עריכת הדף "גבאי"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
משרת ה'''גבאי''' הינה כינוי לאדם שתפקידו לנהל את סדרי [[בית הכנסת]], ולדאוג לתפקודו. בין תפקידיו נמנים קביעת זמני [[תפילה]], מינוי שליחי ציבור, קביעת העולים לתורה, ועוד. בעבר היה כינוי זה מיוחס גם לגבאי [[צדקה]] שתפקידם לגבות כספים מהציבור{{הערה|ראו: [[שד"ר]].}}, וכן היו ממונים לדאוג לאורחים שנקלעו לעיר למקום לאכילה ושינה.
משרת ה'''גבאי''' הינה כינוי לאדם שתפקידו לנהל את סדרי [[בית הכנסת]], ולדאוג לתפקודו. בין תפקידיו נמנים קביעת זמני [[תפילה]], מינוי שליחי ציבור, קביעת העולים לתורה, ועוד. בעבר היה כינוי זה מיוחס גם לגבאי [[צדקה]] שתפקידם לגבות כספים מהציבור{{הערה|ראו: [[שד"ר]].}}, וכן היו ממונים לדאוג לאורחים שנקלעו לעיר למקום לאכילה ושינה.
גבאי שמקבל שכר על עבודתו, ולו שכר מועט, נחשב כשומר שכר ומחוייב בנזקים שאירעו על ידו, אך אם עובד בהתנדבות, פטור אם איבד מכספי בית הכנסת וכדומה{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/01/5ff73dfc94707_1610038780.pdf גבאי שאיבד כספי תרומות], גליון הוראה ומשפט טבת תשפ"א.}}.


==הגבאי החב"די==
==הגבאי החב"די==
בסיום [[התוועדות]] יום ב' דחג הסוכות [[תש"י]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לארגן בכל מקום מנינים חסידיים, שיהיה רב חסידי, גבאי חסידי ושמש חסידי, וזה חשוב כמו הנוסח החסידי{{הערה|ימי בראשית עמוד 17.}}.
בסיום [[התוועדות]] יום ב' דחג הסוכות [[תש"י]] הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לארגן בכל מקום מנינים חסידיים, שיהיה רב חסידי, גבאי חסידי ושמש חסידי, וזה חשוב כמו הנוסח החסידי{{הערה|ימי בראשית עמוד 17.}}.


במכתב לאחד הגבאים שמונו באישור [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שיבשר טוב מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' כמאמר רז"ל, על אחת כמה וכמה גבאי בבית הכנסת חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהיה רצון שינצל הכוחות שניתנו לו לשפר את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר עד שיוכל לשמש דוגמה חיה כיצד [[בית הכנסת]] חסידי, גבאי חסידי, ובעלי-בתים חסידיים צריכים להירות, וכיון שאמרו רז"ל אין [[הקב"ה]] מבקש אלא לפי כוחן, הרי בוודאי שניתנו לו כחות להנהגת בית הכנסת}}{{הערה|אגרות קודש חלק יב, אגרת ד'ריד.}}.
במכתב לאחד הגבאים שמונו באישור [[אדמו"ר הריי"צ]] כתב הרבי: {{ציטוטון|יהי רצון שיבשר טוב מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' כמאמר רז"ל, על אחת כמה וכמה גבאי בבית הכנסת חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהיה רצון שינצל הכוחות שניתנו לו לשפר את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר עד שיוכל לשמש דוגמה חיה כיצד [[בית הכנסת]] חסידי, גבאי חסידי, ובעלי-בתים חסידיים צריכים להירות, וכיון שאמרו רז"ל אין [[הקב"ה]] מבקש אלא לפי כוחן, הרי בודאי שניתנו לו כחות להנהגת בית הכנסת}}{{הערה|אגרות קודש חלק יב, אגרת ד'ריד.}}.


