עריכת הדף "גרמניה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]] | [[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]] | ||
'''גרמניה''' היא מדינה במרכז | '''גרמניה''' היא מדינה במרכז אירופה. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. | ||
==תנועת ההשכלה== | ==תנועת ההשכלה== | ||
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה תנועת ההשכלה היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות | במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה תנועת ההשכלה היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. | ||
ה[[צמח צדק]] וכן רבותינו נשאינו שלאחריו לחמו חזק נגד תנועת ההשכלה. (ראה [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]]) | |||
==תחת השלטון הנאצי== | ==תחת השלטון הנאצי== | ||
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים | עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשתי דרכים: חקיקת חוקים וגזירות נגד היהודים, ומעשי אלימות והשפלה ללא קשר לחוק. לאחר שקיבלו הנאצים רוב ברייכסטאג, הם החלו בחקיקה אנטישמית שמטרתה הייתה לסלק את כל היהודים מגרמניה. | ||
משלב זה החלו פוגרומים ביהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, ובחנויות שהיו בבעלות יהודים - הפסיקו לקנות. ב-9 במרץ [[תרצ"ג]] התרחשו פרעות ביהודי ברלין. | |||
ב-11 במרץ תרצ"ג, התפרצו אנשי ה-אס | ב-11 במרץ [[תרצ"ג]], התפרצו אנשי ה-אס אה (פלוגות-הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בורוצלב (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש היו פוגרומים ביהודים גם במקומות אחרים בגרמניה. | ||
עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג | עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג. | ||
באוקטובר [[תרצ"ט]] הכריזו הנאצים על גירושם של יהודי גרמניה שאזרחותם פולנית אל שטח פולין. היהודים הועברו אל הגבול, אך ממשלת פולין סירבה לקבלם, והיהודים שהו בשטח ההפקר שבין שתי המדינות במשך החורף, ללא מזון, [[מים]] וקורת גג. יהודי פולין ניסו לתמוך במגורשים, אך רובם | באוקטובר [[תרצ"ט]] הכריזו הנאצים על גירושם של יהודי גרמניה שאזרחותם פולנית אל שטח פולין. היהודים הועברו אל הגבול, אך ממשלת פולין סירבה לקבלם, והיהודים שהו בשטח ההפקר שבין שתי המדינות במשך החורף, ללא מזון, [[מים]] וקורת גג. יהודי פולין ניסו לתמוך במגורשים, אך רובם מתו בתנאים קשים. | ||
על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט. | על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט. | ||
בתגובה להתנקשות נערך ב- | בתגובה להתנקשות נערך ב-9 בנובמבר [[תרצ"ט]] פוגרום נקמה של אנשי המשטרה הפוליטית ביהודי ברלין, ולראשונה נחשפו יהודי גרמניה לאלימות ולסכנת חיים. במהלך הפוגרום התנפלו הפורעים על בתי יהודים, הכו אלפי יהודים, הרגו 92 יהודים, שרפו מאות בתי-כנסת, בתי-ספר וחנויות, הרסו כ–7,500 בתי-עסק ואסרו 30 אלף יהודים במחנות ריכוז. הפוגרום כונה "ליל הבדולח", על-שם שברי הזכוכיות של חלונות-הראווה בחנויות היהודים. מ–1938, לאחר "ליל הבדולח", היגרו מגרמניה כ–150 אלף יהודים. | ||
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית. | עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית. | ||
שורה 32: | שורה 32: | ||
==הרבי בגרמניה== | ==הרבי בגרמניה== | ||
[[ | [[תמונה:הרבי ברלין.jpg|left|thumb|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]] | ||
בחודש [[חשון]] [[תרפ"ח]] עזב [[הרבי]] את גבולות ברית המועצות, והצטרף | בחודש [[חשון]] [[תרפ"ח]] עזב [[הרבי]] את גבולות ברית המועצות, והצטרף ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ששהה ב[[ריגא]] ושימש כמזכירו האישי. מאוחר יותר, בחודש [[טבת]] עבר לברלין בירת גרמניה. שם התרשם על פי הוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ללימודים אקדמיים סדירים באוניברסיטת הומבולט. | ||
לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ט]], חודשים אחדים לאחר חתונת הרבי עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו]] חזר הרבי יחד עם הרבנית והתגוררו בברלין. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד. | לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ט]], חודשים אחדים לאחר חתונת הרבי עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו]] חזר הרבי יחד עם הרבנית והתגוררו בברלין. באותה תקופה [[הרבי הריי"צ]] ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד. | ||
ב[[ | בי"ב [[טבת]] [[תרצ"ג]] הגיע [[אדמו"ר הריי"צ]] לברלין עקב סיבות רפואיות, שם שהה במשך למעלה מחודשיים בבית הבראה. | ||
בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] [[תרצ"ג]]. | |||
==מחנה פליטים פוקינג== | ==מחנה פליטים פוקינג== | ||
{{ערך מורחב|פוקינג}} | {{ערך מורחב|פוקינג}} | ||
פוקינג | פוקינג היא כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. בט"ו [[אלול]] [[תש"ו]] ייסד עסקני אנ"ש בראשות ר' [[ניסן נמנוב]] את [[אגודת חסידי חב"ד פאקינג]], ואגודה זו הקימה ב[[ח"י אלול]] [[תש"ו]] את [[תומכי תמימים פאקינג]]. ראש הישיבה היה הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], ה[[משפיע]]: הרב [[ניסן נמנוב]], הר"מ: הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וה[[משגיח]] היה הרב [[זלמן לויטין]]. | ||
במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי [[הרבי הריי"צ]]: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]]. | |||
==גרמניה היום== | ==גרמניה היום== | ||
שורה 97: | שורה 55: | ||
===בתי חב"ד בגרמניה=== | ===בתי חב"ד בגרמניה=== | ||
* '''בית חב"ד פרנקפורט''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]. | * '''בית חב"ד פרנקפורט''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן גורביץ]]. | ||
* '''בית חב"ד אופנבך''' - תחת הנהלתו של השליח הרב | * '''בית חב"ד אופנבך''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מנחם מענדל גורביץ. | ||
* '''בית חב"ד ברלין''' - תחת הנהלתו של השליח הרב | * '''בית חב"ד ברלין''' - תחת הנהלתו של השליח הרב יהודה טייכטל. | ||
* '''בית חב"ד דוסלדורף''' - תחת הנהלתו של השליח הרב חיים ברכהן. | * '''בית חב"ד דוסלדורף''' - תחת הנהלתו של השליח הרב חיים ברכהן. | ||
* '''בית חב"ד | * '''בית חב"ד דרעסדן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שניאור הבלין. | ||
* '''בית חב"ד המבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב | * '''בית חב"ד המבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שלמה ביסטריצקי. | ||
* '''בית חב"ד הנובר''' - | * '''בית חב"ד הנובר''' - תחת הנהלתו של השליח הרב בנימין וואלף. | ||
* '''בית חב"ד | * '''בית חב"ד ווירטמבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב זלמן טרבניק. | ||
* '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]]. | * '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]]. | ||
* '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב | * '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב אליעזר חיטריק. | ||
* '''בית חב"ד | * '''בית חב"ד פוצדם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב נחום פרסמן. | ||
* '''בית חב"ד קלן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מנחם מענדל | * '''בית חב"ד קלן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מנחם מענדל שטרוקס. | ||
* '''בית חב"ד קרלסרוהה''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מרדכי מנדלסון. | |||
* '''בית חב"ד קרלסרוהה''' - תחת הנהלתו של השליח הרב | |||
=== פרשת | === פרשת ברית המילה === | ||
{{פסקה חסרה}} | {{פסקה חסרה}} | ||
בשנת [[תשע"ב]] עלתה הצעת חוק לאסור את קיום מצוות ברית | בשנת [[תשע"ב]] עלתה הצעת חוק לאסור את קיום מצוות [[ברית המילה]]. לאחר מאבקים ממושכים העביר הפרלמנט בגרמניה חוק המתיר את קיום המצווה על כל פרטיה. | ||
