עריכת הדף "ברכו"

'''ברכו''' הוא קטע בתפילה, בו מכריז החזן: '''"ברכו את ה' המברך"''' והציבור עונה: '''"ברוך ה' המברך לעולם ועד"''', החזן חוזר אחריהם ואומר גם: '''"ברוך ה' המברך לעולם ועד" .'''

== רקע ==
התפילה מוזכרת במשנה במסכת ברכות: "אמר רבי עקיבא: מה מצינו בבית הכנסת אחד מרובין ואחד מועטין אומר: ברכו את ה'. רבי ישמעאל אומר: ברכו את ה' המבורך"<ref>[[תלמוד בבלי]], [[מסכת ברכות|ברכות]], דף נ, עמוד א.</ref>. למרות שבדרך כלל ההלכה נפסקת כדעת רבי עקיבא, במחלוקת זו נקבע בגמרא כדעת רבי ישמעאל.

על פי הראב"ן, קטע זה נועד במקורו עבור שליח ציבור המברך את ברכות קריאת שמע עבור הציבור ומוציא אותם ידי חובה, ולכן קודם לכן הוא פונה אל הציבור שיסכימו וישתתפו לברכתו. גם אמירת ברכו לפני העלייה לתורה היא פניה לציבור להתכוון להשתתף עם העולה בברכותיו ובקריאתו בתורה. 

הקטע דומה לברכת הזימון שנועדה במקורה למי שמברך ברכת המזון ומוציא אחרים ידי חובתם, שאומר קודם לכן: "נברך (אלוקינו) שאכלנו משלו", והם עונים "נברך (אלקינו) שאכלנו משלו ובטובו חיינו".

=== מקומות האמירה ===
הקטע נאמר כמה פעמים:

* לפני ברכות קריאת שמע של שחרית וערבית.
* לפני ברכת העולה לתורה.
* בערבית לשבת לפני "[[עלינו לשבח|עלינו]]".

=== מנהגי חב"ד ===
אמנם בעדות שונות נהוג לומר "אמן" לאחר שהחזן אומר "ברוך ה' המבורך כו'" - אין נהוג זאת בחב"ד.

[[הרבי]] נהג להתכופף מעט כאשר החזן אומר "ברכו", ולהתכופף עוד יותר באמירתו "ברוך" ולהזדקף חזרה מאמירת "ה' המבורך וכו'".

עומדים באמירת "ברכו".

לשחרית נהג הרבי לעמוד מ"ברוך ה' לעולם" עד לאחר "ברכו"<ref>בשבת [[האזינו]], [[תשל"ט]] - רשמו תלמיד ה[[קבוצה]] - שהרבי עמד רק מלאחר "ויברך דוד" [נדיר יחסית]..</ref>.

== בהלכה ==
הגה"ח [[שבתי יונה פרידמן]] מאריך בספרו האם צריך לסמוך "ברכו" ל[[ברכות קריאת שמע]], ולכאורה - מבאר - כן מזה שכתוב<ref>ראה גם [[פסקי תשובות]], סימן רלו, אות יב.</ref> שאם הגיע ל"ברכו" ידלג על "והוא רחום כו'"; אך מה[[משנה ברורה]]<ref>סימן רלו, סעיף קא.</ref> מביא בסתירה ששם כותב (וכן נפסק למנהגנו) שאם לא הספיק "ברכו" עם הציבור בליל שבת - יאמר "ולומר" וממשיך ומבאר שם באריכות רבה

[[אדמו"ר הזקן]]<ref>[[שולחן ערוך הרב]], אורח חיים, חלק ד הלכות יום טוב, סימן תקכז, סעיף ט.</ref> משווה בין "ברכו" - של קבלת שבת - לקבלת היום טוב או שבת, וכותב במפורש ש"ברכו" הוא קבלת השבת ויו"ט; ומוסיף שאם אמרו רוב הציבור "ברכו" אך הוא לא אמר - הרי זה נחשב כאילו אמר "ברכו"<ref>לדוגמא: שמתפלל במניין מאוחר.</ref><ref>העניין מובא בנוגע לערוב תבשילין שניתן עד בין השמשות, בזמנו שהיו מתפללים קבלת שבת מוקדם.</ref>.

== בחסידות ==
{{להשלים}}
כאשר יהודי שעולה לתורה אומר "ברכו את המבורך" גם אם לא יודע את הכוונות המתאימות והראויות לכך הרי אומרים לו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" הרי הוא בירך את שמו ה' ב[[אבי"ע]]!<ref>[[לקוטי דבורים|לקוטי דיבורים]], חלק א, לה"ק, עמוד 38.</ref>

== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:תפילה]]
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:תפילת ערבית]]
[[קטגוריה:קבלת שבת]]
[[קטגוריה:תפילות יום חול]]
[[קטגוריה:תפילות שבת]]
[[קטגוריה:ברכות]]