עריכת הדף "ברית בין הבתרים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה מתמשכת|}} | |||
'''ברית בין הבתרים''' היא הברית שכרת [[הקב"ה]] עם | '''ברית בין הבתרים''' היא הברית שכרת [[הקב"ה]] עם אברהם אבינו, בה הוא הובטח שזרעו ירש את ארץ ישראל, ושקודם לכך הם יהיו בגלות. השם ברית "בין הבתרים", ניתן על שם בתרי הבהמות שאברהם עבר באמצען. | ||
==התיאור בתורה== | ==התיאור בתורה== | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= | ||
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ: | וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים לָתֶת לְךָ אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ: | ||
וַיֹּאמַר | וַיֹּאמַר ה' אלוקים בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה: | ||
וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל: | וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל: | ||
וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר: | וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר: | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
==הבטחת הארץ== | ==הבטחת הארץ== | ||
חלקה הראשון של הברית הוא הבטחת [[הקב"ה]] שאברהם | חלקה הראשון של הברית הוא הבטחת [[הקב"ה]] שאברהם ירש את הארץ, וכאשר הוא שאל את [[הקב"ה]] במה הוא ידע שבאמת הוא יזכה לרשת אותה, [[הקב"ה]] אמר לו להביא עגלה משולשת, עז משולשת ואיל משולש וכן תור וגוזל. ומורה לו לבתר את כולם מלבד הציפור. כאשר אברהם סיים לבתרם הגיע העיט וניסה לקחת את הפגרים של הבהמות, ואברהם השיבם. | ||
רש"י מבאר, שמהלך הדברים היה כך: אברהם אמר לפני הקב"ה: הודיעני באיזה זכות יתקיימו בה? ו[[הקב"ה]] השיב שבזכות הקרבנות. וזה הסימן בבהמות שהורה לו להביא: שלשה עגלים - רמז לשלשה פרים: פר יום הכפורים, ופר העלם דבר של צבור, ועגלה ערופה; עז משלשת - רמז לשעיר הנעשה בפנים, ושעירי מוספין של מועד, ושעיר [[קרבן חטאת|חטאת]] יחיד; ואיל משולש - אשם ודאי, ואשם תלוי, וכבשה של [[קרבן חטאת|חטאת]] יחיד; ותור וגוזל - תור ובן יונה. | רש"י מבאר, שמהלך הדברים היה כך: אברהם אמר לפני הקב"ה: הודיעני באיזה זכות יתקיימו בה? ו[[הקב"ה]] השיב שבזכות הקרבנות. וזה הסימן בבהמות שהורה לו להביא: שלשה עגלים - רמז לשלשה פרים: פר יום הכפורים, ופר העלם דבר של צבור, ועגלה ערופה; עז משלשת - רמז לשעיר הנעשה בפנים, ושעירי מוספין של מועד, ושעיר [[קרבן חטאת|חטאת]] יחיד; ואיל משולש - אשם ודאי, ואשם תלוי, וכבשה של [[קרבן חטאת|חטאת]] יחיד; ותור וגוזל - תור ובן יונה. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
הרד"ק מבאר, שהרמז היה: ש[[הקב"ה]] הראה לו את הגלויות - עגלה זוהי מצרים; עז אלו הן יוון ורומי, והן מכונות בלשון נקבה, מכיוון שהן מלכויות שהרעו לבני ישראל. ואיל זה מדי ופרס, והם מכונים בלשון זכר, מכיוון שהם היטיבו לבני ישראל. וכל האומות נלחמות זו בזו והן מבתרות אחת את השניה, מה שאין כן בני ישראל, שאף שיהודה וישראל נלחמו זה בזה, אמונתם נשארה שלימה. וכאשר הגיע העיט - אלו אומות העולם המנסות להשמיד את ישראל, על