עריכת הדף "בר כוזיבא"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:איסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל. הכיתובת - אלעזר הכהן, יש המזהים אותו כאלעזר המודעי, דוד של בן-כוזיבא]]
[[קובץ:איסר.JPG|שמאל|ממוזער|250px|איסר ברונזה מהשנה הראשונה למרד בר כוכבא, עץ דקל. הכיתובת - אלעזר הכהן, יש המזהים אותו כאלעזר המודעי, דוד של בר-כוזיבא]]
[[קובץ:בן כוזיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מרד בר כוכבא. בחזית: הדעות חלוקות, יש הטוענים שמדובר בבית המקדש, ויש האומרים שמדובר ב[[שולחן הפנים]]]]
[[קובץ:בר כוזיבא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מטבע מרד בר כוכבא. בחזית: בית המקדש]]
'''בן כוזיבא''' היה השם שנתן ה[[תנא]] [[רבי עקיבא]] לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא [[מלך המשיח|מלכא משיחא]]"{{הערה|1= ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.}}. (=זה הוא מלך המשיח). על פי [[תורת החסידות]] ההסבר לכך הוא, שאכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי ל[[ביאת משיח]], אך אנשי הדור לא היו ראויים לכך{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&hilite=fb27159d-b1ac-4080-b117-daf6727dc7ce&st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90&pgnum=183 תורת מנחם [[תשי"ג]] חלק ב' עמ' 157 (183)]}}.
'''בר כוזיבא''' היה השם שנתן ה[[תנא]] רבי עקיבא לבר כוכבא, שעליו אמר רבי עקיבא עצמו בתחילה כי "דין הוא [[מלך המשיח|מלכא משיחא]]".<REF> ירושלמי תענית פ"ד ה"ה.</REF> על פי [[תורת החסידות]] ההסבר לכך הוא כי אכן רבי עקיבא היה מוכן לכך לפי דרגתו, והיה ראוי ל[[ביאת משיח]], אם כי הדור לא היה ראוי לכך.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19850&hilite=fb27159d-b1ac-4080-b117-daf6727dc7ce&st=%D7%91%D7%A8+%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%91%D7%90&pgnum=182 תורת מנחם תשי"ג ח"א עמ' 156 (182)]</REF>


==חייו ופועלו==
{{פסקה חסרה}}
== הורגיו ==
== הורגיו ==
יש אומרים כי ישראל הרגו את [[בר כוזיבא]]{{הערה|1=בבלי סנהדרין דף צג ע"ב, וראה [http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]}}, מכיון שלא היה לו את הסימן של [[מורח ודאין]], והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח{{הערה|1=רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.}}. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, '''אחרי''' שרפו (=נחלשו) ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח{{הערה|1=רדב"ז שם.}}. אמנם, לאור ביאורו של [[הרבי]], שב[[ימות המשיח]] יהיו [[שתי תקופות בימות המשיח|שתי תקופות]] (תקופה ראשונה בה "עולם כמנהגו נוהג", ותקופה שנייה בה יהיו כל היעודים הגשמיים שיש בהם משום שינוי מנהגו של עולם),  מבאר הרבי, כי מחלוקת הראשונים אינה בדבר זהותו של ההורג את בן כוזיבא, אלא לדעת כולם בפועל ממש הגויים הרגוהו. המחלוקת היא, שלדעת הראב"ד מתחילת ימות המשיח יש שינוי מנהגו של עולם, ואם כן, כיון שבן כוזיבא אינו 'מורח ודאין' - יש לו דין רודף{{הערה|1=רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.}}. והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו, וזה נחשב כאילו חכמים הרגוהו, כי בפסיקתם שהוא חייב למות - הוא נחשב כבר למת (אלא שבפועל הגויים הרגוהו). ולדעת הרמב"ם שבתחילת ימות המשיח לא יהיה שינוי מנהגו של עולם, ממילא, בכך שבן כוזיבא לא היה מורח ודאין (שזהו ענין של שינוי מנהגו של עולם) - אין בכך כדי לפסוק שהוא אינו המשיח, והוא לא התחייב מיתה, והורגיו - גם מהבחינה ההלכתית - היו הגויים בלבד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15943&hilite=7baf5ae5-c18f-4771-ad42-5b94262cc8ce&st=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97+%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F&pgnum=214 לקוטי שיחות חלק כ"ז ע' 200 הערה 69]}}.
 
