עריכת הדף "הודו לה' קראו בשמו"

{{חלונית
| כותרת = תפילת "הודו לה' קראו בשמו"
| תוכן = הוֹדוּ לַיָי קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו: שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאֹתָיו: הִתְהַלְּלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי יְיָ: דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ, בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד: זִכְרוּ נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיהוּ: זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו: הוּא יְיָ אֱלֹהֵינוּ, בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו: זִכְרוּ לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר: אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִצְחָק: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם: לֵאמֹר: לְךָ אֶתֵּן אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם: בִּהְיוֹתְכֶם מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים בָּהּ: וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, וּמִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר: לֹא הִנִּיחַ לְאִישׁ לְעָשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים: אַל תִּגְּעוּ בִּמְשִׁיחָי, וּבִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ: שִׁירוּ לַיָי כָּל הָאָרֶץ, בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם אֶל יוֹם יְשׁוּעָתוֹ: סַפְּרוּ בַגּוֹיִם אֶת כְּבוֹדוֹ, בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאֹתָיו: כִּי גָדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְנוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים: כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים. כאן צריך להפסיק וַיָי שָׁמַיִם עָשָׂה: הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ: הָבוּ לַיָי מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַיָי כָּבוֹד וָעֹז: הָבוּ לַיָי כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְפָנָיו, הִשְׁתַּחֲווּ לַיָי בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ: חִילוּ מִלְּפָנָיו כָּל הָאָרֶץ, אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט: יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ וְיֹאמְרוּ בַגּוֹיִם יְיָ מָלָךְ: יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ: אָז יְרַנְּנוּ עֲצֵי הַיָּעַר, מִלִּפְנֵי יְיָ כִּי בָא לִשְׁפּוֹט אֶת הָאָרֶץ: הוֹדוּ לַיָי כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וְאִמְרוּ הוֹשִׁיעֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ, וְקַבְּצֵנוּ וְהַצִּילֵנוּ מִן הַגּוֹיִם לְהוֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ: בָּרוּךְ יְיָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, וַיֹּאמְרוּ כָל הָעָם אָמֵן וְהַלֵּל לַיָי: רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לַהֲדֹם רַגְלָיו קָדוֹשׁ הוּא: רוֹמְמוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וְהִשְׁתַּחֲווּ לְהַר קָדְשׁוֹ, כִּי קָדוֹשׁ יְיָ אֱלֹהֵינוּ: וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית, וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָתוֹ: אַתָּה יְיָ לֹא תִכְלָא רַחֲמֶיךָ מִמֶּנִּי, חַסְדְּךָ וַאֲמִתְּךָ תָּמִיד יִצְּרוּנִי: זְכֹר רַחֲמֶיךָ יְיָ וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה: תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים, עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים: נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ, אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נוֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם, בָּרוּךְ אֱלֹהִים: אֵל נְקָמוֹת יְיָ, אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיעַ: הִנָּשֵׂא שֹׁפֵט הָאָרֶץ, הָשֵׁב גְּמוּל עַל גֵּאִים: לַיָי הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה: יְיָ צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: יְיָ צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: יְיָ הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: הוֹשִׁיעָה אֶת עַמֶּךָ וּבָרֵךְ אֶת נַחֲלָתֶךָ, וּרְעֵם וְנַשְּׂאֵם עַד הָעוֹלָם: נַפְשֵׁנוּ חִכְּתָה לַיָי, עֶזְרֵנוּ וּמָגִנֵּנוּ הוּא: כִּי בוֹ יִשְׂמַח לִבֵּנוּ, כִּי בְשֵׁם קָדְשׁוֹ בָטָחְנוּ: יְהִי חַסְדְּךָ יְיָ עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: הַרְאֵנוּ יְיָ חַסְדֶּךָ, וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֶּן לָנוּ: קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ, וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ: אָנֹכִי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה־לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁייָ אֱלֹהָיו: וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ, אָשִׁירָה לַיָי כִּי גָמַל עָלָי:
| מקור = סדור תהלת ה'
}}'''הודו לה' קראו בשמו''' הינו הקטע המתחיל את התפילה (העיקרית).

== הקטע ==
הקטע מופיע לאחר [[תפילת השחר]], ולאחרי קדיש דרבנן.

הקטע מסמל את תחילת ההודאה לה' שבמהלך התפילה, ולכן קטע זה הינו המתחיל את התפילה, ועוד שאת הקטע מתחיל החזן במנגינה מיוחדת.

הקטע הינו פתיחה לתפילה אך בעיקר ל[[פסוקי דזמרה]].

