עריכת הדף "דן"

'''דָּן''' הוא בנו החמישי של [[יעקב אבינו]] מאימו [[בלהה]] שפחת [[רחל אימנו]].

==לידתו ושמו==
ב[[פרשת ויצא]] מספרת התורה על עקרותה של רחל ועל קנאתה ב[[לאה]] אחותה שילדה כבר ארבעה בנים. רחל נותנת ליעקב את [[בלהה]] שפחתה כדי לזכות על ידי כך בבנים. יעקב נושא את בלהה וכך נולד דן:

{{ציטוט|וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי. וַיִּחַר אַף יַעֲקֹב בְּרָחֵל וַיֹּאמֶר הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנֹכִי אֲשֶׁר מָנַע מִמֵּךְ פְּרִי בָטֶן. וַתֹּאמֶר הִנֵּה אֲמָתִי בִלְהָה בֹּא אֵלֶיהָ וְתֵלֵד עַל בִּרְכַּי וְאִבָּנֶה גַם אָנֹכִי מִמֶּנָּה. וַתִּתֶּן לוֹ אֶת בִּלְהָה שִׁפְחָתָהּ לְאִשָּׁה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ יַעֲקֹב. וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן|מקור=בראשית ל, א-ו.}}

רחל כגבירת בלהה היא זו שקראה את שמו של דן, על שם שנתחייבה בדין אצל אלוקים ונידונה לעקרות וכעת זוכתה בדין וזכתה לבן על ידי בלהה{{הערה|רש"י מבראשית רבה פרשה עה, ז.}}.

לדן נולד בן יחיד "חושים", כנזכר בתורה במניין השבעים נפש שירדו למצרים "ובני דן חושים"{{הערה|בראשית מו, כג.}}. חושים שהיה כבד שמיעה ערף את ראשו של [[עשיו]] בעת הוויכוח על בעלות [[מערת המכפלה]] בקבורת יעקב{{הערה|סוטה יג, א.}}.

מצאצאיו של דן נמנה אהליאב בן אחיסמך שעל פי ציווי ה' הופקד על מלאכת בניית [[המשכן]] וכליו יחד עם בצלאל בן אורי משבט [[יהודה]]. במלאכת המשכן השווה ה' את אהליאב משבט דן מן הירודין שבשבטים מבני השפחות לבצלאל מגדולי השבטים לקיים מה שנאמר ולא נכר שוע לפני דל{{הערה|רש"י שמות לה, לד. וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/31/12/3/index.htm לקוטי שיחות חל"א ויקהל שיחה ג'].}}.

על אף שלדן היה רק בן אחד, שבט דן היה מרובה באוכלוסין יחסית לשבטים האחרים{{הערה|רק שבט יהודה היה גדול ממנו ומנה 74,600 איש.}}. ב[[מניין בני ישראל]] שב[[פרשת במדבר]] נמנו 62,700 גברים מגיל 20 ומעלה בשבטו של דן{{הערה|במדבר א, לט.}}.

שבט דן היה ממוקם בעת חניית בני ישראל סביב ל[[משכן]] במדבר בצד [[צפון]], ותחת דגלו חנו שני שבטים נוספים, [[אשר]] ו[[נפתלי]]. בעת מסע המחנה נסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות, והיות שהוא היה מרובה באוכלוסין משני השבטים שהלכו עמו, בני שבט דן נמשכו והלכו אחרונים מכל מחנה ישראל, וכל מי שהיה מאבד דבר היו מחזירים לו{{הערה|הובא ברש"י במדבר י, כה. מירושלמי מסכת עירובין ה, א.}}.

בברכת יעקב לבניו ב[[פרשת ויחי]], מוזכר דן במקום השביעי, מיד לאחר בניה של לאה, כבכור בני השפחות:

{{ציטוט|דָּן יָדִין עַמּוֹ כְּאַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל; יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ, שְׁפִיפֹן עֲלֵי אֹרַח הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס, וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'|מקור=בראשית מט, טז.}}

יעקב מתנבא על [[שמשון הגיבור]] שיעמוד מצאצאיו של דן והוא ידין את ישראל וינקום נקמתם מפלישתים. וכמו נחש הנושך בעקב הסוס ומפיל את הרוכב, כך שמשון שבר את עמודי התווך של הבניין והרג את סרני פלשתים. 

ב[[ילקוט שמעוני]] מובא על הפסוק "וַיָּמָת יוֹסֵף וְכָל אֶחָיו"{{הערה|ילקוט שמעוני שמות א, ו-ז.}} שדן נולד ב[[ט' באלול]] ונפטר בן מאה עשרים וחמש שנים ב[[מצרים]]. ב[[יציאת מצרים]] לקחו בני ישראל את כל בני יעקב על מנת לקוברם ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|תלמוד ירושלמי סוטה פרק א הלכה י.}}.

