עריכת הדף "גרמניה"

[[קובץ:נרות חנוכה בשער הניצחון בברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נרות [[חנוכה]] בשער הניצחון בברלין]]
'''גרמניה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד.

==תנועת ההשכלה==
במאה ה-18 החלה להתפתח בגרמניה תנועת ההשכלה היהודית, שאימצה את ערכי הנאורות הנוצריים, עודדה השתלבות בחברה הגויית, ודגלה ברכישת הידע, המנהגים והשאיפות של אומות העולם שביניהן חיו היהודים. תוכניתה של ההשכלה, שהובלה על ידי אישים כגון משה מנדלסון ונפתלי הרץ וייזל, הייתה להרחיב את אופקיה של האוכלוסייה היהודית ובמיוחד של הנוער היהודי, ולהכין את הנוער במידת האפשר למקצועות יצרניים. כן נלחמו המשכילים באמונות התפלות שלדעתם היו נפוצות בתנועת החסידות. תנועת ההשכלה דגלה בשיטת "היה יהודי בביתך ואזרח בצאתך", רעיונם האידאולוגי התבסס על זניחה מוחלטת של ערכי ומצוות היהדות ברשות הרבים, ובצורה כללית להיטמע בין אומות העולם ולפרוץ מה"הסתגרות" של העם היהודי. 

אדמו"ר ה[[צמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש|המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב|הרש"ב]] התנגדו ולחמו בצורה נמרצת כנגד תנועת ההשכלה{{הערה|ראה קונטרס [[אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]].}}.

==תחת השלטון הנאצי==

עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשני מישורים: חקיקת חוקים וגזירות נגד היהודים, ומעשי אלימות והשפלה ללא קשר לחוק. לאחר שקיבלו הנאצים רוב ברייכסטאג (בית הנבחרים הגרמני), הם החלו בחקיקה אנטישמית שמטרתה הייתה לסלק את כל היהודים מגרמניה.

בשלב זה החלו פוגרומים כנגד היהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, והוטל "חרם" על חנויות בבעלות יהודית. ב-9 במרץ תרצ"ג התרחשו פרעות ביהודי ברלין.

ב-11 במרץ תרצ"ג, התפרצו אנשי ה-אס אס (פלוגות-הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בורוצלב (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש נערכו מספר פוגרומים ביהודים גם במקומות אחרים בגרמניה.

עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג המגבילים משמעותית את צעדי היהודי.

באוקטובר [[תרצ"ט]] הכריזו הנאצים על גירושם של יהודי גרמניה שאזרחותם פולנית אל שטח פולין. היהודים הועברו אל הגבול, אך ממשלת פולין סירבה לקבלם, והיהודים שהו בשטח ההפקר שבין שתי המדינות במשך החורף, ללא מזון, [[מים]] וקורת גג. יהודי פולין ניסו לתמוך במגורשים, אך רובם של המגורשים מתו כתוצאה מהתנאים הקשים.

על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט.

בתגובה להתנקשות נערך ב-ט"ז חשון תרצ"ט פוגרום נקמה של אנשי המשטרה הפוליטית ביהודי ברלין, ולראשונה נחשפו יהודי גרמניה לאלימות ולסכנת חיים. במהלך הפוגרום התנפלו הפורעים על בתי יהודים, הכו אלפי יהודים, הרגו 92 יהודים, שרפו מאות בתי-כנסת, בתי-ספר וחנויות, הרסו כ–7,500 בתי-עסק ואסרו 30 אלף יהודים במחנות ריכוז. הפוגרום כונה "ליל הבדולח", על-שם שברי הזכוכיות של חלונות-הראווה בחנויות היהודים. מ–1938, לאחר "ליל הבדולח", היגרו מגרמניה כ–150 אלף יהודים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית.