יש אומרים כי ישראל הרגו את [[בר כוזיבא]],<REF>[http://www.hebrewbooks.org/dtrambam.aspx?&hilite=2c58b967-e96e-4daf-a932-7117f257db6c ראב"ד הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.]</REF> מכיון שלא היה לו את הסימן של [[מורח ודאין]], והתברר שלא היה משיח. יש אומרים כי הגוים הרגוהו, ועל ידי זה התברר שאינו משיח.<REF>רמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם פרק יא הלכה ג.</REF>. ויש אומרים כי הגוים הרגוהו, '''אחרי''' שרפו ידיהם של ישראל כשראו כי הוא אינו מלך המשיח.<REF>רדב"ז שם.</REF>אם כי הרבי מבאר שלכל הראשונים הגוים הרגוהו, אם כי חכמים פסקו שיש לו דין רודף מכיון שאינו [[מלך המשיח]]' שהרי אינו מורח וודאין,<REF>רודף הינו אדם הרודף אחר חבירו להרגו, שמותר להרגו כדי להציל את הנרדף.</REF> והוא מסכן את בני ישראל במלחמתו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15943&hilite=7baf5ae5-c18f-4771-ad42-5b94262cc8ce&st=%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%97+%D7%95%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F&pgnum=214 לקוטי שיחות חלק כ"ז]</REF>


== סימני משיח ==
== סימני משיח ==
במענה לשאלה כיצד האמין רבי עקיבא במשיחיותו של בן כוזיבא, והרי לא היו לו הסימנים שמונה הרמב"ם: יקום מלך מבית דוד הוגה בתורה ומצוות וכו' ויכוף כל ישראל וכו' ויבנה מקדש כו' – השיב הרבי בשנת תשל"ב{{הערה|אגרות-קודש כרך כז עמ' שב}}: {{ציטוטון|דעת רבי עקיבא בנוגע בן כוזיבא המלך – אינה סותרת מה שכתב הרמב"ם הלכות מלכים סוף פרק יא – כי היה קא-סלקא-דעתך דרבי עקיבא שזוהי תחלת תקופת הגילוי שלו}}.


בתחילה היו לו את הסימנים שכותב [[הרמב"ם]] שצריך להיות ל[[מלך המשיח]], אך בסופו של דבר הוא לא גאל את ישראל בפועל.
בתחילה היו לו את הסימנים שכותב [[הרמב"ם]] שצריך להיות ל[[מלך המשיח]], אך בסופו של דבר הוא לא גאל את ישראל בפועל.


על הסיבה מדוע לא גאל את ישראל, ישנה מחלוקת בין הראשונים. יש הסוברים שזה היה בגלל עוונות, ויש הסוברים מכיוון שהדור לא היה ראוי לכך, ו[[הרמב"ם]] פוסק כדעה השניה "והרי ככל מלכי בית דוד הכשרים שמתו".
על הסיבה מדוע לא גאל את ישראל, ישנה מחלוקת בין הראשונים. יש הסוברים שזה היה בגלל עונותיו, ויש הסוברים מכיוון שהדור לא היה ראוי לכך, ו[[הרמב"ם]] פוסק כדעה השניה.
 
לשאלה מדוע [[הקב"ה]] גרם למצב כזה שיהיה [[בחזקת משיח]] אך לא יהיה הגואל בפועל, כותב הרמב"ם{{הערה|1= בפ"י מהלכות מלכים, (לפני הצנזורה).}} שהיה ניסיון לעמוד בו הרבים.


{{גאולה ומשיח}}
לשאלה מדוע [[הקב"ה]] גרם למצב כזה שיהיה [[בחזקת משיח]] אך לא יהיה הגואל בפועל, כותב הרמב"ם<REF> בפ"י מהלכות מלכים, (לפני הצנזורה).</REF> שהיה ניסיון לעמוד בו הרבים.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]
[[קטגוריה:מלך המשיח]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)