עריכת הדף "האר"י"

[[קובץ:ציון האריזל.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של רבי יצחק לוריא ב[[בית העלמין צפת|בית העלמין בצפת]] לצד רבי [[שלמה אלקבץ]], רבי [[משה קורדובירו]] ורבי משה מטארני '[[המבי"ט]]']]
רבי '''יצחק לוריא אשכנזי''' (מכונה "'''האר"י הקדוש'''", '''רבינו האר"י''', "'''האר"י ז"ל'''"{{הערה|1="ראשי תיבות "האלקי אדוננו רבינו יצחק זכרונו לברכה" ([https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=496&hilite= שיחת ש"פ משפטים תשמ"ז, הערה 71]. וראה ב[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59238&st=&pgnum=499&hilite= השלמות לשיחה שם] על מעלת תואר זה).}} ולעיתים "'''האריז"ל החי'''"{{הערה|1=ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= שיחת ה' באב תשמ"ח].}}; ה'רצ"ד - [[ה' במנחם אב]] ה'של"ב), היה מ[[מקובל|מקובלי]] [[צפת]] ומחשובי המקובלים שבכל הדורות. שיטתו - קבלת האר"י - הייתה לשיטה המרכזית בלימוד הקבלה, ועליה מבוססים גם חלקים נרחבים ב[[תורת החסידות]].

== תולדות חיים ==
[[קובץ:מקווה_הארי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה למקווה האר"י]]
רבי יצחק לוריא נולד ב[[ירושלים]] בשנת ה'רצ"ד. בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), וכן אצל ה[[רדב"ז]]. בגיל חמש עשרה [[נישואין|נשא]] את בת דודו. במשך זמן ארוך התבודד.

בשנת ה'ש"ל, בגיל שלושים ושש, עלה לארץ ישראל והגיע ל[[צפת]]. למשך תקופה קצרה היה תלמידו של רבי [[משה קורדבירו]], ולאחר הסתלקותו בכ"ג בתמוז ה'ש"ל, התקבל האר"י אצל כל גדולי צפת כיורשו הרוחני של [[הרמ"ק]] והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י. בין הבולטים שבהם היו: רבי [[חיים ויטאל]], רבי [[ישראל סרוג]], ועוד רבים.

האריז"ל הסתלק ב[[ה' במנחם אב]] ה'של"ב, בגיל שלושים ושמונה, ונקבר ב[[בית העלמין העתיק בצפת]]. כמה וכמה פעמים הורה [[הרבי]] לעלות לקברו, ובמיוחד ביום ההילולא{{הערה|{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל|מאת הרב משה מרינובסקי|כ"ו במנחם-אב תשע"ד}}}}.
בשנת ה-400 לפטירתו, ה'[[תשל"ב]], כתב הרבי [[מכתב כללי פרטי]] מיוחד לרגל ההילולא שלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=278 לקוטי שיחות חלק ט', ע' 251].}}. כמה פעמים התוועד הרבי ואמר שיחות לרגל יום זה, והסביר את ההוראות שיש ללמוד מהאריז"ל{{הערה|1= ראה לדוגמא שיחות ה' באב [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=122&hilite= תשמ"ח]. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=107&hilite= תנש"א]. ועוד.}}.

== קבלת האריז"ל ==
האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה [[קבלת האריז"ל]]. בשיטה זו חידושים רבים על פני המקובלים שקדמו לו, ביניהם [[הרמ"ק]].

