עריכת הדף "ברכת החודש"

{{מפנה|ברכת החודש|קידוש החודש במקום יום ל' של החודש הקודם על ידי בית דין|קידוש החודש}}
{{חלונית
| ניקוד = כן
| כותרת = ברכת החודש על פי [[נוסח האריז"ל]]
| תוכן = {{כתב קטן| המנהג ברוב הקהילות להודיע זמן [[מולד הלבנה]], וה[[שליח ציבור|חזן]] לוקח [[ספר תורה|ספר התורה]] ומחזיקו בידו}} 
{{ש}}מִי שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ וְגָאַל אוֹתָם מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. הוּא יִגְאַל אוֹתָנוּ בְּקָרוֹב{{הערה|בבאר היטב סימן תיז הביא מה'מנהגים' שאין אומרים תיבת בקרוב כדי שיהיה כ"א תיבות כמנין [[שם אהי"ה]] וב[[גימטריא]] 'אך טוב', אך אדמו"ר הזקן קבע בנוסח האריז"ל שכן לומר תיבת זו.}} וִיקַבֵּץ נִדָּחֵינוּ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ. חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל וְנֹאמַר אָמֵן:
{{ש}}[[ראש חודש|ראשׁ חֹדֶשׁ]] (פלוני) בַּיוֹם (הפלוני) הַבָּא עָלֵינוּ לְטוֹבָה:
{{ש}}יְחַדְּשֵׁהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלֵינוּ, וְעַל כָּל עַמּוֹ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם, לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, לִישׁוּעָה וּלְנֶחָמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.}}

'''בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ''' היא [[תפילה]] הנאמרת בציבור ב[[שבת מברכים]] אחרי [[קריאת התורה]] לפני תפילת מוסף, בה מברכים את ה[[חודש]] הבא ומכריזים על מועדו של [[ראש חודש|ראש החודש]].

==מקור המנהג==
המנהג מופיע בנושאי כלי השולחן ערוך{{הערה|אורח חיים סימן תיז, מגן אברהם.}}, כשהם מבארים שהמנהג אינו בדוגמת [[קידוש החודש]] שהיה נעשה על ידי בית דין, אלא עיקר מטרת המנהג היא להודיע למתפללים מתי יחול [[ראש חודש]] (ככל הנראה, כיון שבעבר לא היו [[לוח שנה|לוחות שנה]] מצויים, ורבים מהמתפללים אף לא היו מתפללים בבית הכנסת בימות החול, בגלל שהיו טרודים במלאכה, לכן הכריזו על החודש הקרב בשבת, ביום שבו כולם היו באים ל[[בית הכנסת]]){{הערה|שע"א שער י' סימן לד.}}.

עם זאת, פשט המנהג לעמוד בשעת אמירת הזמן של ראש חודש, דוגמת הכרזת בית הדין בזמן [[קידוש החודש]], שהיתה במעומד דווקא{{הערה|ובספר 'זיו המנהגים' עמוד ה' כתב שזהו גם הטעם שנוהגים להחזיק [[ספר תורה]] ביד בזמן הברכה, כדי לרמוז לכך שההכרזה היא ברשות התורה, דוגמת ההכרזה של קידוש החודש שהיתה על ידי חכמי הסנהדרין דווקא.}}.

יש הסומכים את המנהג על דברי רבי יוסי: "מימי לא התפללתי מוסף כל זמן שלא ידעתי אימתי ראש חודש"{{הערה|תלמוד ירושלמי סנהדרין פ"ה ה"ג.}}.

==פרטי המנהג==
===נוסח התפילה===
נוסח הפתיחה לברכת החודש, "מי שעשה ניסים", מופיעה לראשונה בסידור רב עמרם גאון{{הערה|ככל הנראה הטעם והקשר של נוסח הפתיחה לברכת החודש, כי על ידי הניסים נזכה לגאולה ונזכה לקדש את החודש על פי הראיה בבית המקדש (מנהגי ישורון סימן ע).}}.

נוסח ההכרזה על חודש עצמו הוא "ראש חודש (פלוני) ביום (פלוני) '''הבא''' עלינו לטובה", ואומרים זאת בלשון יחיד גם כאשר ישנם שני ימים של ראש חודש, כיון שכוונת הנוסח היא על החודש ולא על הימים.

נוסח ה'יהי רצון' שנאמר לאחריו, מבוסס על תפילו של רב, המופיעה בגמרא{{הערה|ברכות טז, ב. רב נהג לומר תפילה זו מידי יום, ואילו למנהג אשכנז שאומרים זאת רק בשבת מברכים, מוסיפים בנוסח הפתיחה "שתחדש עלינו את החודש הזה" כדי להתאים את הנוסח לברכת החודש.}}.

המנהג הוא לברך את החודש לאחר קריאת התורה והפטרה, כשהחזן{{הערה|ויש הנוהגים שהחזן יהיה דווקא המובחר שבציבור, דוגמת קידוש החודש שדווקא ראש בית הדין אמר 'מקודש' וכל העם חזרו אחריו (משמרת שלום סימן ל' סעיף א. על פי הרמב"ם בקידוש החודש פרק ב' הלכה ח'.}} נוטל בידיו את ספר התורה{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=470&CategoryID=402 החזקת ספר תורה בברכת החודש], הרב שד"ב חייקין התקשרות גליון 486.}} ועומד ליד בימת הקריאה, והציבור כולו עומד סביבו{{הערה|1=דיון הלכתי בטעמי המנהג לעמוד, ראו מאמרו של ר' צבי רייזמן [olamot.net/shiurim/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9-2/ באתר עולמות].}} ואומר את נוסח הפתיחה 'מי שעשה ניסים', ולאחר מכן החזן מכריז באיזה ימים יחול ראש החודש הקרוב ומבקש שהחודש יתברך בבשורות טובות והקהל עונה אמן לאחד כל אחת מהבקשות.