תשומת לבם של הגרמנים הייתה נתונה, בראש ובראשונה, לטיפול במיליוני היהודים בשטחים החדשים שנכבשו במזרח אירופה. בשלב הראשון רוכזו יהודי פולין בגטאות, ובהמשך התחילו לפעול יחידות איינזצגרופן לחיסול קהילות יהודיות שלמות בשטחים שנכבשו מברית המועצות. בערי גרמניה עצמה לא הוקמו גטאות לריכוז היהודים, ולא פעלו בעיירותיה ובכפריה יחידות איינזצגרופן, אלא הלכה והתגבשה התפיסה שאת שארית יהודי גרמניה יש לגרש לשטחים במזרח, שם יזכו לטיפול דומה לזה של היהודים המקומיים. באוקטובר 1941 התחיל גירושם של יהודי גרמניה ואוסטריה לגטאות לודז', מינסק, קובנה וריגה.

בוועידת ואנזה שהתקיימה בברלין בינואר 1942 נתקבלו ההחלטות על המנגנון לביצועו של הפתרון הסופי. בפרוטוקול הוועידה צוין מספר היהודים בשטחי גרמניה "הישנה" כ-131,800, ובאוסטריה עוד 43,700. לאלה יועד גורל דומה לזה של כלל יהודי אירופה, 11 מיליון במספר. במהלך כשנה לאחר הוועידה קיבלו יהודי גרמניה הנותרים צווי גירוש בהם נדרשו להתייצב בתחנות הרכבת של ערי גרמניה השונות, שם הועלו על רכבות ונשלחו אל מחנות ההשמדה.

ב-19 במאי 1943 הוכרזה גרמניה "יודנריין" (Judenrein - נקייה מיהודים). יוצאי דופן אחדים שניצלו מן ההשמדה היו חלק מאלה שנישאו ב"נישואי תערובת" לארים, בני תערובת, וקומץ יהודים ששרדו במחבוא בסיוע חסידי אומות העולם. רק בודדים מבין יהודי גרמניה ששרדו את המלחמה מחוץ לגבולות גרמניה שבו אליה לאחר המלחמה.

==הרבי בגרמניה==
[[קובץ:הרבי ברלין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בברלין, מעט אחרי נישואיו]]
בחודש [[חשון]] [[תרפ"ח]] עזב [[הרבי]] את גבולות ברית המועצות, והצטרף לאדמו"ר הריי"צ ששהה ב[[ריגא]] ושימש כמזכירו האישי. מאוחר יותר, בחודש [[טבת]] עבר לברלין בירת גרמניה. שם נרשם על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ ללימודים אקדמיים סדירים באוניברסיטת הומבולט.

לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ט]], חודשים אחדים לאחר חתונת הרבי עם [[הרבנית חיה מושקא]] ב[[י"ד כסלו]] חזר הרבי יחד עם הרבנית והתגוררו בברלין. באותה תקופה הרבי הריי"צ ביקש מהרבי שיחד עם אחיו הרב [[ישראל אריה לייב]] - שאף הוא שהה בברלין באותם ימים - יאתרו כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועוד.

ב[[י"ב טבת]] [[תרצ"ג]] הגיע אדמו"ר הריי"צ לברלין עקב סיבות רפואיות, שם שהה במשך למעלה מחודשיים בבית הבראה.

בגלל המצב הקשה בגרמניה האנטישמית של אותם שנים חשבו הרבי והרבנית לעזוב את המדינה. ואכן, מספר חודשים לאחר עליית היטלר [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, עזבו את גרמניה והיגרו לפריז, אליה הגיעו בתחילת חודש [[ניסן]] תרצ"ג.

