עריכת הדף "גימטריא"

{| class=wikitable bgcolor="#ccccff" align="left" border="1" cellpadding="3"
|-
|colspan="2" align="center" bgcolor=lightblue| '''ערכי האותיות{{ש}}בגימטריה''' 
|-
!אות!! ערך
|-
|[[א]]||[[אחד (מספר)|1]]
|-
|[[ב]]||[[שתיים|2]]
|- 
|[[ג]]||[[שלוש|3]]
|- 
|[[ד]]||[[ארבע|4]]
|- 
|[[ה]]||[[חמש|5]]
|- 
|[[ו]]||[[שש|6]]
|- 
|[[ז]]||[[שבע|7]]
|- 
|[[ח]]||[[שמונה|8]]
|- 
|[[ט]]||[[תשע|9]]
|- 
|[[י]]||[[עשר|10]]
|- 
|[[כ]]||[[עשרים|20]]
|- 
|[[ל]]||[[שלושים|30]]
|- 
|[[מ]]||[[ארבעים|40]]
|- 
|[[נ]]||[[חמישים|50]]
|- 
|[[ס]]||[[שישים|60]]
|- 
|[[ע]]||[[שבעים|70]]
|- 
|[[פ]]||[[שמונים|80]]
|- 
|[[צ]]||[[תשעים|90]]
|- 
|[[ק]]||[[מאה|100]]
|- 
|[[ר]]||[[מאתיים|200]]
|- 
|[[ש]]||[[שלוש מאות|300]]
|- 
|[[ת]]||[[ארבע מאות|400]]
|-
|ת"ק או ך||[[חמש מאות|500]]
|-
|ת"ר או ם||600
|-
|ת"ש או ן||700
|-
|ת"ת או ף||800
|-
|תת"ק או ץ||900
|-
|תת"ר או א'||[[אלף (מספר)|1000]]
|- 
|}
'''גימטריא''' הוא ערכו המספרי של אות או תיבה ב[[לשון הקודש]]. הגימטריא של התיבה קשורה למהותה של התיבה עצמה, ועל כן היא מלמדת ומרמזת על ענינה של התיבה, זאת כחלק משיטת הרמז ש[[פרד"ס]] התורה, ואחד מסוגי ה[[נוטריקון]] בהן ניתן לדרוש וללמוד את פסוקי התורה.

==מקורה ומהותה של הגימטריא==
דרך לימוד התורה בגימטריה, נמנית כאחת מ32 מדות שהתורה נדרשת בהם, במנינו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי. 

לפעמים הגימטריא של מילה מסויימת מכוונת כנגד מילה מסויימת בתוספת השורש של כל אות, שהוא שוה למספר 1 (כמאמר הבעל שם טוב שהאות א' מלובשת בכל אותיות הא"ב), ואז מונים את הגימטריא של המילה בחשבון מספר האותיות. לעומת מזאת לפעמים מונים את המילה עם השורש שלה שכולל את כל האותיות ואז החשבון של הגימטריא הוא כנגד המילה "עם הכולל" כלומר עם מספר גימטריא בודד.

כמו כן לפעמים גימטריא של מילה מכוונת כנגד מספר מילים, בתוספת הכולל של כל מילה בנפרד ואז מונים את הגימטריא עם מספר התיבות.

ה[[הלכה]] שה[[נזיר]] מונה לשלושים יום את ימי נזירותו נלמדות בגימטריא: הפסוק אומר {{ציטוטון|קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ}}{{הערה|[[פרשת נשא]] ו, ה.}} ו"יהיה" בגימטריא שלושים{{הערה|[[מועד קטן]] יב, ב.}}. מספר החוטים והקשרים ב[[ציצית]] הם בגימטריא 613, ועל כן הם מזכירים ומעוררים את קיום ה[[תרי"ג מצוות]], {{ציטוטון|וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם}}{{הערה|[[פרשת שלח]] טו, לט ו[[פירוש רש"י]].}}

מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות' בפירושיהם על התורה, אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן{{הערה|'ספר הגאולה' בתחילתו.}}: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות{{הערה|ראו לדוגמא מה שמציין הרבי בלקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו לשומר אמונים (הר"י איגרס) ויכוח א' אותיות כ-כג.}}.

