עריכת הדף "ברכת סלח לנו"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בברכה זו מודגשת האמונה והבטחון, שעל האדם להיות נכון לבו בטוח בה' שוודאי יסלח לו, כי חפץ [[חסד]] הוא, ו[[חנון ורחום]], ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו יתברך, בלי שום ספק שבעולם. | בברכה זו מודגשת האמונה והבטחון, שעל האדם להיות נכון לבו בטוח בה' שוודאי יסלח לו, כי חפץ [[חסד]] הוא, ו[[חנון ורחום]], ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו יתברך, בלי שום ספק שבעולם. | ||
הראיה הפשוטה לכך היא שאנו מברכין בכל | הראיה הפשוטה לכך היא שאנו מברכין בכל תפלת י"ח, - תיכף שמבקשים סלח לנו כו' - ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח, והרי לכאורה על פי הכלל הידוע שספק ברכות להקל, היינו צריכים להמנע מלומר זאת משום חשש ברכה לבטלה, אלא מכאן שאין כאן שום ספק כלל, מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו. | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי אכן אילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, ולכן אנו מברכים אחר כך בא"י גואל ישראל. | [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי אכן אילו לא היינו חוזרים וחוטאים היינו נגאלין מיד, ולכן אנו מברכים אחר כך בא"י גואל ישראל. | ||
הכרח פשוט הוא ש[[הקב"ה]] מוחל, שהרי | הכרח פשוט הוא ש[[הקב"ה]] מוחל, שהרי אפי' במדת בשר ודם כן, שצריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה, ולא יהא אכזרי מלמחול, ואפי' בקוטע יד חבירו כמובא בפרק השמיני של ב"ק. ואם ביקש ממנו ג"פ ולא מחל לו שוב א"צ לבקש ממנו. והגבעונים שביקש דוד המלך מהם מחילה בעד [[שאול]] שהמית את הגבעונים ולא רצו למחול גזר דוד עליהם שלא יבאו בקהל ה' שהם רחמנים וכו' כדאיתא בפ"ח דיבמות. | ||
אם כן, וודאי שגם במידת [[הקב"ה]] כך הוא, ועוד יותר לאין קץ. | אם כן, וודאי שגם במידת [[הקב"ה]] כך הוא, ועוד יותר לאין קץ. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== המרבה == | == המרבה == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מסביר מה שמשבחים ומברכים את ה' חנון '''המרבה''' לסלוח, המרבה דייקא, מכיון שבמדת בשר ודם, אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו, ואחר כך חזר לסורו, קשה מאד שימחול לו שנית, ומכל שכן בפעם השלישית ובפעם הרביעית. אבל במדת [[הקב"ה]] אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים, כי המחילה היא ממדת הרחמים, ומדותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית, אלא בבחינת [[אין סוף]], כמו שכתוב ב[[ | [[אדמו"ר הזקן]] מסביר מה שמשבחים ומברכים את ה' חנון '''המרבה''' לסלוח, המרבה דייקא, מכיון שבמדת בשר ודם, אם יחטא איש לאיש וביקש ממנו מחילה ומחל לו, ואחר כך חזר לסורו, קשה מאד שימחול לו שנית, ומכל שכן בפעם השלישית ובפעם הרביעית. אבל במדת [[הקב"ה]] אין הפרש בין פעם אחת לאלף פעמים, כי המחילה היא ממדת הרחמים, ומדותיו הקדושות אינן בבחינת גבול ותכלית, אלא בבחינת [[אין סוף]], כמו שכתוב ב[[תהילים]]: כי לא כלו רחמיו. ולגבי בחינת אין סוף אין הפרש כלל בין מספר קטן לגדול, דכולא קמי' כלא ממש חשיב ומשוה קטן וגדול וכו'. | ||
== אחטא ואשוב == | == אחטא ואשוב == | ||