לנוסח ברכת קיודש החודש נעימה מיוחדת המקובלת בקרב קהילות חב"ד{{הערה|1=[https://sinun770.org/%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%97-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%A9%D7%A2%D7%A9%D7%94-%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%97%D7%95/ נוסח התפילה מפי ר' זלמן אבלסקי].}}.

===ידיעת זמן המולד===
קודם ברכת החודש, יש לדעת את זמן המולד, ובבתי הכנסת של חסידי חב"ד נוהגים להכריז בקול את זמן המולד. בבית הכנסת ב-770 נתלה מידי חודש שלט גדול ובו פרטי זמן המולד והימים בהם יחול ראש חודש.

===חילוקי נוסחים===
נוהגים לכבד בברכת החודש את המכובד שבמתפללים, והיא נאמרת בנעימה. כאשר יש יומיים ראש חודש החלים בשבת-ראשון, נוהגים להוסיף ולומר "בשבת קודש '''ולמחרתו''' ביום הראשון", ואילו כאשר הם חלים באמצע השבוע, יש בזה חילוקי מנהגים בין חסידי חב"ד האם לומר 'ולמחרתו' או לא{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1oGKsXt7R2O062O4MPdwgeGLLQ9-y8bQd/view להרחבה ראו הערת הרב לוי יצחק רסקין, גליון הערות וביאורים 1118 עמוד 44].}}.

אף שאדמו"ר הזקן לא הכניס בסידור את נוסח ה'יהי רצון' המופיע בסידורי נוסח ספרד, ידוע מפי השמועה שהרבי נוהג לומר נוסח זה בלחש, וכך גם [[הרבנית חנה]] ביקשה שיצלמו עבורה את נוסח היהי רצון והידקה אותו בסידור האישי שלה{{הערה|1=[https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/pardes/pardes19-s2.pdf פרדס חב"ד 19 עמוד 53].}}.

===ברכת ראש חודש תשרי===
המנהג הוא שלא לברך את חודש תשרי, וכמה טעמים נאמרו בדבר:
*על פי פשט, כיון שטעם התקנה הוא לדעת מתי יחול ראש חודש, ואילו ראש השנה כולם יודעים מתי יחול{{הערה|משנה ברורה יז, ב. שער הציון תיז סעיף קטן ב'.}}.
*מיוסד על הרמז בלשון הפסוק: "בכסה ליום חגנו", מלשון כיסוי{{הערה|מגן אברהם ולבוש סימן תיז, על פי חז"ל בראש השנה ח, א.}}.
*הקדוש ברוך הוא בעצמו מברכו, ובכח זה מברכים ישראל את שאר החודשים{{הערה|לוח היום יום, כ"ה אלול.}}
*כדי 'לבלבל את השטן' שלא ידע מתי ראש השנה{{הערה|1= מנהגי מהרא"ק, הר"א טירנא. לבוש רסתקפ"א. [https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/1955719 ראו באתר בית חב"ד] ולקוטי שיחות חכ"ד ע' 222 ואילך.}}
*במטרה להתרחק מקריאת ראש השנה בשם 'ראש חודש', כדי שלא יחשבו שמדובר ביומיים ראש-חודש ויתחילו למנות את ימי החודש מהיום השני (כבכל ראש-חודש, שב' דראש-חודש הוא היום הראשון של החודש החדש).

===אמירת אב הרחמים===
כיון שבשבת מברכים מתחילה כבר השמחה וההשפעה של החודש החדש, נוהגים בארצות אשכנז שלא לומר בשבתות מברכים את תפילת [[אב הרחמים]]{{הערה|רמ"א אורח חיים רפד, ז. פניני הלכה זמנים א, ח.}}.

עם זאת, למנהג חב"ד בשבת מברכים החודש סיון, אומרים אב הרחמים גם בראש חודש, בגלל הצרות שאירעו בימים האלו{{הערה|רמ"א שם, כתב "מלבד בימי הספירה", כלומר גם בשבת מברכים אייר וגם בשבת מברכים סיון, אך למנהג חב"ד רק בשבת מברכים סיון, הקשורה עם [[פרעות ת"ח ות"ט]].}}.

===אמירת תהילים===
{{ערך מורחב|ערך=[[תהילים בשבת מברכים]]}}
מכיון שהמשכת ה[[ברכה]] לחודש הבא תלויה בעשיית [[כלי]] למטה, ואמירת כל התהלים בשבת זו היא הכלי המכין ונותן כוח לברכה שתפעל ותשפיע בהצלחה על כל ימי החודש. [[תהלים]] הוא כלי להמשכת ברכת ה' לכל ימי החודש. 

זו הסיבה שנוהגים להקפיד לומר את התהילים דווקא לפני תפילת שחרית (בשונה מ[[חת"ת|אמירת תהלים מידי יום]] שנוהגים לומר דווקא לאחר התפילה), כי המטרה היא לפעול תוספת-כח בברכת החודש הנאמרת במהלך התפילה.


==ראו גם==
*[[אחינו כל בית ישראל (תפילה)]]
*[[ניגון לר' אברהם חריטונוב]] (ניגון סט בספר הניגונים על המילים 'יחדשהו')

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://col.org.il/news/126722 ביצוע מיוחד וסוחף של משפחת ולנר לברכת החודש]''' {{וידאו}}{{COL}}
{{הערות שוליים}}
{{שבת}}
{{חגים וזמנים}}

[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:ראש חודש]]