הקטע מסמל הודאה, שעל פי [[חסידות]] מסמל גם [[ביטול]] המרמז ל[[עולם העשייה]] המוביל - אחר כך - ל[[שמונה עשרה]] - [[עולם העשייה]].

כלומר על ידי הביטול של "הודו" אפשר לטפס בשלבי מדריגות התפילה  דרך פסוקי דזמרה ובעיקר ע"י הודו שדוקא אז אפשר להגיע לשמונה עשרה השלב במדירגות הגבוה ביותר<ref>[[תורת מנחם]] חלק סז, עמוד 29.</ref><ref>עוד מבהיר הרבי בשיחת אחרון של פסח תשכ"ט שעניין זה הוא כסולם מוצב ארצה - שמתחילים בדרגה הנמוכה ביותר.</ref>.

בהתאם לכך על פי קבלה מ"הודו" עד ל"ברוך שאמר" (לא כולל) התפילה מכוונת כנגד [[עולם העשייה]]<ref>ראה גם ב[[ספר השיחות]], תש"ו-ה'שי"ת, עמוד 143 (אידיש).</ref>{{דרוש מקור|סיבה=מקור מדויק מקבלה.}}.

== מבנה הקטע ==
הקטע מורכב משני חלקים: החלק הראשון לקוח מספר דברי הימים<ref>א', פרק ט"ז, פסוקים ח'-ל"ו.</ref>. החלק השני של מלוקט מפסוקי [[תהלים]].

על פי ספר המנהיג היו אומרים את הקטע בבית המקדש בעת הקרבת קורבן התמיד של שחר, ולכן אומרים אותה בכל יום בתחילת התפילה.

את הקטע מתוך דברי הימים קבע [[דוד המלך]] תוך אמירתו לפני [[ארון הברית]].

== בהלכה ==
מותר להפסיק בין מקור ב"הודו" למקור אחר לדוגמה: מותר להפסיק בין "רוממו..." ל"והוא רחום שמופיע אחריו, מפני שאין שניהם מאותו כך שמקום זה נחשב כקטע נפרד<ref>מותר לענות "אמן וכו'" ואף מותר לדבר.</ref>{{דרוש מקור|סיבה=דרוש מקור מדויק
אבל ראה ב[[תורת מנחם]] חלק ב, עמוד 255.}}.

בהלכה (שלפי דעת חב"ד לא נפסק זאת להלכה) נפסק שאם הקהל אוחז ב[[ישתבח]] והיגע אדם באותו זמן, יכול לאחר אמירת "הודו" עד אמצע הקטע במילים "והוא רחום" לעצור ולדלג ל[[והוא רחום]] שלפני [[אשרי]]<ref>[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], [[אורח חיים]], חלק א, הלכות ברכות השחר סימן נב סעיף א.</ref>.

== בחסידות ==
[[אדמו"ר הצמח צדק]] אמר לר' [[פרץ חן (צ'רניגוב)|פרץ חן מצ'רניגוב]] שקודם שסבו - [[אדמו"ר הזקן]] - היה מתחיל תפילה, היה שוהה רבע שעה ואומר:

"איני רוצה בהשגת האופנים' איני חפץ בהשגת השרפים' אינני מעוניין בג"ע שלך אינני רוצה את העוה"ב שלך מי לי בשמים ועמך לא חפצתי ועמך מה שהוא רק עמך (ולא אתה בעצמך) איני חפץ בו, "כלה שארי ולבבי" - רוצה אני אך ורק בך (בעצמותך)!" 

ואז היה מתחיל: "הודו לה' קראו בשמו"...

על־מנת להגיע ולהקרב לאלקות מוכרחים [מדאר'ף מען] קודם "עבודת האדם", עבודה בכח עצמו. ולכן דוקא התפילה מתחלת בענינים נמוכים כ"[[מודה אני]]" וכו', זהו גם עניין ה"הודו" שמתחילים מהודאה ומגיעים על ידי כך לאלקות<ref>[[המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]], עמוד תיח.</ref>.

"הודו" הוא עניין ההודאה אמנם ידוע שענין שההודאה היא לא סתם הודאה אלא נתינת עצמו לאלקות כמו אדם המודה לחברו, אף על פי שאינו מבין מה הוא אומר - בכל־זאת הינו נותן את עצמו לחבירו; כך גם באלקות, שבתחילה אומר "מודה אני", אך עדיין לא יודע בבירור מה אומר, אבל אחר כך באמירת "הודו" מתחיל להבין העניין וכו'<ref>[[תורת שלום]], עמוד 61.</ref>.

{{תפילה}}

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:תפילות יום חול]]
[[קטגוריה:תהלים]]
[[קטגוריה:תנ"ך]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]