד מחומרות"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=21 יגדיל תורה (נ.י.) חוברת נב ע' רמט], עיין שם. שמועות וסיפורים מהרב [[פולע כהן]] חלק א' עמוד 321.}}.

היו חסידים מארץ ישראל שרצו לנסוע אל הרבי לרגל י"א בניסן אולם הרבי שלל זאת והורה להשתמש בחצי הכסף של הנסיעה להידורים לפסח.{{מקור}}

==בערב פסח אחר חצות==
יש הנוהגים לקבל על עצמם את כל ההידורים רק מליל התקדש החג, אך לא נוהגים בהם בערב פסח אחר חצות.

הרבי העיד על אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ימי בראשית עמוד 130.}} שבזמן שאמר את [[סדר קרבן פסח]] היה יושב ושותה כוס תה.

==חומרות שמקורן ברבותינו נשיאינו==
===ההכנות לפסח===
*'''ניקיון''': אף שמעיקר הדין חמץ פחות מכזית די לו ב{{קס|ביטול| חמץ}}, {{ציטוטון|ישראל קדושים הם ונוהגין להחמיר על עצמן}} לנקות ולגרד כל חמץ אפשרי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/442/30 שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תמב סעיף ג].}}
*'''הכנת מים''': ה[[בעל שם טוב]] הקפיד להשתמש רק במים המוכנים מלפני החג{{הערה|1=עדות ר' [[זלמן משה היצחקי]] ששמע מאדמו"ר הרש"ב, נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/10.htm אוצר מנהגי חב"ד, הכנת מים קודם הפסח].}}.

===מצות===
*'''בחירת החיטים למצות וקצירתן''': [[הרבי הריי"צ]] בשיחותיו מתאר את התנאים הקפדניים בהם נהג אביו [[הרבי הרש"ב]] בקצירת החיטים ל[[מצה שמורה]]. הקפיד שיום הקצירה תהיה ביום בהיר וצח, בו זורחת השמש בכל תקפה, ובנוסף לכך שלושה ימים לפני יום זה לא ירדו גשמים. שעות הקצירה היו משתים עשרה בצהרים עד לערך שתים וחצי. כל זאת כדי להבטיח שלא יהיה שום מגע של מים בחיטים{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=164&hilite= לקוטי דיבורים, חלק א', ליקוט ה, אות יו"ד].}}. בעת הקצירה הורה הרבי הרש"ב להשאיר את חלק הקש הסמוך לקרקע. חיטים שהיו כפופות ונגעו בקרקע, לא נקצרו. הדישה והזרייה לא היתה נעשית על הקרקע, אלא על סדין (לא הקפידו שהסדין תהיה חדשה). עד השעה 3 או 4 - כאשר השמש מתחילה לנטות והאויר בחוץ כבר אינו יבש כל כך - היתה הדישה והזריה צריכה להסתיים, והחיטים הובאו כבר למשמרת בבית המיועד{{הערה|1=עדות הרב [[יעקב לנדא]]; יגדיל תורה (שם), [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40477&st=&pgnum=22 ע' קנ].}}.
*'''שמירת החיטים למצות''': לאחר הקצירה, התייחס הרבי הרש"ב לשמירת החיטים בצורה היעילה ביותר שלא יפגעו מזיעה קור ועיפוש ונתן הוראות מפורטות לפרטי פרטים לאריזתן{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/2/2/7.htm משלוח ה"שמורה" - החיטים והמצות].}}.
*'''רכישת מצות ממוסד חב"די''': על יסוד הוראתו של הרבי, משתדלים חסידי חב"ד לרכוש מצות באמצעות מוסדותיהם של רבותינו נשיאנו{{הערה|1=[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?29242 ליובאוויטשע מצה] עמודים 11-16.}}.
*'''הימנעות מאכילת מצת מכונה''': 
*'''הימנעות מאכילת מצה שרויה''': נזהרים ביותר ממצה שרויה, ובין החומרות כדי להתרחק מכך: מכסים את המצות שעל השולחן, כל אחד ואחד אוכל לעצמו מתוך שקית{{הערה|יש המקפידים בדווקא שלא לאכול מתוך שקית, אלא אוכלים מעל הרצפה הרחק מהשולחן, כדי שהפירורים שנגעו בפה יפלו על הרצפה ולא יחזרו לתוך השקית.}}, אוכלים את המצה לפני הבאת התבשילים על השולחן, ניגוב הפה באמצעות מפית{{הערה|כאשר אחד הבחורים הרים מהרצפה את המפיות שהרבי ניגב את הפה איתם בשעת עריכת שולחן ליל הסדר, העיר לו הרבי בתמיהה שזה חשש חמץ.}}, ועוד{{הערה|ספר המנהגים עמוד 41.}}. ונזהרים בחומרה זו גם עם ילדים קטנים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמ' 111.}}.

