עריכת הדף "הבדלה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
===בברכה על הכוס=== | ===בברכה על הכוס=== | ||
ככל קידושי השבת תיקנו חכמים להבדיל את השבת על היין. את הברכה על הכוס מברכים קודם הברכה על הבשמים והנר, אך קודם ברכת ההבדלה, ונוהגים להקדים כמה פסוקים לסימן טוב. אמנם הידור מצוה הוא לברך ברכה זו על היין, אך אם אין [[יין]] אפשר להבדיל גם על | ככל קידושי השבת תיקנו חכמים להבדיל את השבת על היין. את הברכה על הכוס מברכים קודם הברכה על הבשמים והנר, אך קודם ברכת ההבדלה, ונוהגים להקדים כמה פסוקים לסימן טוב. אמנם הידור מצוה הוא לברך ברכה זו על היין, אך אם אין [[יין]] אפשר להבדיל גם על חמר מדינה. אף שעיקר ההבדלה היא בתפילה, אך מכיון שחכמים תיקנו גם לברכה על הכוס אין לטעום מאומה עד להבדלה זו. ברכה זו אף שאינה בתפילה, נאמרת ככל הברכות בעמידה. | ||
==הברכות הנלוות== | ==הברכות הנלוות== | ||
שורה 53: | שורה 53: | ||
=== ברכת מאורי האש === | === ברכת מאורי האש === | ||
בין הברכות אותן מברכים בהבדלה על הכוס, היא ברכת מאורי האש, מכיון שב[[מוצאי שבת]] הוא זמן בריאת האש, שב[[מוצאי שבת]], שהיה היום הראשון שהחשיך העולם ל[[אדם הראשון]] - כי ב[[שבת]] לא החשיך העולם - חיפש [[אדם הראשון]] להאיר את הלילה, ומצא את האש. | בין הברכות אותן מברכים בהבדלה על הכוס, היא ברכת מאורי האש, מכיון שב[[מוצאי שבת]] הוא זמן בריאת האש, שב[[מוצאי שבת]], שהיה היום הראשון שהחשיך העולם ל[[אדם הראשון]] - כי ב[[שבת]] לא החשיך העולם - חיפש [[אדם הראשון]] להאיר את הלילה, ומצא את האש. | ||
[[ | [[תמונה:הבד.jpg|left|thumb|250px|ברכת בורא מאורי האש]] | ||
==== ארבע אצבעות ==== | ==== ארבע אצבעות ==== | ||
לאחר ברכת מאורי האש מביטים על ה[[ציפורנים]] של ארבע האצבעות - חוץ מהאגודל - של יד ימין. סיבת הדבר: | לאחר ברכת מאורי האש מביטים על ה[[ציפורנים]] של ארבע האצבעות - חוץ מהאגודל - של יד ימין. סיבת הדבר: | ||
שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את [[הקב"ה]] יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות, אלא שיחזקאל ראה "ארבעה פנים גו', פני אדם, פני אריה גו', פני [[שור]] גו', פני נשר, וזכריה ראה ארבעה סוסים, גם ההשפעה מ[[גן עדן]] היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. גם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה', | שלושה נביאים - יחזקאל, ישעיה וזכריה - מתארים את [[הקב"ה]] יושב על כסא כבוד בעל ארבע רגלים, המוצב במרכבה שבה ארבע דמויות, אלא שיחזקאל ראה "ארבעה פנים גו', פני אדם, פני אריה גו', פני [[שור]] גו', פני נשר, וזכריה ראה ארבעה סוסים, גם ההשפעה מ[[גן עדן]] היא בעלת ארבעה חלקים, ככתוב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים. גם חניית שנים עשר השבטים במדבר, סביב משכן ה', היתה בארבע קבוצות.. | ||
ב[[תורת הקבלה]] מוסבר שבעצם אלו ארבעה כוחות אלוקיים, המכוונים כנגד ארבע [[אותיות]] שמו הקדוש [[י]]-[[ה]]-[[ו]]-[[ה]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה' מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים. | ב[[תורת הקבלה]] מוסבר שבעצם אלו ארבעה כוחות אלוקיים, המכוונים כנגד ארבע [[אותיות]] שמו הקדוש [[י]]-[[ה]]-[[ו]]-[[ה]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]] ו[[מלכות]], והם ארבעה מלאכי עליון: מיכאל, גבריאל, אוריאל ורפאל, ומרכבת ה' מוליכה את ארבעת הכוחות הללו לעולם, השפעת שפע אלוקי לכל הנבראים. | ||
שורה 86: | שורה 84: | ||
1) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן פרות ורבות לעולם, והגידול הוא סימן ברכה, לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע. | 1) [[ציפורנים]] מסמלות [[ברכה]], שכן הם הדבר הכמעט יחידי בגוף שצומח כל הזמן - הן פרות ורבות לעולם, והגידול הוא סימן ברכה, לכן נהגו להסתכל בהם לסימן טוב בתחילת השבוע. | ||