בספרי ה[[קבלה]] השימוש בגימטריות נפוץ אף יותר.

[[אדמו"ר הריי"צ]] מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריא היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריא כשלעצמה לא מלמדת דבר{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=362 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד]. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריא סעיף ב'.}}.

בהתוועדות [[שמחת בית השואבה]] שערך הרבי בשנות השי"ן הראשונות מטעם ה[[מרכז לענייני חינוך]] חזר הרבי על גימטריה כשלפניה הקדים ואמר שבליובאוויטש לא 'עשו עניין' מגימטריאות{{הערה|מפי הרב [[משה וולפסון]]. [[מענדי קורטס]], '''לב מלא באהבת ה'''' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 2065 עמוד 21.}}. 

[[הרבי]] מדגיש בכמה הזדמנויות, כדברי הרמב"ן האמורים, שצריך להיות קשר בין המילים המחושבות '''גם בתוכן הדברים''' ולא רק במספר השוה שביניהם, והדבר צריכה מקור מוסמך ולהיעשות בידי אדם הראוי לכך{{הערה|ראו [[לקוטי שיחות]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=296 חלק כ"ו עמוד 206]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת האזינו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=114&hilite= סעיף כט ואילך]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת יתרו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=175&hilite= סעיף נה ואילך]. ועוד.}}{{הערה|שם=פורים}}.

לאידך אומר הרבי: {{ציטוטון|רואים במוחש שלימוד הקשור עם ענינים של גימטריא וחשבון הוא קל יותר, ודורש פחות עיון ויגיעה - מאשר לימוד ענין מסויים באופן של הבנה והשגה כו'. ולכן, גם כאשר "בחור ישיבה" (וכיוצא בזה) התעייף מלימוד התורה, ואינו יכול כרגע לעסוק בענין עיוני, יכול הוא בקל לעסוק בעניני גימטריאות ומספרים כו'}}{{הערה|שיחת ליל [[י"ג תשרי]] [[תשמ"ג]], [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59220&st=&pgnum=147 התוועדויות תשמ"ג כרך א' עמוד 131].}}.

==גימטריא "עם הכולל"==
לעיתים לצורך החישוב מצרפים את המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה, וצורת חישוב זו מכונה "עם הכולל" או "גימטריא חסרה". דוגמא לחישוב כזה: [[דמעה]] (119) עם הכולל (120) בגימטריא [[מועד]]{{הערה|ראו שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ב]]. ראו גם שיחת [[כ"ב שבט]] [[תשנ"ב]].}}.

[[הרבי]] מביא רמז לדרך זו גם ב[[הלכה]] (בנוסף לשימוש בו ב[[מדרשים]]) בנוגע למספר ה[[מלקות]] שהוא [[ארבעים]] חסר אחת, והדבר נלמד מסמיכות הפסוקים{{הערה|[[כי תצא]] כה, ב - ג.}}{{ציטוטון|בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים}}, "מנין שהוא סמוך לארבעים"{{הערה|[[מסכת מכות]] כב, סוף עמוד א (במשנה).}}, כלומר: חשבון המשלים סכום של ארבעים. ומבאר [[הרבי]] שכאשר ישנו מספר שביחד עם ההשלמה עולה ארבעים, הדבר נחשב מספר ארבעים ועל ידו מקיימים הציווי "ארבעים יכנו", אף שמלקים רק 39 פעמים, כיון שהוא משלים לארבעים{{הערה|שם=פורים|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4384360/jewish/-.htm שיחת [[פורים]] [[תשכ"ז]]].}}.

