עריכת הדף "ברכות השחר"

{{ציטוט צף|הוראה באופן אמירת ברכות השחר, שיש להוסיף בזהירות לאמרם במתינות כו', לא כפי שישנם כאלו שמפאת אריכות ההתבוננות בקריאת שמע שעל המטה אתמול הלך לישון מאוחר, ובמילא קם מאוחר בבוקר, וממילא הוא ממהר באמירת ברכות השחר בכדי להספיק לומר קריאת שמע בזמנה|שיחת שבת פרשת בהר בחוקותי תנש"א (בלתי מוגה)}}
'''ברכות השחר''' הם ברכות ההודאה שתיקנו חכמים על סדר העולם והנהגתו, על ההנאה במהלך היום מבריאת ה' יש לברך בפעם ראשונה שנהנין על כל סוגי ההנאות{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/46/index.htm שולחן ערך אדמו"ר הזקן או"ח מו, א-י.]}}.

==סדר ברכות השחר==
ברכות השחר כוללות י"ח ברכות{{הערה|ראה ב[https://chabadlibrary.org/books/zz/oht/otb3/2/24/1002.htm אור התורה במדבר ח"ג פרשת בלק] בבירור בזה לפי קבלה והחסידות ובכ"מ.}}: הראשונה שבהן היא "על נטילת ידיים", לאחר מכן [[ברכת אשר יצר]] ו[[ברכת אלקי נשמה]]. לאחר מכן מגיע רצף של ברכות: הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה, פוקח עורים, מתיר אסורים, זוקף כפופים, מלביש ערומים, הנותן ליעף כח, רוקע הארץ על המים, המכין מצעדי גבר, שעשה לי כל צרכי{{הערה|בתשעה באב וביום הכיפורים אין אומרים ברכה זו. פסקי הסידור.}}, אוזר ישראל בגבורה, עוטר ישראל בתפארה, שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה{{הערה|האישה מברכת "שעשני כרצונו" ולפי מנהג חב"ד, לא מברכת כלל. ועיין ערך [[אשה]].}} והמעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי. בסיום ברכות השחר מברכים את [[ברכות התורה]], קוראים את [[ברכת הכהנים]] ומשנת "אלו דברים שאין להם שיעור".

==הלכות ומנהגים==
בנוגע לאמירת ברכות השחר בציבור כתב הרבי "ידוע מנהגנו לאומרם בבית ובפרט בתקופתנו שכמה זמן בין הקימה לביאה לבית הכנסת ובינתיים אי אפשר שלא יבוא דבר תורה"{{הערה|לקוטי שיחות חכ"ט עמ' 403.}}.

את ברכת "על נטילת ידים" שחרית - מברכים כשהידיים נגובות, מוגבהות עד מקום פיאות הראש, ופרודות.

מברכים את כל הברכות של "ברכות השחר" אפילו אם לא נתחייב בהם, כגון שהיה ניעור כל הלילה ולא פשט את בגדיו ולא לבש אחרים. אלא שבמקרה כזה, שניעור כל הלילה ולא נתחייב בהן - אינו מברך אלא אחר שיעלה עמוד השחר. אבל אם ישן בלילה ונתחייב בהן, יכול לברך מיד כשנתחייב, ובלבד שיהיה מחצות הלילה והלאה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/6/46/7.htm#_ftn_3400 עו"ע אדה"ז או"ח מו, ז]. סידור אדמו"ר הזקן.}}.

נוהגים להדר להרגיל את הילדים כבר מגיל שלוש ('[[אופשערניש]]') באמירת ברכות השחר{{הערה|[[תבנית:היום יום/ד' באייר|היום יום ד' אייר]].}}. קודם רחיצת הפה שחרית, אין לברך ברכות השחר (מלבד בימי התעניות){{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ב באב|היום יום כ"ב מנחם אב]].}}.

מנהג חסידים לומר ברכות השחר לפני שטועמים מאכל כלשהו בבוקר{{הערה|מענה באתר סמס לרב שע"י [[מכון הלכה חב"ד]]: למעשה מעיקר הדין אסור לאכול כלל קודם התפילה. וכן אסור להתעסק בצרכיו קודם התפילה. אך שיש צורך מותר להתעסק בצרכיו אחר ברכות השחר, והאכילה קודם התפילה היא חלק מצרכיו. מקור: שו"ע אדה"ז סי' פ"ט ס"ה (באיסור האכילה לפני התפילה למעט לצורך התפילה), מ"ב סקי"ז סי' פ"ט (להחמיר לא לעשות שום דבר כולל אכילה לפני ברכות השחר), דעם רבינ'ס קינדער עמ' צ.}}. נהוג שאומרים את ברכות השחר בעמידה{{הערה|מקור חיים (לבעל החוות יאיר) סי' מ"ו בקיצור הלכות ס"ב.}}.

===חגירת אבנט===
[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר על הנהגת אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] שלברכות השחר לא נהג לחגור [[גארטל|אבנט]] ונהג להביט בחלון. [[הרבי]] ביאר זאת בעבודה, שאמירת ברכות השחר היא מייד בקומו משנתו עוד קודם ההכנה לתפילה שהוא עניין חגירת האבנט. וכן רואים בכך את כוחו של יהודי שלמרות שאין דבר המפסיק בין ליבו לערווה, בכוחו לומר ברכות השחר, לפתוח חלון ולהביט כמבואר בעניין "עיניך יונים"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5/5/83.htm שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן תשי"ב].}}.

באחד ממכתבי [[רבי לוי יצחק]], אביו של [[הרבי]], כתב לו כי יש לומר את ברכות השחר בחגירת [[גארטל|אבנט]]{{הערה|לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' רז.}}. למרות זאת, ראו שמנהגו של הרבי היה שלא לחגור אבנט בברכות השחר{{הערה|[[מעשה מלך]] עמ' 2 בשם ריל"ג.}}, אך כידוע חגר תמיד אבנט על גבי הטלית קטן.

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1456012 ברכות השחר - אלוקים נותן לנו מתנות רבות - וזה לא מובן מאליו]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]]
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/690233 משמעות ברכות השחר]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]]
{{תפילה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:מנהגים בסדר היום]]