בהתוועדות י"ט כסלו תשמ"ה, סיפר הרבי אודות אותם ימים בגרמניה: "כאשר העסק בגמילות חסדים אינו ע"פ התורה אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו'. וכפי שראו אלו שהיו בגרמני' - גם אָנוכי, כאשר נזדמן לי לשהות שם תקופה מסוימת - שהיו כמה וכמה אגודות של "צער בעלי חיים" אשר לא יכלו לסבול שמצערים חתול או כלב על ידי זה שלא נותנים להם את מזונם בעתו ובזמנו, ועשו את כל התלוי בהם להעמיד לדין את אלו שאינם נוהגים כראוי עם החתול או הכלב, לקחת מהם את הבע"ח שברשותם ולדאוג להם מכספי הממשלה, וביחד עם זה באותה שעה התנהגו עם '''בני אדם''' באופן '''הפכי''' לגמרי - '''להמיתם במיתות משונות''', רחמנא ליצלן, ולא עוד אלא שעשו זאת באופן של '''עסק''', לא רק בהיותם במשרד, במשטרה וכיו"ב, אלא במשך כל היום כולו לא הפסיקו לחשוב כיצד לעשות צרות למי שאינו משתייך למפלגה שלהם, ועאכו"כ אם הוא יהודי... בזה הי' כל מעיינם במשך כל היום כולו. ומזה מובן עד כמה נוגע שענין הגמ"ח לא יהיה בנוי ומיוסד על שכל אנושי (שאז אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות כו' עד להנהגה באופן האמור רחמנא ליצלן), כי אם ע"פ '''התורה''', "העוסק בתורה ובגמ"ח", שאז בטוחים שגם העסק בגמ"ח יהיה באופן המתאים - גמילות חסדים '''לאמיתתה'''". {{הערה| התוועדויות תשמ"ה, ח"ב, עמ' 860.}}. 


==מחנה פליטים פוקינג==
{{ערך מורחב|פוקינג}}

פוקינג - כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. ב[[ט"ו אלול]] תש"ו ייסד עסקני אנ"ש בראשות ר' [[ניסן נמנוב]] את [[אגודת חסידי חב"ד פאקינג]], ואגודה זו הקימה ב[[ח"י אלול]] תש"ו את [[תומכי תמימים פאקינג]]. ראש הישיבה היה הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], ה[[משפיע]]: הרב [[ניסן נמנוב]], הר"מ: הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וה[[משגיח]] היה הרב [[זלמן לויטין]].

במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]].

==מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת אשכנז (גרמניה)==

הרב ישראל ג'ייקובסון כותב בזכרונותיו על דברים ששמע בשמחת תורה תרע"ו מהרבי הרש"ב: 
"בשמח"ת שנת תרע"ו, בהתוועדות שבביתו קודם הקפות, דיבר (=הרבי הרש"ב) הרבה אודות מדינת אשכנז ומלכה הרשע ווילהעלם, אמר: זה אחת ושלושים שנה שאני מכיר אותו, הוא (=וילהעלם) עמלק, אחריתו עדי אובד. צרפתים הם בעלי תאוות, אפריקא הם ממוצע בין בעל חי למדבֵר, אבל האשכנזים (=הגרמנים) הם אפיקורסים עמלקים".{{הערה|https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/13.htm .}}.

הרבי הרש"ב סיפר כי עם התקדמות הגרמנים לעבר ליובאוויטש, החל לחשוב כיצד לנהוג, בהדגישו כי אסור להיות תחת שלטון הגרמנים: "הנני מנַגֵד גמור להאשכנזי [=לגרמניה], ואם חס ושלום יתקרב עלינו – גם לולי פחד הצבא ומערכי המלחמה – להתרחק מהמקומות האלו, שלא ליפול בידו, וכאשר כבר הגדתי גלוי {{הערה| ראו בשיחת שמחת תורה תרע"ו שבהערה הקודמת.}}, שאין איש מישראל צריך לחפוץ בשום אופן מאיזה טעם וסיבה שתהיה להיות תחת חסות האשכנזי [=גרמניה]". {{הערה|מבית הגנזים עמ' כח.}}.
בחודש חשוון תרע"ו הרבי הרש"ב עזב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב (ראו ערך "רוסטוב").

בשיחת י"ט כסלו תשי"ד אמר הרבי: 
"כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שהמגיד ממעזריטש מסר לתלמידיו "ייחודים" עבור כל המדינות, מלבד על מדינת אשכנז.