מהות החישוב נראה כתמוה, והרבי מסביר זאת על-פי דברי רבי [[יוסף אירגס]]{{הערה|שומר אמונים ויכוח א' אות כ-כא.}}: {{ציטוטון|לכאורה הרי זה דבר והיפוכו, שהרי הסיבה לכך שצריכים להוסיף את הכולל היא בגלל שהחשבון אינו מתאים, ואם-כן, אין זו "גימטריא"? וגם: מהו הטעם שלפעמים החשבון הוא עם הכולל (או שני כוללים), ולפעמים ללא הכולל? – אין זה כדעת הטועים שזהו מצד הדוחק כו', דכיון שהחשבון אינו מתאים, אזי מוסיפים גם את הכולל. אלא הכל הוא מכוון; לפעמים השייכות היא רק מצד הענינים הפרטיים, ואז לא מחשבים את הכולל, ולפעמים השייכות היא לא רק מצד הענינים הפרטיים, אלא גם מצד הכלל, ואז צריכים לחשב את הכולל, ולולי זאת אי אפשר לפעול את הענין כו', ובמילא חסר בגימטריא}}{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5953144/jewish/page.htm#footnoteRef14a5953144 שיחת יום שני של [[ראש השנה]] [[תש"ל]]].}}{{הערה|בשיחת פורים תשכ"ז המובאת בהערה {{הערה|שם=פורים}} מבואר לפי כלל זה מדוע [[עמלק]] גימטריא [[ברזל]] דווקא עם הכולל.}}.
==גימטריא קטנה==
אופן החישוב של גימטריא קטנה הוא החישוב המספרי של כל אות כפי שהיא בגימטריא הרגילה אך ללא המספרים, כך שגם האותיות הבאות לאחר י' השווי המספרי שלהם הוא 1-9 בלבד.

אחד השימושים הנפוצים ביותר לחישוב גימטריא זו הוא בנוגע לתיבת 'אמת', שבגימטריא קטנה הערך המספרי של הוא 9 (א - 1, מ - 4, ת - 4), זאת בשונה מאופן החישוב בגימטריא רגילה בה הערך המספרי של המילה הוא 441.

==גימטריא של הניקוד==
לעיתים נעשה שימוש גם בחישוב הניקוד של האותיות, כשבו עצמו יש 2 שיטות עיקריות.

השיטה הנפוצה היא שהערך המספרי של כל נקודה הוא עשר, והערך המספרי של כל קו הוא 6{{הערה|ככל הנראה בשל הדמיון הצורני בין הנקודה לאות י' שערכה 10 בגימטריא, ובין הקו לאות ו' שערכו 6.}}, כך לדוגמא לפי חשבון זה הניקוד [[סגול]] שכולל 3 נקודות יהיה ערכו 30, והניקוד [[קמץ]] שכולל קו ונקודה - יהיה ערכו 16.

==גימטריאות ידועות==
שם [[אלהי"ם]] בגימטריא "הטבע".

[[שם ע"ב]] הוא בגימטריא [[חסד]]. שם זה כפול 3 הוא בגימטריא [[גבורה]].

[[שם מ"ה]] הוא גימטריא של "[[אדם]]".

[[שם ב"ן]] הוא בגימטריא [[בהמה]] (הענין מבואר בחסידות בארוכה, ראה [[זרע אדם]] ו[[זרע בהמה]]).

[[770]] הוא גימטריא של "פרצת", וכן "[[בית משיח]]" (כפי שאמר הרבי עצמו בקונטרס "[[בית רבינו שבבבל]]").

==בחסידות==
בחסידות מוסבר שמבין החלקים השייכים לשער ה'רמז' שב[[פרד"ס התורה]], הגימטריא היא הבחינה האחרונה והתחתונה ביותר, שאינה יכולה ללמד על קשר בין 2 מושגים שיש להם ערך מספרי זהה, אלא רק לאחרי שיש תוכן בין משמעות המילים, ניתן למצוא לכך רמז גם במספר הגימטריא, כאשר הערך השווה שלהם מצביע על כך שבשורש של המילים יש את אותו מספר כוחות, רק שב[[סדר ההשתלשלות]] ירדו ממדרגה למדרגה מיעוט אחרי מיעוט עד שהקשר שנותר ביניהם הוא רק הערך המספרי השווה שלהם{{הערה|1=שער היחוד והאמונה סוף פרק ז. [https://drive.google.com/file/d/1qYhzccnZx5hQmCXnh4zYTVX41W0Q_okx/view לקוטי שיחות חלק כ"ו שיחה ג' לפרשת תצוה].}}.

==ראו גם==
*[[נוטריקון]]
*[[מספר קידמי]]

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:אותיות]]
[[קטגוריה:מספרים]]