===מאכלי הפסח===
*'''לא לכבד באכילה ושתיה''': בפסח אין האחד מכבד את זולתו באכילה ושתיה, אך ליטול ביוזמה עצמית – אפשרי{{הערה|היום יום כ' ניסן.}}.
*'''הימנעות מאכילה במזלג''': אדמו"ר הרש"ב נמנע מאכילה במזלג בפסח, מחשש שבין שיני המזלג נתקע פירור של מצה שעלול להחמיץ. בכל פעם שהשתמש היה מנגב את הכפית{{הערה|משיחת אחרון של פסח תשי"ב, שיחות קודש עמוד קצח.}}.
*'''זהירות ממגע מיותר של הכלים במאכל או משקה''': הרבי הריי"צ סיפר שבביתו נזהרו בעת פתיחת בקבוקי היין, שהפותחן לא ייגע ביין עצמו{{הערה|1= [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39166&st=&pgnum=113&hilite= לקוטי דיבורים, חלק ג', עמוד 846].}}.
*'''זהירות בעת סינון המים''': בשנת [[תשל"ז]], כאשר ביקר הרבי במטבח ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]], כמנהגו בליל הסדר, סייר גם במטבח. כאשר ראה מסננת על הברז – העיר שצריך לבדוק את המסננת שלא יתקבצו בה לכלוכים{{הערה|עדות הרב [[טוביה זילברשטרום]], גליון [[התמים (בית משיח)]], ניסן-אייר תש"ע, ע' 28. הנ"ל מספר שלאחר מכן נמצאה בתוך המסננת תולעת.}}.

===מוצרים שאין משתמשים בהם===
*'''קטניות''':
*'''הימנעות משימוש בתבלינים''': [[אדמו"ר הזקן]] מביא בשולחן ערוך{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/467/index.htm אורח חיים סימן תסז], סעיפים כא-כב.}} שאין נוהגים לאכול ציפורן וכורכום. ב[[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים]] של הרבי{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/hgshp/5.htm סדר הגדה].}} מביא שאין משתמשים גם בקידה וקינמון. חסידים רבים מרחיבים את החומרה ונזהרים משימוש בכל התבלינים.
*'''יין-שרף ([[משקה|משקה אלכוהולי]])''': תקנת [[הרבי הצמח צדק]] שלא להשתמש ביין שרף בפסח, גם אם יוצר מתפוחי אדמה וכיוצא בזה ואין שום חשש בכשרותו{{הערה|1= ראה בארוכה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/8.htm יי"ש של פסח].}} עם זאת, הרב [[חיים מרדכי פרלוב]] העיד שלמרות האיסור על שתייתו התירו אותו בהנאה והשתמשו בו להדלקה{{הערה|לקוטי סיפורים, ע' קצג. הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}.
*'''צנון''': קבלה מהרבי הצמח צדק, בלי טעם, שאין אוכלים צנון בפסח{{הערה|1=ראה המובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/16.htm אכילת צנון].}}.
*'''[[סוכר]]''' – [[אדמו"ר הרש"ב]] הידר שלא להשתמש בסוכר בפסח, ונראה שגם [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]]{{הערה|1= ראה באריכות במקורות שנלקטו באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/7.htm השימוש בסוכר ובתה].}}. עם זאת, הרבי הרש"ב התבטא על מנהגו זה "אינני אוהב שמחקים אותי"{{הערה|הלקח והלבוב ב', ע' רטז, הובא באוצר מנהגי חב"ד שם.}}. הרבי אמר על כך: {{ציטוטון|איני יודע האם זו הוראה לרבים להדר שלא להשתמש בסוכר, ובאם אדם יעשה את הסוכר בעצמו, או שיודע בבירור שאין בו חשש, אין סיבה לאסור עליו}}{{הערה|'המלך במסיבו' חלק א' עמוד שז.}}.
:יש מחסידי חב"ד המבשלים את הסוכר קודם הפסח ומוודאים שלא נפל לתוכו מאומה.