– במשך כל השנים לא הבינו את פשר הדברים: מה רוצים ממדינת אשכנז?!... אמנם, ריבוי שנים לאח"ז – למעלה ממאה וחמישים שנה לאחרי זמנו של המגיד – תופסים ("כאַפּט מען זיך") עד כמה גדולה ראייתו של צדיק, שרואה בעיני בשר למרחק של כמה וכמה שנים ודורות לאח"ז!...

ובכל אופן, בנוגע לכל שאר המדינות נמסרו "יחודים" כו', שעל ידם נקל יותר לבנ"י לעסוק בעבודת הבירורים בכל אותם מקומות גם בימינו אלה. – ולהעיר, שכתוצאה מזה, לא מופרך שבימינו אלה יהי' ענין של בירורים גם במדינת אשכנז".{{הערה|תורת מנחם חלק י, ע' 256.}}.

ובשיחה מסוכות תשכ"ג: "כידוע שאצל המגיד הי' מספר התלמידים "פי שניים" מאשר אצל הבעש"ט, ולכל תלמיד מסר המגיד "יחודים" כדי שכל אחד יפעל בעבודת הבירורים במדינה שלו (מלבד מדינת אשכנז, שהיתה באופן של תכלית הרע)"... ובהערה שם: "כפי שסיפר כ"ק אדמו"ר נ"ע בנוגע למלחמה שהתחילה בשנת תרע"ד (ראה מגדל עוז (כפ"ח תש"מ) ריש ע' תנח), אלא שבשעתו לא הבינו כוונת הדברים, אבל בימינו, לאחרי שיודעים אודות הגזירות ושמדות כו', מובנים הדברים".{{הערה|תורת מנחם, חלק לה, ע' 62, ובהערה 61.}}.


על אופיים של יהודי גרמניה, סיפר הרבי: "פעם כשהי' כ"ק מו"ח אדמו"ר בווינא, באו אנ"ש ללוותו, וכרגיל אצל אנ"ש, באו משך זמן קודם זמן נסיעתה של הרכבת. בשעת מעשה עמד שם א' מיהודי אשכנז ("אַ דייטש"), ואמר שעדיין יש "איינע מינוטע". נענה הרבי ואמר: אכן, רגע אחד הוא זמן רב, שהרי "בשעתא חדא וברגעא חדא" אפשר לעשות תשובה, ועד ש"זדונות נעשים לו כזכיות"".{{הערה|תורת מנחם חלק יח, ע' 95.}}.

עוד סיפר הרבי {{הערה|תורת מנחם חלק ט, ע' 114.}}: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר אודות אחת מנסיעותיו עם אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע למקום מרפא ("קוראָרט") במדינת גרמניא, אשר, למרות טבעם של תושבי המקום שכל עניניהם מחושבים במדידה והגבלה ביותר, למד הרבי עמהם חסידות, וכמה מהם נתקרבו לתורת החסידות, ואחד מהם נתקשר ביותר עד שהתחיל ללמוד חסידות ולהתנהג בדרכי החסידות, והתחיל לעסוק גם בעבודה דמס"נ בק"ש (שזהו זמן העבודה דמס"נ, שצריך לצייר לעצמו מס"נ בפועל או בכח), אע"פ שזהו נגד טבעו, וסיפר שמשך זמן התעסקותו בעבודת המס"נ בק"ש הוא "באַלד איינע מינוטע"... – כנראה שהי' מונח לידו שעון, ובאמצע ה"מסירת נפש" הביט בשעון לראות כמה זמן נמשכת המס"נ..." {{הערה|וראה גם תורת מנחם חלק לב, ע' 59 ושם: "ידוע הסיפור שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות נסיעתו הראשונה למדינת אשכנז ("דייטשלאַנד"),
– לאחרי שכבר הגיע שם ענין לימוד החסידות מכמה שנים לפנ"ז, ובמילא ידעו גם שצריכה להיות התבוננות בתפלה, ובפרט ההתבוננות באמירת שמע ישראל וברוך שם כו', וכבר היו בין יהודי אשכנז כאלו שלמדו והתחילו להתנהג לפי הלימוד שלמדו בתורת החסידות –