2) [[אדם הראשון]] היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים ב[[מוצאי שבת]] אנו מזכירים את ה[[צפרניים|ציפורן]] המיוחדת | 2) [[אדם הראשון]] היה כולו מוקף ציפורן, ורק לאחר שהוא שמע לעצת אשתו וחטא בעץ הדעת, הורידו מגופו את הציפורן, והוא נשאר רק על קצות האצבעות. כשאנו מביטים בציפורנים ב[[מוצאי שבת]] אנו מזכירים את ה[[צפרניים|ציפורן]] המיוחדת שהיתה ל[[אדם הראשון]]. | ||
דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי האש [[אותיות]] [[אשה]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, כדי שלא תזכיר את חטאה. | דבר זה מרומז בנוסח הברכה (בורא מאורי) '''ה'''אש, כי האש [[אותיות]] [[אשה]], והאשה היא שפיתתה את האדם לחטוא. לכן יש נוהגים שהאשה אינה מסתכלת בציפורנים, כדי שלא תזכיר את חטאה. | ||
שורה 96: | שורה 94: | ||
ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: ב[[מוצאי שבת]] מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות. | ההסתכלות על הציפורנים באור ההבדלה באה להאיר ולקדש גם את עיסוקי החולין, ולתת לאדם כוח להישמר מהדברים האסורים והמזוהמים שבעולם, ובלשון הקבלה: ב[[מוצאי שבת]] מתפשטת טומאה בעולם, ובמיוחד על ראשי הציפורנים, וכאשר מסתכלים עם אור ההבדלה על הציפורנים ומאירים אותם באור הקדושה, דוחים את החושך, ומכניעים ומבטלים את כוח הקליפה, והיא לא יכולה להזיק כל השבוע, לכן מברכים על האש להודות למי שברא את האש הטובה הזו והציל את האדם מכל הצרות. | ||
4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם "[[צפרניים|ציפורן]] חיה", כלומר קשר רגשי וחי, | 4) עם ציפורנים יכולים לדקור את הזולת, והכוונה למידות המגונות של הצקה ופגיעה בזולת, בפרט במגע עם הזולת בימי החול, לכן מביטים על הציפורנים לאור ההבדלה, כדי להאיר אותן, שהמגע עם הזולת יהיה עם "[[צפרניים|ציפורן]] חיה", כלומר קשר רגשי וחי, באהבה נועם ומתיקות.. קירוב הדעת והרגש פנימי, הנובע מהמידות הטובות שבאדם. | ||
יתכן גם - כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים | יתכן גם - אומר הרבי, כי לכן אשה אינה מביטה על הציפורנים, שכן מעצם טבעה יש בה יותר מידות טובות, לכן היא אינה זקוקה לאור ההבדלה. | ||
5) בשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן "סימן להתברך בו". | 5) בשעת ההסתכלות על הציפורנים מסתכלים גם על שרטוטי הידים שהן "סימן להתברך בו". | ||
==== נוסח הברכה ==== | ==== נוסח הברכה ==== | ||
[[ | [[תמונה:הבדלהה.jpg|left|thumb|280px|ברכת בורא מיני בשמים]] | ||
א. בתיקוני הזוהר מוסבר מדוע נוסח הברכה הוא '''מאורי''' בלשון רבים ולא '''מאור''' בלשון יחיד: | א. בתיקוני הזוהר מוסבר מדוע נוסח הברכה הוא '''מאורי''' בלשון רבים ולא '''מאור''' בלשון יחיד: | ||
משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - "אשי" [[אותיות]] [[איש]]. אש בתוספת ה' - [[אותיות]] [[אשה]]. וכשיש שני מיני האישים בתוספת [[י-ה]], נמשכת ברכת ה' ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, ל[[הצלחה]] ולחיים טובים ומאושרים ב[[שלום בית]], לאורך ימים ושנים טובות. | משום שישנם שני מיני אישים, אש של האיש, ואש של האשה: אש בתוספת יוד - "אשי" [[אותיות]] [[איש]]. אש בתוספת ה' - [[אותיות]] [[אשה]]. וכשיש שני מיני האישים בתוספת [[י-ה]], נמשכת ברכת ה' ואור ההבדלה לאיש ולאשתו, ל[[הצלחה]] ולחיים טובים ומאושרים ב[[שלום בית]], לאורך ימים ושנים טובות. | ||
ב. [[הרבי]] מסביר | ב. [[הרבי]] מסביר מדוע קבעו חז"ל את נוסח הברכה בורא '''מאורי''' האש, ולא '''אורות''' האש, או אבוקות כלשון חז"ל בכמה מקומות, שזהו משום שנר הבדלה בא להאיר את החשיכה הן חשכת ה[[לילה]] הפיזי, והן חשכת החולין שבימות החול, וכדי להצליח בפעולה זו, יש צורך דווקא ב"מאור" שהוא בעל עוצמה חזקה באין-ערוך מה[[אור]]: | ||