ובאגרת אחרת כותב לו הרבי: {{ציטוטון|גבא"י ראשי תיבות: '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך, זאת אומרת, מי אשר בהשגחת הבורא יתברך נבחר להיות גבאי בבית הכנסת, צריך שיהיה לו כח בחסד (ימינך), ובלשון של בקשה (אנא), היינו שהשפעתו תהיה חזקה, אבל עם זה שישתמש בה במידת החסד, לעשות את [[בית הכנסת]] שיהיה א חסידישע שול [-בית הכנסת חסידי] ולהאיר ולהחם את כל הסביבה}}{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת תתפ.}}.
ובאגרת אחרת כותב לו הרבי: {{ציטוטון|גבא"י ראשי תיבות: '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך, זאת אומרת, מי אשר בהשגחת הבורא יתברך נבחר להיות גבאי בבית הכנסת, צריך שיהיה לו כח בחסד (ימינך), ובלשון של בקשה (אנא), היינו שהשפעתו תהיה חזקה, אבל עם זה שישתמש בה במידת החסד, לעשות את [[בית הכנסת]] שיהיה א חסידישע שול [-בית הכנסת חסידי] ולהאיר ולהחם את כל הסביבה}}{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת תתפ.}}.
שורה 14: שורה 12:
הרבי ייחס משמעות רבה להוראותיו של הגבאי בבית הכנסת, וכך לדוגמה בליל שמיני עצרת [[תשנ"ב]] לאחר [[ערבית]] אמר הרבי: כאשר הגבאי מכריז '''שיכולים''' לעשות קידוש - הרי מכיון שענינו מרומז בתורה: "'''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך" ראשי תיבות "גבאי" - '''צריכים''' לעשות קידוש{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] חלק א' עמוד 181.}}. בשל חשיבות זו, מקפידים במשך כל השנים להכריז במניין הרבי ב-[[770]] על מועדי התפילות והאירועים בהוספת תיבת "לערך", ומפי השמועה אירע מספר פעמים שאחד החסידים החליף את הגבאי והכריז על שעת התפילה בלי הוספת תיבת "לערך", והרבי ירד מחדרו בדיוק באותה שעה.
הרבי ייחס משמעות רבה להוראותיו של הגבאי בבית הכנסת, וכך לדוגמה בליל שמיני עצרת [[תשנ"ב]] לאחר [[ערבית]] אמר הרבי: כאשר הגבאי מכריז '''שיכולים''' לעשות קידוש - הרי מכיון שענינו מרומז בתורה: "'''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך" ראשי תיבות "גבאי" - '''צריכים''' לעשות קידוש{{הערה|שיחות קודש [[תשנ"ב]] חלק א' עמוד 181.}}. בשל חשיבות זו, מקפידים במשך כל השנים להכריז במניין הרבי ב-[[770]] על מועדי התפילות והאירועים בהוספת תיבת "לערך", ומפי השמועה אירע מספר פעמים שאחד החסידים החליף את הגבאי והכריז על שעת התפילה בלי הוספת תיבת "לערך", והרבי ירד מחדרו בדיוק באותה שעה.


מידי שנה ב[[התוועדות]] [[שבת בראשית]] נוהג הרבי להפסיק באמצע ההתוועדות ולתת לגבאי [[בית הכנסת]] ב-770 למכור את זכות העליות לתורה ופתיחת הארון וכו' במשך כל השנה, כאשר הגבאים לבושי השטריימל במיוחד לכבוד המעמד, מקדימים חוזרים לפני כן דבר תורה או סיפור חסידי קצר על מעלת מצוות הצדקה.
מידי שנה ב[[התוועדות]] [[שבת בראשית]] נוהג הרבי להפסיק באמצע ה[[התוועדות]] ולתת לגבאי [[בית הכנסת]] ב-770 למכור את זכות העליות לתורה ופתיחת הארון וכו' במשך כל השנה, כאשר הגבאים לבושי השטריימל במיוחד לכבוד המעמד, מקדימים חוזרים לפני כן דבר תורה או סיפור חסידי קצר על מעלת מצוות הצדקה.


==שמש==
==שמש==
רבותינו נשיאינו הורו לחסידים שונים לקבל על עצמם את תפקיד השמש האחראי בפועל להתנהלות בית הכנסת, וראו בכך חשיבות היות וביכולתו של השמש להאיר את בית הכנסת באור וחיות חסידותיים. [[אדמו"ר הצמח צדק]], המליץ על כך את לשון הפסוק: "קרא לשמש ויזרח אור", שהשמש יכול להאיר את בית הכנסת והמתפללים כולם באור של תורת החסידות{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://www.teshura.com/teshurapdf/Venkert%20-%203%20nissan%2C%205779.pdf תשורה ונקרט עמוד 39].}}.
רבותינו נשיאינו הורו לחסידים שונים לקבל על עצמם את תפקיד השמש האחראי בפועל להתנהלות בית הכנסת, וראו בכך חשיבות היות וביכולתו של השמש להאיר את בית הכנסת באור וחיות חסידותיים. [[אדמו"ר הצמח צדק]], המליץ על כך את לשון הפסוק: "קרא לשמש ויזרח אור", שהשמש יכול להאיר את בית הכנסת והמתפללים כולם באור של תורת החסידות{{הערה|1=ראו לדוגמה: [http://www.teshura.com/teshurapdf/Venkert%20-%203%20nissan%2C%205779.pdf תשורה ונקרט עמוד 39].}}.


==ראו גם==
==גבאי [[בית הכנסת]] חב"דיים==
* [[גבאי בית הכנסת 770]]
*הרב [[משה פנחס כץ]] - גבאי [[בית הכנסת]] המיתולוגי בבית חיינו 770 במשך עשרות שנים.
* הרב [[זושא ריבקין]] - גבאי [[בית הכנסת]] [[בית מנחם (כפר חב"ד)]] במשך עשרות שנים.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)