שפגש שם יהודי אחד (כ"ק מו"ח אדמו"ר הזכירו בשמו), והי' בידידות עמו, והלה סיפר לו שלמד מאמרי חסידות, ספרים או קונטרסים, ונעשה אצלו גם לימוד המביא לידי מעשה, וראי' לדבר – כפי שהמשיך לספר לכ"ק מו"ח אדמו"ר עד כמה פעל אצלו ("אויף ווי ווייט איז באַ אים דערגאַנגען") לימוד החסידות – שלימוד החסידות שצריך להאריך באחד עד כדי מסירות נפש, פעל אצלו, שכאשר מגיע לק"ש, נמשכת אצלו האריכות באחד "פאַסט איינע מינוטע", כלומר, שמאריך באחד כמעט במשך דקה אחת!...

כמה זמן לוקח לאדם מדוד ומוגבל לומר תיבת "אחד"? – הרי זה ענין של רגעים; אלא, כיון שלמד חסידות, והמשיך הענין בעבודתו לקונו גם בעבודת התפלה, ועד לק"ש – הנה אצלו נמשכת האריכות באחד כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע"); הוא אמנם לא הגיע עדיין לאריכות של של דקה שלימה, אבל כבר יצא מכלל רגעים!

ובכן: הן אמת שעד כמה שיהודי יאריך באחד, יכול הזולת למדוד לפי השעון כמה זמן נמשכת האריכות באחד (שהרי יש לו עבודה גם לאחרי ק"ש – אמירת שמונה-עשרה, ולאח"ז גם הענינים שנקראים בשם "שארית התפלה"); אבל, כאשר הוא בעצמו מודד את האריכות שלו באחד, ויודע שנמשכת כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע") – אין זה הענין ד"בכל מאדך", למעלה ממדידה והגבלה.".}}.


על קהילת פרנקפורט סיפר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר {{הערה| אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג ע' תקכד. וראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"א ריש ע' שמב.}}, כיצד קרה הדבר שבפראַנקפורט היו יהודים אדוקים ביותר בתומ"צ, ששמם התפרסם ("זיי האָבן גע'שם'ט") בכל גרמניא באדיקותם, אף שבתחילה היו שם כל ה"משכילים" הגדולים.

דבר זה קרה על-ידי שלוש נשים מישראל, שהתעקשו אז בתוקף על חבישת "פאה נכרית", על טהרת המשפחה ועל חינוך הכשר לילדיהן, והדבר פעל גם על אנשים ונשים אחרים, ובמשך הזמן עדה שלמה מישראל בפראַנקפורט נשתנתה לטוב".{{הערה|תורת מנחם חלק יב, ע' 190.}}.
 
על אודות הקבלת פנים של החתן ר' יהודה לייב פוזנר בא' דר"ח אדר ראשון תשי"א, בה השתתף הרבי, מסופר:
"כ"ק אדמו"ר שליט"א התעניין אודות מוצאו של המחותן מצד הכלה, וכשהשיב שהוא מדייטשלאַנד (=גרמניה), אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: מדייטשלאַנד יצאה הרבה תורה והרבה גדוּלה (ואח"כ נאנח והפטיר: וגם הרבה צרות)".{{הערה|תורת מנחם חלק ב, ע' 246.}}.



==גרמניה היום==

בשנת תש"נ מנתה קהילת יהודי גרמניה 26,000 יהודים, מרביתם מהגרים מארצות מזרח אירופה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
עם התפוררות ברית המועצות, פתחה ממשלת גרמניה את שערי המדינה בפני היהודים, בהתאם לחוק השבות הישראלי והחוק הגרמני לניצולי ספינות. 104,000 יהודים ובני משפחתם ניצלו זכות זו, בעיקר מרוסיה, [[אוקראינה]] והמדינות הבלטיות. קהילת יהודי גרמניה היא כיום השלישית בגודלה באירופה המערבית, ומתגוררים בה כ-250,000 יהודים, מתוכם כ-130,000 איש רשומים כחברים בקהילות היהודיות. כמו כן, מתגוררים בגרמניה כ-10,000 ישראלים.

