עריכת הדף "ברכת אתה קדוש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ברכת אתה קדוש''' היא הברכה השלישית בשמונה עשרה. | '''ברכת אתה קדוש''' היא הברכה השלישית בשמונה עשרה. | ||
בברכה זו אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', פירוש הברכה היא, ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]] שבו נכלל גם שם הויה דלעילא, עד לבחינת ה[[אור]] שלפני ה[[צמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]], שהוא לאחר הצמצום. | בברכה זו אנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', פירוש הברכה היא, ששמך סתם הוא [[הויה|שם הויה]] שבו נכלל גם שם הויה דלעילא, עד לבחינת ה[[אור]] שלפני ה[[צמצום]], שהוא קדוש ומובדל לגמרי מ[[סדר ההשתלשלות]], שהוא לאחר הצמצום. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל. | ענין מה שאנו אומרים '''אתה קדוש ושמך קדוש''', דגם בחינת שמו קדוש ומובדל. | ||
זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות. | זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות. | ||
הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר '''המלך''' - בחינת המלכות, המרומם '''לבדו''' - רק בבחינת [[מקיף]], ואינו מתלבש בעולמות, - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, וזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]]. | הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר '''המלך''' - בחינת המלכות, המרומם '''לבדו''' - רק בבחינת [[מקיף]], ואינו מתלבש בעולמות, - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, וזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]]. | ||
והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לה שייכות אל העולמות, שהרי "[[אין מלך בלא עם]]", ומכאן שבחינת המלכות יש לה שייכות לעם, ולכן למרות שכתוב "המלך המרומם לבדו", הרי גם הרוממות עצמה הוא מה שהמלך מרומם מהעם, ולכן הארה מסוימת מכך באה בבחינת קירוב בגילוי. | והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לה שייכות אל העולמות, שהרי "[[אין מלך בלא עם]]", ומכאן שבחינת המלכות יש לה שייכות לעם, ולכן למרות שכתוב "המלך המרומם לבדו", הרי גם הרוממות עצמה הוא מה שהמלך מרומם מהעם, ולכן הארה מסוימת מכך באה בבחינת קירוב בגילוי. | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/25/184&search= | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/1/25/184&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 אדמו"ר הרש"ב] | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search= | *[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/25/12/177&search=%D7%90%D7%AA%D7%94+%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9 תורת מנחם] | ||
*[[אגרת הקודש - | *[[אגרת הקודש - פרק ז']] | ||
{{תפילה}} | {{תפילה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:ברכות]] | [[קטגוריה:ברכות]] | ||