===חומרות נוספות===
*'''זהירות בדיבור אודות 'חמץ'''' – כאשר הזכירו ליד הרבי את הביטוי 'חמץ' בקשר לאחד החדרים בליל פסח תשל"ט, אמר הרבי שלא כדאי להזכיר זאת. כאשר אמרו בטעות על מאכל מסויים שהוא 'קניידלאך' – נמנע מלאכלו גם לאחר שהתבררה הטעות, אך השתדל שלא יבחינו בכך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/2.htm מצה שרויה - וחלוטה], הערה 5.}}.
*באסרו חג פסח, נוהג הרבי לאכול ולשתות בכלי הפסח דווקא{{הערה|בכל ביתי נאמן הוא, שבועון כפר חב"ד גליון 2033 עמוד 32.}}.

==חומרות מקובלות בין חסידי חב"ד==	
להלן לקט חומרות והידורים שונים הרווחות בין חסידי חב"ד. לא כל החומרות התקבלו אצל כל חסידי חב"ד, וכל אחד מחמיר כפי שקיבל על עצמו:

*'''לא להשתמש בכלי שנפל על הרצפה''' – כלי שנפל על הרצפה, לא משתמשים בו עד לשנה הבאה.
*'''רכישת כל המוצרים לפני החג''' – רכישת כל המוצרים לחג עוד לפני הפסח, על יסוד הדין ההלכתי שחמץ מועט לפני הפסח בטל, אך חמץ בתוך הפסח איסורו אפילו במשהו.
*'''הימנעות משימוש במוצרים תעשיתיים''' – על יסוד מנהג קיים שאין מתארחים אצל משפחות אחרות בפסח, נהגו חסידים קל וחומר שלא להשתמש במוצרים תעשייתיים שיוצרו במפעל{{הערה|כך הסביר הרב [[יעקב לנדא]]; הובא בשמו אצל הרב [[שלום דובער רייכמן]], גליון [[התמים (בית משיח)]] - ניסן-אייר תש"ע, ע' 56.}}. ישנם כאלו שמקילים במוצרים בסיסים כגון שמן{{הערה|אלא שיש להקפיד שלא יהיה שמן העשוי מקטניות (ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/453/5.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן, אורח חיים, סימן תנג, סעיף ה]). יש לציין שהרבי כותב על חברה מסויימת שאנ"ש משתמשים בשמן שמייצרת בחג הפסח ([http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/21/7842.htm אגרות קודש, חלק כא, אגרת ז'תתמב]).
{{ש}}יש הנוהגים להשתמש כתחליף בשומן עוף, אך מנגד יש הטוענים כי במצב הנוכחי שמן תעשייתי נקי יותר מחשש חמץ מאשר שומן עוף.}} ויין{{הערה|יש המקפידים להכין לפסח יין מתוצרת ביתית, או לכל הפחות לרכוש יין המיוצר ביקב ביתי ולא ביקב תעשייתי.}}.
*'''הימנעות מאכילת חלב מוצרי חלב''' – כסניף לחומרה של שימוש במוצרים תעשייתים, יש הנמנעים מאכילת חלב ומוצרי חלב, אך בבית הרבי לא נהגו בחומרה זו{{הערה|שם=חלב|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=56141 הריל"ג מעיד: הרבי אכל מאכלי חלב בפסח ממוצרי תעשיה]. המשפיע הרב [[שלמה זרחי]] מעיד כי פעמים רבות קיבל באמצעות גיסו ה[[משב"ק]] ר' [[שלום בער גנזבורג]] את שאריות מאכלי החלב שנותרו מחג הפסח בבית הרבי.}}.
*'''שימוש במצות חבורה''' – כסניף לחומרה של הימנעות משימוש במוצרים תעשייתיים, יש הנוהגים להקפיד לאפות את המצות בחבורה מיוחדת, ולהקפיד באפייה על הידורים רבים שלא נהוגים בשאר המצות הנאפות על ידי המאפייה.
*'''שימוש במלח גס וברירתו מחשש חמץ'''.
*'''קילוף כל הפירות והירקות''' – נוהגים לקלף כל פרי או ירק לפני אכילתו. כסניף לכך, משתמשים בפירות וירקות הניתנים לקילוף בלבד (למעט השימוש בחסה בליל הסדר).
*'''בישול האוכל קודם חג הפסח''' - יש הנוהגים לבשל כמה שיותר מאכלים קודם החג, היות ולפני החג חמץ במשהו בטל.
*'''שימוש בירקות מסויימים בלבד''' – יש הנוהגים{{הערה|דוגמת המבשלת במטבח ישיבת תומכי תמימים במשך שנים רבות, דבר שגרם להתפשטות מנהג זה בקרב בתים רבים מאנ"ש שקיבלו חומרות רבות בהיותם בשנת ה'[[קבוצה]]'.}} להשתמש בבישולים בחג הפסח בתפוחי אדמה גזר ובצל בלבד, היות ובעבר לא היו אצל חסידי חב"ד ירקות נוספים.

