עריכת הדף "גאולה"

'''גאולה''' היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד ו[[גלות]].

== הגאולה ב[[יהדות]] ==
ב[[תנ"ך]] ישנם ביטויים רבים למושג גאולה: שיחרור קרקעות משעבוד לאדם אחר{{הערה|ויקרא, כה}}, הצלה מצרה{{הערה|בראשית, מ"ח}}, פידיון תוצרת חקלאית מקדושת מעשרות{{הערה|ויקרא, כ"ז}}, סיום אלמנוּת{{הערה|רות, ג}}, הצלה ממוות{{הערה|הושע, י"ג}}, וכיוצא באלו.

==גאולות בימי ישראל==
===גאולת מצרים===
{{ערך מורחב|ערך=[[גאולת מצרים]]}}
'''גאולת מצרים''' (מוכר גם בשם '''יציאת מצרים''') הינה תהליך שהתרחש בשנת 2668 ל[[בריאת העולם]], במהלכו יצאו [[בני ישראל]] מארץ מצרים לאחר שיעבוד של 210 שנים{{הערה|אף כי בתורה נכתב אשר בני ישראל עבדו 430 שנה, מתרץ ר' אלעזר בן עזריה, אשר מספר זה כולל את חמשת השנים הקודמות בהם נולדו מנשה ואפרים, ומכיון שבני ישראל עבדו ביום ובלילה - כל יום נחשב לשני ימים}}.

בליל [[ט"ו ניסן]] במהלך [[ליל הסדר]] ישנה מצווה לספר את סיפור הגאולה ו[[עשרת המכות]] שקדמו לה, זאת בנוסף למצוות זכירת [[יציאת מצרים]] הנאמרת כל יום במהלך התפילה ואף מוזכרת בלילות.

גאולת מצרים זו לא הייתה מושלמת מכיון שלאחריה היו גלויות נוספות, אך עם זאת היא נחשבת לגאולה עיקרית, מכיון שהיא הייתה הראשונה שפתחה את הצינור לכל הגאולות שבאו אחריה.

==גאולה פרטית==
על פי [[תורת החסידות]], האדם נמצא בעולם הזה בגלות פרטית, [[נפש אלוקית|נפשו האלוקית]] שרויה ב"מאסר" בידי ה[[נפש הבהמית]]. מצרים מלשון מיצר והגבלה, על האדם לצאת ממצרים, מההגבלות הגשמיות האישיות שלו והתחבר לה' על ידי קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]]יה.

גאולה זו צריכה להעירך בכל יום, שכן האדם יכול לפרוץ בכל יום גבולות חדשים. כפי שמביא [[אדמו"ר הזקן]] בספר התניא {{ציטוטון|בכל [[דור]] ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום מ[[מצרים]]}}{{הערה|[[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז]]}}

יציאה זו מתרחשת בפרט בזמן קבלת מלכות שמים ב[[קריאת שמע]], בה מקבל עליו את יחודו של ה', באמרו {{ציטוטון|ה' אלהינו [[ה' אחד]]}}, ומסיבה זו תקנו חכמים את פרשת [[יציאת מצרים]] בשעת [[קריאת שמע]], אף על פי שמצוות זכירת [[יציאת מצרים]] הינה מצוה בפני עצמה.

==הגאולה האמיתית והשלימה==
{{ערך מורחב|ערך=[[הגאולה האמיתית והשלימה]]}}
[[קובץ:למה מחכים?.jpg|שמאל|ממוזער|[[כתי"ק]] של [[הרבי]]: {{ציטוטון|למה מחכים? הרי כבר ערב שבת לאחר חצות}}]]
אף כי מושג "גאולה" מתייחס למספר סוגים של גאולה, מקום מיוחד והתייחסות מיוחדת יש לגאולת [[עם ישראל]] הן בתנ"ך, הן ב[[תורה שבעל פה]]: [[תלמוד ירושלמי]], [[תלמוד בבלי]]{{הערה|שבת ל"א, א}}, הן במדרשים עתיקים, והן בשני חיבורי תורת הסוד המרכזיים: ספר [[הזהר]], וספר [[עץ חיים]] שנכתב בידי רבי [[חיים ויטאל]] תלמידו של [[האר"י הקדוש]].

הציפייה לגאולת עם ישראל היא אחת החובות העיקריות ביהדות, ואף נקבעה בהלכה היהודית כמצוה שבעבודת הלב, כלומר בתפילה, שנתקנה על ידי אנשי כנסת הגדולה: [[תפילת שמונה עשרה]].
כמו כן הוזכרה כיסוד ה-12 ב-13 בעיקרי האמונה היהודית ל[[רמב"ם]]. תפיסת הגאולה נשענת על האמונה במידותיו של ה', ביכולתו הבלתי מוגבלת, בצדקתו וברחמיו.

הרמב"ם{{הערה|הלכות מלכים פרק י"א הלכה א'}} מוכיח מאת הגאולה מן הפסוקים בתנ"ך: {{ציטוטון|ושב ה' אלוקיך את שבותך ורחמך, ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה}}{{הערה|דברים, ל, ג}} אף בלעם ניבא על [[מלך המשיח]], שיופיע: {{ציטוטון|אראנו ולא עתה, אשורנו ולא קרוב, דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל}}{{הערה|בלק, כד, יז}}, הוכחה נוספת היא מפרשת [[ערי מקלט]]{{הערה|[[ספר דברים]], [[פרשת שופטים]]}} בה נכתב על היום שה' ירחיב את גבולות ארץ ישראל ועל כן יוסיפו שלושה ערי מקלט נוספים. כן ספרי הנביאים מלאים בנבואות ותיאורים על תקופת [[ימות המשיח]].

לאחר גאולה זו לא יתרחשו יותר [[גלות|גלויות]] נוספות ועל כן גאולה זו נקראת 'האמיתית', שכן אמת הוא דבר נצחי שאין בו שינויים{{הערה|הגמרא מכנה נהרות הפעילים לתקופות בלבד בשם "נהרות המכזבים" כלומר שכל דבר שאינו נצחי, הרי הוא כזב}}. בגאולה זאת יגאלו כל בני ישראל ללא יוצא מן הכלל, בשונה מגאולת קודמות בהם נגאלו חלקים מהעם, לכן גאולה זו מכונת בשם 'השלימה', שכן זה יעשה בשלימות ו[[משיח]] יקבץ את כל נדחי ישראל.

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:גאולה ומשיח}}

[[קטגוריה:מגלות לגאולה]]