השפעת אור הקדושה על חשכת [[עולם הזה|העולם הגשמי]] יכולה להיות בשתי דרכים: | השפעת אור הקדושה על חשכת [[עולם הזה|העולם הגשמי]] יכולה להיות בשתי דרכים: | ||
שורה 116: | שורה 114: | ||
2) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחני, אלא לצאת אל העולם הגשמי-חומרי ולהביא לתוכו את אור ה'. | 2) השארת החומריות הגשמית ומילוייה באור של קדושה. וזה בעצם עבודת היהודי בימות החול - לא להתנתק ולברוח מהעולם הגשמי ולהתבודד בתחום האלוקי רוחני, אלא לצאת אל העולם הגשמי-חומרי ולהביא לתוכו את אור ה'. | ||
לשם כך אנו זקוקים לא רק ל'''אור''', אלא ל'''מאור''', שהוא בעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, ורק בכוחו אפשר להפוך את החושך לאור אלוקי קדוש, לכן נוסח הברכה הוא '''מאורי''' האש, להדגיש את הפעולה החשובה שנעשית על ידי ובכוח המאור. | לשם כך אנו זקוקים לא רק ל'''אור''', אלא ל'''מאור''', שהוא בעל ההשפעה העיקרית והבלתי מוגבלת, ורק בכוחו אפשר להפוך את החושך לאור אלוקי קדוש, לכן נוסח הברכה הוא '''מאורי''' האש, להדגיש את הפעולה החשובה שנעשית על-ידי ובכוח המאור. | ||
== | ==המנהג אחר ההבדלה== | ||
אחר ההבדלה: | אחר ההבדלה: | ||
1) מכבים את הנר בשיירי היין. | |||
2) מנהג ישראל לטבול את האצבעות ביין הנותר מההבדלה ואז לגעת עם האצבעות בפנים על העיניים, סגולה למאור העיניים. [[הרבי]] נוגע בעיניו לצד האף. | |||
3) [[הרבי]] נוהג להריח את [[ריח]] עשן הנר, מצלוחית היין בה טבלו את הנר. | |||
4) מברכים ברכה אחרונה. | |||
5) אומרים [[אמירת ויתן לך|ויתן לך]] וגו' עם אדם נוסף. | |||
בכתבי [[האריז"ל]] מסופר שאותם הפסוקים של ויתן לך האלהים מטל השמים.. אמרם [[האריז"ל]] בכל [[מוצאי שבת]] אחר הבדלה בביתו. אבל כשהתפלל בבית כנסת אשכנזי, האומרים ויתן לך בבית הכנסת, אמר עמהם. | |||
===הסיבות לאמירת ויתן לך=== | |||
כמה סיבות לאמירת ויתן לך: | |||
1) כשהשבוע נכנס אומרים פסוקים טובים וברכות ונחמות. כדי להמשיך תחילת ימי החול בפסוקי [[ברכה]] ורצון. | |||
2) לסימן טוב בתחילת השבוע. | |||
3) כדי שיתברכו במעשה ידיהם. | |||
4) ה[[נשמה|נשמות]] הנמצאות בגהינום יוצאות ממנו ב[[ערב שבת]] והן שבות אליו לאחר צאת ה[[שבת]], אך לא מיד עם צאתה אלא רק לאחר שהיהודי סיים את ברכת ההבדלה, לכן מאריכים באמירת ההבדלה בתוספת פסוקים אחריה - כדי להאריך ל[[רשעים]] מלחזור ל[[גהינום]]. | |||
5) כדי שהפעולה ה'''ראש'''ונה - מלשון ראש - של השבוע תהיה בעניני [[ברכה]] ו[[קדושה]], ולא בעניני חולין. | |||
6) תוכן ברכת ויתן לך - מטל השמים ומשמני הארץ - כולל כל [[סדר ההשתלשלות]], ולכן נוהגים לאומרה מיד לאחר הבדלה, שכוללת כל סדר ההשתלשלות, כידוע שד' העניינים - [[יין]], בשמים, נר והבדלה - הם כנגד ד' עולמות [[אבי"ע]]. | |||
ב[[זוהר]] לא נזכרו רק פסוקי ויתן לך וגו', ברוך אתה בעיר וגו'. אבל נהגו להרבות בפסוקים בזה הסדר: [[ברכה]], [[גאולה]], [[ישועה]], [[דעת]], פדיום, היפוך צרה, [[שלום]]. ויש ממעטים ואינם אומרים רק פסוקים טובים... [[ברכה]] ו[[שלום]], וכן סידר [[אדמו"ר הזקן]] [[סדור אדמו"ר הזקן|בסדור]] בלי הפסוקים ופדויי ה' ישובון.. כי לא רצה שיזכירו ב[[מוצאי שבת]] יגון ואנחה.{{הערה|1=[[שער הכולל]].}} | |||
הרבי אומר שהסיבה שאומרים ויתן לך עם עוד מישהו, כדי שיוכלו לומר ויתן לך - לזולת, ולשמוע ויתן לך - מהזולת. | |||
== קישורים | == קישורים חיצונים == | ||
[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=1858 שמיעת הבדלה מהרבי] {{אינפו}} | |||
{{שבת}} | {{שבת}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:שבת]] | [[קטגוריה:שבת]] |