==חומרות שלא היו נהוגות אצל רבותינו נשיאינו==
*'''אכילת דגים''': רבותינו נשיאנו אכלו [[דגים]] בפסח, ולא כמנהג העדות הנמנעות מכך{{הערה|1=ראה אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/14.htm אכילת דגים].}}.
*'''אכילת שום''': למרות שיש עדות הנמנעות משימוש בשום, רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|עדותו של הרב [[יעקב לנדא]], מורה צדק בביתו של אדמו"ר הרש"ב. ראה בהרחבה בנושא: הרב יעקב חביב, [http://chabad.info/beis-medrash/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9F-%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%A2%D7%A4-%D7%9E%D7%A0%D7%94/ מחקר הלכתי בענין אכילת שום בפסח ע"פ מנהגי חב"ד] {{אינפו}}}}.
*'''אכילת חלב ומוצרי חלב''': אדמו"ר הריי"צ נהג לאכול מאכלי חלב מתוצרת ביתית, ואילו הרבי אכל גם מוצרי חלב תעשייתים בהכשר [[בית דין צדק קראון הייטס]]{{הערה|שם=חלב}}.
*'''שטיפת הביצים לפני החג''': אדמו"ר הריי"צ הקפיד על הבחורים בישיבה שרחצו את הביצים, על אף שסבתו - [[הרבנית רבקה]] - העידה שאין נוהגים כך{{הערה|ליקוטי סיפורים עמוד רסא; הובא באוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/19.htm רחצת קליפות הביצים].}}.
*'''בית נפרד לפסח'''{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב, עמוד 204.}}.
*'''שימוש בכלי חרס וכלים צבועים''': למרות שיש שנהגו לא להשתמש בכלי חרס ובכלים צבועים בחג הפסח, אפילו חדשים{{הערה|1=ראה [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh3/1/451/69.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן תנא, סעיף סט] ואילך.}} - רבותינו נשיאנו לא הקפידו על כך{{הערה|1=אוצר מנהגי חב"ד, [http://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/3/2/12.htm כלי חרסינה וקישוטים].}}.

==קישורים חיצוניים==
*'''[http://merkazanash.com/sites/default/files/Chumros%20on%20Pesach%20Hebrew.pdf חומרות בפסח]''' {{PDF}} הרב [[יוסף אברהם הלר]], ראש [[כולל אברכים שע"י מזכירות הרבי]]
*'''[http://chabad.info/special/%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%94%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%E2%80%A2-%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A7%D7%99%D7%A3-%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7/ חומרות או הידורים? {{*}} ראיון מקיף ומרתק]''' {{אינפו}} ראיון עם הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] על הידורים וחומרות בפסח
*'''[http://he.chabad.org/library/article_cdod/2558476 שמעתי שחסידי חב"ד לא אוכלים כלום בפסח]''' {{בית חבד}}
*'''[http://shturem.net/index.php?section=news&id=14235 בחב"ד "הפסח אינו נאכל"]''' {{שטורעם}} מתוך עיתון 'בקהילה'

;אודיו:
*'''[http://chabad.info/beis-medrash/%D7%A9%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9F-%D7%95%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%A1%D7%97-%D7%9E%D7%94%D7%A8%D7%91-%D7%9C/ שואלין ודורשין: שיעור בהלכות פסח מהרב אייזיק לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=multimedia&id=1103 פסח הלכה למעשה: הרב אליהו לנדא]''' {{אינפו}} {{אודיו}}


{{פסח}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פסח]]
[[קטגוריה:מנהגים לחגי השנה]]