| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:דקלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים]] | | [[קובץ:דקל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דקלים]] |
| [[קובץ:סוכה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[סוכה]] ה[[סכך|מסוככת]] בענפי הדקל]]
| |
| '''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם [[תמר]]ים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו. | | '''דקל''' הוא עץ שענפיו משמשים למצוות [[לולב]], ופרותיו הם [[תמר]]ים - מ[[שבעת המינים]]. בדקל יש שני מיני עצים, הנקראים זכר ונקבה, והם מצמיחים פירות רק כשמרכיבים אותם יחדיו. |
|
| |
| ==בתלמוד==
| |
| ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=4&daf=111&format=pdf דף קי"א עמוד א']}} מובאת אמרתו של [[ריש לקיש]], כי ישנם ארבעה דברים שאסור לעשותם משום סכנה, וביניהם התפנות בין שני דקלים, ומי שעובר בין שני דקלים:
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ארבעה דברים העושה אותן דמו בראשו ומתחייב בנפשו, אלו הן: הנפנה בין דקל לכותל והעובר בין שני דקלים...}}. בהמשך מבואר על אמרה זו, כי הסכנה היא רק כשאין בין הדקל לכותל או בין שני הדקלים [[ארבע]] [[אמה|אמות]], משום שהסיבה לאיסור היא שמכיוון שאין רשות ל[[שדים]] לעבור בדרכים מרכזיות, ולכן עוברים הם בדרכים צדדיות בהם לא עוברים בדרך כלל [[אדם (מין המדבר)|בני אדם]], ומשום כך העובר בדרכים צדדיות עלול להינזק מאותם שדים. כך נפסק להלכה ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|שולחן ערוך הרב חלק "חושן משפט", הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית, סעיף ט':
| |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=לא יעבור איש איש בין שתי נשים ולא אישה בין שני אנשים מפני שרוח רעה שורה שם...''' וכן הדקל'"}}}}.
| |
|
| |
| ב[[מסכת עבודה זרה|מסכת]] [[עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=13b&format=pdf דף י"ג עמוד ב']}}, מובא כי לדעתו של [[רבי מאיר]], בין הדברים שאסור למכור ל[[עובדי כוכבים|עובדי כוכבים ומזלות]] בכל מצב, מחשש שיעשה בו שימוש ל[[עבודה זרה]], הוא "דקל טוב". ב[[גמרא]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=14b&format=pdf שם י"ד עמוד ב']}} מבארים כי ב"דקל טוב" הכוונה היא לחלק הטוב שבדקל - פרותיו, [[תמר|התמר]]. לדעות מסויימות, גם הפרי השני שבין שלושת הדברים שאסור למוכרם ל[[עכו"ם]] - {{מונחון|חצב|המפורש בלשון הגמרא ל''קשבא''}} - גם הוא סוג של [[תמר|תמרים]], המוזכרים ב[[מסכת מגילה]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=7b&format=pdf דף ז' עמוד ב']}}, בהקשר לכך כי [[רבה]] שלח למרי בר מר שק תמרים בידי [[אביי]].
| |
|
| |
| ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=36&format=pdf דף ל"ו עמוד א']}} מובאת המחלוקת בין [[רבי יהודה]] ל[[שמואל (אמורא)|שמואל]] בנוגע ל[[ברכות הנהנין|ברכה]] על חלק ה"קורא"{{הערה|1=ל[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= גירסת] [[הרמב"ם]] היה כתוב בגמרא "קור" ולא "קורא". כיום הכינוי "קורא" משמש לכינוי החלק האדום-חום שבראש ה[[לולב]], ממנו [[מנהג|נוהגים]] ה[[ספרדים]] להימנע ב[[לולב]], ואילו האשכנזים נוהגים שיהיה דווקא, אולם בפועל אין הדבר מעכב.}} שב[[פירות]] הדקל, רבי יהודה סובר כי מכיוון שעתה הוא רך ומתוק יש לברך עליו בורא פרי האדמה, ואילו שמואל אומר שמכיוון ששתילת הדקל לא הייתה עבור פירות ה"קורא" שיגדלו ממנו, יש לברך עליו "שהכל". ל[[הלכה]] פסק הרמב"ם{{הערה|1=[[משנה תורה]], [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=2&hilchos=10&perek=8&halocha=6&hilite= ספר אהבה הלכות ברכות, פרק ח' הלכה ו']}} כ[[דעת|דעתו]] של [[שמואל (אמורא)|שמואל]] כי יש לברך על ה"קורא" שהכול. כך גם פוסק [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך הרב]] כי הכלל בברכת "בורא פרי העץ" הוא שמברכים אותה רק על פרות שהאילנות שעליהם גדלו נטעו עבור זה שיאכלו אותם, ולכן כל פרי שגדל על אילן שהכוונה שבנטיעתו לא הייתה עבור הפרי - כמו הדקל, שלא נטע בשביל אכילת ה"קורא" - אין לברך עליו "בורא פרי העץ" אלא "שהכול נהיה בדברו"{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]], [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25072&st=&pgnum=602&hilite= חלק א' סימן ר"ב סעיף ט"ז]}}.