על אף חשיבותה של קבלת הרמ"ק והשפעתה הגדולה על הקבלה עד היום, השיטה העיקרית יותר היא קבלת האריז"ל. רבי חיים ויטאל העיד כי אחר פטירת רבותיו, הרמ"ק והאריז"ל, התגלה אליו הרמ"ק וגילה לו שלמרות ששתי השיטות בקבלה הן אמת, בכל זאת "דרכי הוא על פי הפשט למתחילים בחכמת הקבלה, ודרך רבך [האריז"ל] היא פנימית ועיקרית, וגם אני עתה למעלה איני לומד אלא בדרך רבך"{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9554&st=&pgnum=37&hilite= שבחי ר' חיים ויטאל, ע' לט].}}. ב[[תורת החסידות]] הוסבר שההבדל בין השיטות הוא "שקבלת הרמ"ק היא בספירות ד[[עולם התוהו|תהו]] (בעניני תהו ב[[עולם התיקון|תיקון]] גופא), ואילו קבלת האריז"ל היא בתיקון"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/21/23/235.htm שיחת י"ט כסלו תשח"י], ובהנסמן בהערה שם. [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&st=&pgnum=790&hilite= שיחת ש"פ שמיני תשמ"א].}}; גם קבלת הרמ"ק היא אמת, אבל קבלת האריז"ל היא אמת לאמיתו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4590&st=&pgnum=214&hilite= שיחת י' שבט תשכ"ג]. וראה גם [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/13/26/260.htm שיחת ש"פ בשלח תשט"ו].}}, ובכל מקום שנחלקו המקובלים ההכרעה היא כשיטתו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4414.htm אגרות קודש חלק י"ג, אגרת ד'תיד].}}.

===כתבי האר"י===
{{ערך מורחב|כתבי האריז"ל}}
תורתו של האר"י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי [[חיים ויטאל]], ונערכה על ידו בכמה מהדורות. מתוך כתבי האר"י יצאו לאור ספרים רבים, ביניהם:
*[[עץ חיים]]
*[[שמונה שערים]]
*[[אוצרות חיים]]
*[[מבוא שערים]]

מלבד רבי חיים ויטאל היו תלמידים נוספים שהעבירו את תורתו, ובראשם רבי [[ישראל סרוג]], שקבלת האר"י לפי שיטתו הופיעה בעיקר בספר [[עמק המלך]], וכן בספרים נוספים. מכיון שהאר"י הסמיך בעיקר את רבי חיים ויטאל לכתוב את תורתו, קמו עוררים על ספרי קבלת האר"י של התלמידים האחרים, ובראשם עמק המלך. בתורת החסידות מסתמכים בעיקר על כתבי האר"י של רבי חיים ויטאל, שמביניהם ה"שמונה שערים" הוא המוסמך ביותר, אם כי לעיתים מובאים דברים גם מכתבי התלמידים האחרים{{הערה|ראה בהרחבה בערך [[ישראל סרוג#הפולמוס|ישראל סרוג]].}}.

== פיוטיו ==
בין השאר חיבר את הפיוטים "[[אסדר לסעודתא]]", "[[אזמר בשבחין]]" ו"[[בני היכלא]]" "[[יום זה לישראל]]" (יש המייחסים אותו לאר"י הקדוש) הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בסעודת ליל [[שבת קודש]], בסעודת יום השבת ובסעודה שלישית. בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים.

==הגהות האר"י לנוסח התפילה הספרדי==
{{ערך מורחב|נוסח האריז"ל}}
על פי תיאורו של ר' חיים ויטל רוב תפילתו של האר"י הייתה על פי [[נוסח הספרדים]], עם הגהות מסוימות. הגהות אלו מפורטות בהתאם לסידור כמנהג הספרדים שראה אור ב[[ונציה|וונציה]] בשנת ה'רפ"ד (1524). בין השינויים החשובים שערך האר"י בנוסח הספרדים ניתן לכלול:
* בברכת [[ברוך שאמר]] שב[[פסוקי דזמרא]] נהג האר"י לומר נוסח קצר, הכולל פ"ז (87) מילים. עד ימיו נוסח זה היה מקובל בקהילות אשכנז ולספרדים היה נוסח מורחב יותר.
* ב[[תפילת מוסף]] של שבת קיימים שני נוסחים מקובלים לברכת קדושת היום - הנוסח "למשה ציווית" והנוסח "תכנת שבת". הראשון היה נאמר על ידי הספרדים ואילו השני נאמר על ידי האשכנזים ואותו נהג האר"י לומר.
* האר"י אמר [[וידוי (יהדות)|וידוי]] ו[[י"ג מידות|שלוש עשרה מידות הרחמים]] לפני [[נפילת אפיים]] - מה שלא היה מקובל בשום קהילה בזמנו.
* האר"י הסתייג מפיוטי המשוררים הספרדיים משירת ימי הביניים של יהדות ספרד תור הזהב בשל תוכנם הפילוסופי, ודגל באמירת הפיוטים המקובלים אצל יהודי אשכנז שהיו מפייטני ארץ ישראל הקדומים שתוכנם יותר מיסטי ואינו פילוסופי. בשל כך, בתפילות [[יום טוב|ימים טובים]] ו[[ימים נוראים|ימים הנוראים]] נהג האר"י להתפלל בבית הכנסת האשכנזי, בניגוד למנהגו ברוב השנה בבית כנסת ספרדי.
* האר"י לא אמר אף פיוט לאחר התפילה, ובפרט לא פיוטים כמו [[אדון עולם]] ו[[יגדל א-להים חי (פיוט)]].