===בתי חב"ד בגרמניה===
* '''בית חב"ד פרנקפורט''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן גורביץ]].
* '''בית חב"ד אופנבך''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מנחם מענדל גורביץ' (אופנבך)|מנחם מענדל גורביץ']].
* '''בית חב"ד ברלין''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[יהודה טייכטל]].
* '''בית חב"ד דוסלדורף''' - תחת הנהלתו של השליח הרב חיים ברכהן.
* '''בית חב"ד דרזדן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שניאור זלמן הבלין]].
* '''בית חב"ד המבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[שלמה ביסטריצקי]].
* '''בית חב"ד הנובר''' - ניהל השליח הרב [[בנימין וולף]] נפטר בשנת [[תש"פ]]. כיום תחת השליחה מרת וולף מכהן כשליח הרב [[אברהם אליהו ניימרק (לוד)|אברהם אליהו ניימרק]].
* '''בית חב"ד אולם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב שניאור טרבניק.
* '''בית חב"ד מינכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[ישראל דיסקין]].
* '''בית חב"ד נירנברג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[חיים אליעזר חיטריק]].
* '''בית חב"ד פוטדם''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[נחום פרסמן]].
* '''בית חב"ד קלן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב מנחם מענדל שטראקס.
* '''בית חב"ד אאכן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב גרוזמן.
* '''בית חב"ד קרלסרוהה''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מרדכי מנדלסון]].
* '''בית חב"ד פרייבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב גיטלר.
* '''בית חב"ד דורטמונד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב [[מנחם מענדל וילנקין]].
* '''בית חב"ד אסן''' - תחת הנהלתו של השליח הרב אהרונוב.
* '''בית חב"ד באד-הומבורג''' - תחת הנהלתו של השליח הרב רבינוביץ.
* '''בית חב"ד קרפלד''' - תחת הנהלתו של השליח הרב ווגנר.
* בית חב"ד מיינץ - תחת הנהלתו של השליח הרב אשכנזי 

=== פרשת ברית המילה ===
{{פסקה חסרה}}
בשנת [[תשע"ב]] עלתה הצעת חוק לאסור את קיום מצוות [[ברית מילה]]. לאחר מאבקים ממושכים העביר הפרלמנט בגרמניה חוק המתיר את קיום המצווה על כל פרטיה.

בשנת [[תשע"ג]] נפתחה חקירה נגד ה[[שליח]] ב[[ברלין]], הרב [[יהודה טייכטל]] בעקבות עריכת ברית לבנו. בתביעה מוזכרים גם ה[[מוהל]] [[מנחם פליישמן]] מ[[ארץ ישראל]] וסב התינוק הרב [[יוחנן גוראריה]] רב העיר [[חולון]]{{הערה|1=[https://www.old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75549 הידיעה באתר חב"ד אינפו]}}.

בעקבות התביעה הוציאו ועד הקהילה ו[[מרכז רבני אירופה]] הודעה לתקשורת בה מביעים תמיכה מלאה בקיום המצווה על כל פרטיה.