בשנת [[תשע"ג]] נפתחה חקירה נגד ה[[שליח]] ב[[ברלין]], הרב [[יהודה טייכטל]] בעקבות עריכת ברית לבנו. בתביעה מוזכרים גם ה[[מוהל]] [[מנחם פליישמן]] מ[[ארץ ישראל]] וסב התינוק הרב [[יוחנן גוראריה]] רב העיר [[חולון]]{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75549 הידיעה באתר חב"ד אינפו]}}. | בשנת [[תשע"ג]] נפתחה חקירה נגד ה[[שליח]] ב[[ברלין]], הרב [[יהודה טייכטל]] בעקבות עריכת ברית לבנו. בתביעה מוזכרים גם ה[[מוהל]] [[מנחם פליישמן]] מ[[ארץ ישראל]] וסב התינוק הרב [[יוחנן גוראריה]] רב העיר [[חולון]]{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75549 הידיעה באתר חב"ד אינפו]}}. | ||
שורה 126: | שורה 78: | ||
==היחס לגרמניה אחר השואה== | ==היחס לגרמניה אחר השואה== | ||
=== קניית מוצרים מתוצרת המדינה === | === קניית מוצרים מתוצרת המדינה === | ||
בשנת [[תשכ"ו]] ענה הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 לצילום ותוכן המענה] באתר | בשנת [[תשכ"ו]] ענה הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 לצילום ותוכן המענה] באתר שטורעם.נט}} ליהודי ששאל האם להיות סוכן של סחורה המיוצרת בגרמניה, "ישראל בזה דעת רב מורה הוראה בעירו (הידוע הנוהג בזה בין בני ישראל וכו')" | ||
בשנת [[תש"ל]] שאל יהודי מוורג'יניה את הרבי האם יש מניעה לרכוש מוצרים מגרמניה, או שמעשה כזה זוהי "הפגנת חולשה או הנהגה לא כשורה". במכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 לצילום ותוכן המכתב] באתר | בשנת [[תש"ל]] שאל יהודי מוורג'יניה את הרבי האם יש מניעה לרכוש מוצרים מגרמניה, או שמעשה כזה זוהי "הפגנת חולשה או הנהגה לא כשורה". במכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 לצילום ותוכן המכתב] באתר חבד אינפו}} הרבי השיב לו כי שאלה כזו היא יותר עניין של [[רגש]] מאשר [[הלכה]] ו[[מנהג]]. הרבי שולל שמעשה זה מראה על "הפגנת חולשה" כי אם להפך, ובטח שלא "הנהגה שלא כשורה" כי התנהגות זו מבוססת על ההנחה שהנהגה זו היא בכלל "זכור את אשר עשה לך עמלק", והעם הגרמני של זמן [[השואה]] אינו שונה מהעם הגרמני של שני עשורים לאחריה, ושרצח העם היהודי היה בהסכמתם ובהשתתפותם הפעילה. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
* | *הרב זושא וואלף, '''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה]]''', הוצאת [[היכל מנחם ירושלים]] לרגל חנכות הבית של [[בית חב"ד ברלין]], [[אלול]], [[תשס"ח]]. | ||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד בשואה]]''' - סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת [[השואה]]. המאמרים פורסמו ב[[שבועון בית משיח]]. | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד בשואה]]''' - סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים פורסמו ב[[שבועון בית משיח]]. | |||
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הפצת החסידות באשכנז]''' | *'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הפצת החסידות באשכנז]''' | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www.chabadgermany.com האתר של חב"ד גרמניה] | * [http://www.chabadgermany.com האתר של חב"ד גרמניה] | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64869 הרב שלמה ביסטריצקי נבחר לרבה של המבורג] | * [http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64869 הרב שלמה ביסטריצקי נבחר לרבה של המבורג] | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65655 נר ראשון בברלין: לנצח את היטלר]{{וידאו}} {{אינפו}} | * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65655 נר ראשון בברלין: לנצח את היטלר]{{וידאו}} {{אינפו}} | ||
*מנחם ברונפמן '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3406476 מול המגיפה השחורה ואנטישמיות מכוערת, התורה המשיכה לפרוח בגרמניה]''' {{בית חבד}} | *מנחם ברונפמן '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3406476 מול המגיפה השחורה ואנטישמיות מכוערת, התורה המשיכה לפרוח בגרמניה]''' {{בית חבד}} | ||
;קניית מוצרים מגרמניה | ;קניית מוצרים מגרמניה | ||
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 מענה הרבי משנת [[תשכ"ו]] לסוחר ביבוא מוצרים מגרמניה] "ישאל רב מורה הוראה". {{שטורעם}} | * [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 מענה הרבי משנת [[תשכ"ו]] לסוחר ביבוא מוצרים מגרמניה] "ישאל רב מורה הוראה". {{שטורעם}} |