== האריז"ל בתורת חב"ד ==
חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של [[תורת החסידות]] הוא לגלות את העומק שבתורת [[הקבלה]] גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.

ב[[תורת חסידות חב"ד|חסידות חב"ד]] מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת ש[[אור הקו]] יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.

כמו כן מובאת פעמים רבות הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפרשת בלעם ובלק, מה שלבאר היה צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראיה שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב.

===האריז"ל והגאולה===
הפצת פנימיות התורה על ידי האריז"ל, היא שלב בהכנת העולם ל[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]], שתגיע בזכות לימוד פנימיות התורה בהבנה והשגה{{הערה|1=כדברי ספר הזוהר (ח"ג קכד, ב): "בהאי ספרא דילך יפקון מן גלותא ברחמין" [= בספר זה שלך יצאו מהגלות ברחמים]. וראה אגרת הקודש סימן כ"ו.}}. לכן נרמז שמו בפסוק המדבר על הגאולה: "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שתרגמו אונקלוס "ובני ישראל נפקו '''בריש גלי'''" - שבמילה "בריש" נרמזים ראשי התיבות של שמו, '''ר'''בי '''י'''צחק '''ב'''ן '''ש'''למה, בתור אחד מהמקרבים את הגאולה{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14926&st=&pgnum=134&hilite= לקוטי שיחות חלק ג', ע' 872].}}.

כמו כן מסופר, שבאחד מערבי השבתות כשיצא האר"י עם תלמידיו לקראת קבלת שבת, שאל את דעתם לנסוע ל[[ירושלים]] לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים, אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה. כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת [[הגאולה השלימה]], כי אם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים הייתה אז ביאת גואל צדק{{הערה|1=ראה בהרחבה [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/22/21/291.htm שיחת ש"פ שמיני תשח"י].}}.
==קבר האר"י==
{{ערך מורחב|קבר האר"י}}
האר"י ז"ל מקום ציונו הוא בעיר הקודש צפת ביום הילולתו יש נהירה המונית לציונו ובאים אלפי איש להשתטח על קברו הקדוש.

==לקריאה נוספת==
*מנחם ברונפמן, '''האר"י החי''', מסע בשבילי חייו של האריז"ל - בתוך [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1868 עמוד 49

==== ביקורו של [[הריי"צ]] ====

ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום. 

לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי המקובלים הקדושים [[האר"י]], [[הרמ"ק]] וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. ".. ושם הייתי רק בעצמי.. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] ביומנו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=47608 חב"ד אינפו]}}.

== קישורים חיצוניים ==
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3011005/jewish/-.htm הסוד השמור שהפך לנחלת הכלל: על קבלת האר"י] באתר בית חב"ד
*{{קישור שטורעם|3174|artdays|כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - קטעי עיתונות|הרב משה מרינובסקי|כ"ו במנחם-אב תשע"ד}}
*[https://chabadlibrary.org/books/8100000000 משולחן האר"י] {{ספרייה}}

{{מקובלים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יצחק, לוריא}}
[[קטגוריה:מקובלים]]
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:אישים בצפת]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]]
[[קטגוריה:אחרונים]]