בברכת [[משה רבנו]] לשבט דן בפרשת [[וזאת הברכה]] מוזכרת גבורתו של שבט דן שנמשל לאריה, שהיה יושב ליד הגבול בנחלתו ב[[ארץ ישראל]]:

{{ציטוט|וּלְדָן אָמַר: דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן|מקור=דברים לג, כב.}}

==בתורת החסידות==
בתורת החסידות והקבלה מבואר שה[[משכן]] נעשה על ידי בצלאל ואהליאב שהן בחינות [[חסד]] ו[[גבורה]]{{הערה|זהר חלק ב' פקודי דרכ"ב סע"א ודרכ"ג סע"א.}}. בצלאל הוא "בצל [[א-ל]]" - בחינת חסד, ואהליאב הוא בחינת גבורות (שהוא למטה דן, בחינת "דָּן יָדִין"). והיינו לפי שצריך להיות "וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי"{{הערה|זכריה ג, ז.}}. עניין תדין הוא ל[[נפש האלוקית]], והוא בדברים, אך ל[[נפש הבהמית]] לא מועילים הדיבורים וצריך להכותה בשבט. וככתוב "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ"{{הערה|דברים טז, יח.}}, שופטים הוא בחינת תדין שהיא לנפש האלוקית, ושוטרים הוא בחינת שבט - לנפש הבהמית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb2/1/30/415a.htm אור התורה בבעלותך תטו].}}.

[[אדמו"ר המהר"ש]] מבאר מדוע ממשיל יעקב בברכותיו כמה מהשבטים לחיות טמאות, ודן נמשל לנחש ומהי המעלה בזה. ומבאר, ששורשן הרוחני של החיות והבהמות הטמאות גבוה ונעלה מאד, והא גופא הטעם שירדו ונפלו למטה מאד{{הערה|שלהיותו תחילה ערום מכל ככתוב ""והנחש היה ערום"{{הערה|בראשית ג' א'.}} לכן נתקלל שהיה ארור מכל, ועל ידי הבירור מתעלה לשרשו בתהו כמו קודם [[חטא עץ הדעת]].}}. ואין הכוונה בברכות יעקב (לדן) על הנחש הגשמי כמו שירד ונשפל למטה, אלא על שרשו ומקורו בקדושה. ולפי ערך מעלת דן בעבודתו כך דימה אותו יעקב. שבירר [[נחש הקדמוני|בחינת הנחש]], והתעלה להיות כמו שהוא בשרשו ב[[תוהו]] שלפני (למעלה מ) [[שבירת הכלים|השבירה]]. ועליתו זו רמוזה באותיות המילה "נחש" - אותיות חשן (בחינת [[חשן המשפט]]) שזהו ב[[תיקון]], ובערך זה יובן מעלתו בבחינת התהו. ומכיון שעבודתו בירור הנחש (שהוא הרע היותר גרוע) לכן היה מאסף לכל המחנות.{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/640a/1/4/29.htm תורת שמואל תר"ם ח"א ד"ה גור אריה].}}.

עוד מבואר{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/641/1/11/108.htm#_ftnref_1432 תורת שמואל תרמ"א ד"ה ראה קראתי בשם].}} שדן קשור עם שם [[אדנ"י]]{{הערה|ראה הגהות מהרח"ו לזהר בלק קצז, א.}} כי שם אדנ"י הוא א' דין{{הערה|ראה ע"ח שער רפ"ח ניצוצין שי"ח, פ"ה. סידור תפלת ר"ה רלו, ג. תו"ח בשלח ח"א רמד, א. וש"נ.}}. לעומת זאת יהודה קשור עם שם [[הוי']] כי כל ארבעת האותיות של שם הוי' נמצאים ביהודה. ולכן בצלאל ואהליאב בנו את המשכן שעל ידם נמשך נמשך שם הוי' בשם אדנ"י. ככתוב "ראו קרא הוי' בשם בצלאל", דהיינו שבצלאל קרא והמשיך שם הוי' בשם אדנ"י. אך יחד איתו צריך להיות אהליאב משבט דן כדי שיהיה "יראה את פני האדון הוי'" כמאמר רז"ל לראות בשתי עיניו בחינת יחוד ב' השגחות, ולכן היה צריכים גם אהליאב משבט דן שזהו [[דעת תחתון]], ואז יהיה שילוב שם אדנ"י בהוי' וכך  יומשך הגילוי במשכן ומקדש.

[[הרבי]] מבאר{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/18DQsyK8uXzPiTOW81GKQxAmsPeTaJZoK/view?usp=drivesdk לקוטי שיחות חלק א', ויחי].}} את התוכן בעבודת ה' של מחנה דן (שחנה בצפון [[המשכן]]) "מאסף לכל המחנות". העבודה דשבט דן היא קבלת עול - "דונו דיני", שמתנהג בכל פרט כפי הוראת השולחן ערוך. שבט דן היה לו קבלת עול לקיים רצון העליון ולכן נסע באחרונה כדי להחזיר את האבידות של שאר בני ישראל. שאמרו חז"ל "איזהו שוטה זה המאבד מה שנותנים לו", והפירוש הפנימי בזה הוא שלכל אחד ישנו [[מ"ה]] - [[ביטול]], אך יכולים לאבד את בחינת מ"ה. ושבט דן, על ידי עבודתם בקבלת עול, מחזירים לבני ישראל את הביטול דמ"ה.
==קישורים חיצוניים==
*[https://col.org.il/news/140722 השבט האבוד: עובדות מעניינות על שבט דן והקשר אלינו{{col}}]

{{השבטים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:השבטים]]
[[קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל 120]]