| |
|
| |
| מהפסוק "זאת קומתך דמתה לתמר...אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסיניו". אמרו חז"ל שעם ישראל נמשל לתמר - "מה תמרה זו אין בה פסולת, אלא תמריה לאכילה, ולולבים להלל (לנטילת לולב בחג הסוכות), חריות לסכוך, סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן בתים - כך ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה, מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות, מהם בעלי צדקות{{הערה|בראשית רבה מא, א.}}.
| |
|
| |
| ==בתורת החסידות== | | ==בתורת החסידות== |
| בפנימיות התורה, התמר הוא בחינת [[יסוד דנוקבא]], [[פנימיות המלכות]], והתיומת שבלולב הוא בחינת בינה{{הערה|שם=שלה|אור התורה תהילים שלה.}}, ומעלת עץ התמר שעליו אומר הפסוק 'צדיק כתמר יפרח' - שהוא עושה פירות{{הערה|תענית כה, ב.}}, המורה על [[יחוד זו"נ]] המוליד נשמות{{הערה|שם, שלז.}}.
| | איתא במשנה{{הערה|סוכה כט ב}} ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים פירות, ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים. |
| | |
| ה[[גימטריא]] של 'תמר' הוא 640{{הערה|בדומה ל[[שמש]] שהוא בחינת [[ברית]], מתאים לאמור לעיל שהוא בחינת יחוד זו"נ.}}, מספר המבטא את השלימות של 'סד', הכולל את החכמה ([[ל"ב נתיבות חכמה]], 32) ואת הלב (32), וכמו שבגשמיות לתמר יש 'לב אחד'{{הערה|סוכה מה, ב.}}, כלומר שהגזע שלו עולה ומיתמר כלפי מעלה ומשם גדלים הפירות, וגזעו אינו מתעבה ומתפרס לענפים כשאר האילנות, כך גם ברוחניות, התמר הוא בחינת הצדיק שאצלו פנימיות הלב והמוחין מאוחדים בשלימות ומכוונים כלפי מעלה - להתאחד עם הקב"ה{{הערה|שם=שלה}}{{הערה|אור התורה ביאורי הזוהר, ח.}}.
| |
| | |
| {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=איתא במשנה{{הערה|1=[[מסכת סוכה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=29b&format=pdf דף כ"ט עמוד ב'], ובמשנה פרק ג' משנה א'.}} ש"ציני הר הברזל (ציני דקלים) כשרות", והיינו, דקלים שאין עושים [[פירות]], ועכ"פ עושים פירות רעים, ואעפ"כ הם כשרים.
| |
| | |
| וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות [[פירות]] טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של ה[[לולב]])|מקור=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשי"ג]}}.
| |
| | |
| לתמר לוקח לצמוח שבעים שנה, הרבה יותר זמן משאר אילנות{{הערה|זהר ח"ג טז, א. ועוד.}}, דבר המלמד על הריבוי והקושי של העבודה ב[[גלות]], ועל כך שדוקא על ידי ריבוי וקושי העבודה מגיעים ל[[דבש]] המרמז גם כן על שלימות גילוי פנימיות התורה לעתיד לבוא{{הערה|משיחות הרבי בט"ו שבט [[תשנ"ב]].}}.
| |
| | |
| ==קישורים חיצוניים==
| |
| *'''[https://drive.google.com/file/d/1dbTEgqTjx8vE-OEpc7Z6Nx5ZdqB-s4t5/view ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק ערך 'תמר']''', עמוד ריט (223)
| |
|
| |
|
| {{הערות שוליים}} | | וההוראה מזה – שגם כאשר יהודי נמצא במעמד ומצב שעדיין אין ביכלתו לעשות פירות, ואין ביכלתו לעשות פירות טובים ומשובחים, אין לו להמנע ח"ו מלימוד התורה (ענינו של הלולב){{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/9/82.htm?q=%D7%93%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D תורת מנחם חול המועד סוכות תשיג]}}. |
| {{שבעת המינים}} | | {{הערות שוליים|}} |
| [[קטגוריה:צומח]] | | [[קטגוריה:טבע הבריאה]] |
| [[קטגוריה:שבעת המינים|תמר]]
| |