==היחס לגרמניה אחר השואה==
=== קניית מוצרים מתוצרת המדינה ===
בשנת [[תשכ"ו]] ענה הרבי{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 לצילום ותוכן המענה] באתר {{שטורעם}}.}} ליהודי ששאל האם להיות סוכן של סחורה המיוצרת בגרמניה, "ישאל בזה דעת רב מורה הוראה בעירו (הידוע הנוהג בזה בין בני ישראל וכו')"

בשנת [[תש"ל]] שאל יהודי מוורג'יניה את הרבי האם יש מניעה לרכוש מוצרים מגרמניה, או שמעשה כזה זוהי "הפגנת חולשה או הנהגה לא כשורה". במכתב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 לצילום ותוכן המכתב] באתר {{אינפו}}.}} הרבי השיב לו כי שאלה כזו היא יותר עניין של [[רגש]] מאשר [[הלכה]] ו[[מנהג]]. הרבי שולל שמעשה זה מראה על "הפגנת חולשה" כי אם להפך, ובטח שלא "הנהגה שלא כשורה" כי התנהגות זו מבוססת על ההנחה שהנהגה זו היא בכלל "זכור את אשר עשה לך עמלק", והעם הגרמני של זמן השואה אינו שונה מהעם הגרמני של שני עשורים לאחריה, ושרצח העם היהודי היה בהסכמתם ובהשתתפותם הפעילה.

מסופר כי בבית הדפוס של הרב [[צבי הירש גאנזבורג]], הוצרכו פעם לקנות מכונת דפוס חדשה מתוצרת גרמניה. בשל כך שאלו את הרבי, האם אפשר לקנות מכונה חדשה כזו - מפני שהיא טובה באיכותה, וגם זולה יחסית למכונות דפוס אחרות. הרבי ענה כי אם אין מכונה אחרת דומה לזו שמתוצרת גרמניה באיכותה, אזי באין ברירה, יקנו את המכונה שמתוצרת גרמניה{{הערה|[https://col.org.il/news/135335 האם הרבי התנגד להשתמש בתוצרת גרמנית?] באתר {{חב"ד און ליין}}.}}.

== לקריאה נוספת ==
*[[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]'''- תיעוד קהילות חב"ד במחנות העקורים [[פוקינג]] ואחרים בגרמניה.
*[[זושא וולף]], '''[[אדמו"רי חב"ד ויהדות גרמניה]]''', הוצאת [[היכל מנחם ירושלים]] לרגל חנוכת הבית של בית חב"ד ברלין, [[אלול]], [[תשס"ח]].
*[[שניאור זלמן ברגר]], '''[[חב"ד בשואה]]''' - סידרה בת חמישים וחמישה מאמרים על תנועת [[חסידות חב"ד]] בתקופת השואה. המאמרים פורסמו ב[[שבועון בית משיח]].
*'''[http://www.teshura.com/teshurapdf/Lazar-Tiechtel%20-%20Tamuz%2010%2C%205777.pdf הפצת החסידות באשכנז]'''
*זושא וולף, '''[https://col.org.il/files/uploads/original/2023/10/6538e2f3a9b11_1698226931.pdf שליחות קדושה]'''

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabadgermany.com האתר של חב"ד גרמניה]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64869 הרב שלמה ביסטריצקי נבחר לרבה של המבורג]
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=65655 נר ראשון בברלין: לנצח את היטלר]{{וידאו}} {{אינפו}}
*מנחם ברונפמן '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3406476 מול המגיפה השחורה ואנטישמיות מכוערת, התורה המשיכה לפרוח בגרמניה]''' {{בית חבד}}
*חנוך קופילוביץ, '''[http://chabad.info/magazine/המודיע-בכתבה-מפרגנת-על-פעילות-חבד-בבר/ מי התגורר מעל מאורת הנחש בברלין?]''', המודיע - חג הסוכות תש"פ {{אינפו}}
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5501801/jewish/15-Facts-About-Yekkes-the-Jews-of-Germany.htm 15 עובדות על ה'ייקים' - יהודי גרמניה]''' (אנגלית) {{בית חבד}}

;קניית מוצרים מגרמניה
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=71940 מענה הרבי משנת [[תשכ"ו]] לסוחר ביבוא מוצרים מגרמניה] "ישאל רב מורה הוראה". {{שטורעם}}
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=81765 מענה הרבי משנת [[תש"ל]] על קניית מוצרים מגרמניה] {{אינפו}}

{{הערות שוליים}}

{{מדינות אירופה}}

[[קטגוריה:גרמניה|*]]