הפגרים - של התור והגוזל (שהרי לא נאמר בתרים אלא פגרים), הוא גירשו - ש[[הקב"ה]] מציל את ישראל מכל האומות. | הרד"ק מבאר, שהרמז היה: ש[[הקב"ה]] הראה לו את הגלויות - עגלה זוהי מצרים; עז אלו הן יוון ורומי, והן מכונות בלשון נקבה, מכיוון שהן מלכויות שהרעו לבני ישראל. ואיל זה מדי ופרס, והם מכונים בלשון זכר, מכיוון שהם היטיבו לבני ישראל. וכל האומות נלחמות זו בזו והן מבתרות אחת את השניה, מה שאין כן בני ישראל, שאף שיהודה וישראל נלחמו זה בזה, אמונתם נשארה שלימה. וכאשר הגיע העיט - אלו אומות העולם המנסות להשמיד את ישראל, על הפגרים - של התור והגוזל (שהרי לא נאמר בתרים אלא פגרים), הוא גירשו - ש[[הקב"ה]] מציל את ישראל מכל האומות. | ||
==גלות וגאולה== | ==גלות וגאולה== | ||
לאחר מכן, קודם שקיעת החמה, הראה ה' לאברהם את הצרות והקושי של הגלות, והודיע לו שזרעו יהיה "בארץ לא להם", "ועבדום ועינו אותם" - שהמקומיים ישעבדו את בניו למשך ארבע מאות שנה. | |||
אולם לאחר מכן, ה' ידון את אותה אומה - בעשר מכות, וכן את שאר אלו שישעבדו לאחר מכן את בני ישראל; ויוציא את זרעו משם ברכוש גדול. | אולם לאחר מכן, ה' ידון את אותה אומה - בעשר מכות, וכן את שאר אלו שישעבדו לאחר מכן את בני ישראל; ויוציא את זרעו משם ברכוש גדול. | ||
| שורה 69: | שורה 65: | ||
הגאולה המובטחת נקבעה לעוד ארבעה דורות - כלומר, שהדור הרביעי של באי מצרים יכנס לארץ (קהת בן לוי שנכנס למצרים, הרי בנו עמרם, ובניו משה ואהרן, ובניהם נכנסו לארץ). וטעם הדבר, מכיוון שהאמורים - שהיו האומה הכי חזקה, עדיין לא קלקלו מספיק בכדי שה' יעניש אותם. | הגאולה המובטחת נקבעה לעוד ארבעה דורות - כלומר, שהדור הרביעי של באי מצרים יכנס לארץ (קהת בן לוי שנכנס למצרים, הרי בנו עמרם, ובניו משה ואהרן, ובניהם נכנסו לארץ). וטעם הדבר, מכיוון שהאמורים - שהיו האומה הכי חזקה, עדיין לא קלקלו מספיק בכדי שה' יעניש אותם. | ||
==סיום המעמד== | ==סיום המעמד== | ||
לאחר שקיעת החמה, כששרר חושך, אברהם ראה תנור עשן (לרמז על כך שהאומות יפלו ב[[גהינום]]), ולפיד אש - הרומז על השכינה (שתכלה את הגויים), עבר בין הפגרים, כמנהגם של כורתי ברית - להורות ששניהם נעשים כדבר אחד. | לאחר שקיעת החמה, כששרר חושך, אברהם ראה תנור עשן (לרמז על כך שהאומות יפלו ב[[גהינום]]), ולפיד אש - הרומז על השכינה (שתכלה את הגויים), עבר בין הפגרים, כמנהגם של כורתי ברית - להורות ששניהם נעשים כדבר אחד. | ||
באותו הזמן נכרתה ברית על ארץ ישראל - ארץ בעלת עשרה אומות: קיני, קניזי וקדמוני; חיתי, פריזי ורפאים (ארץ עוג); אמורי, כנעני, גרגשי ויבוסי. ברית זו לא הייתה (רק) הבטחה להבא, אלא "לזרעך נתתי" - שזה כבר נעשה, כיוון שדיבורו של הקב"ה הוא כמעשה. משמעותה של ברית זו, היא שגם באם [[חטא]]י בני ישראל לא יתנו להם את הזכות להכנס לארץ, בכל זאת הם יכנסו לארץ{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] דרושים ל[[שמיני עצרת]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/38/83c.htm דף פג, ג | באותו הזמן נכרתה ברית על ארץ ישראל - ארץ בעלת עשרה אומות: קיני, קניזי וקדמוני; חיתי, פריזי ורפאים (ארץ עוג); אמורי, כנעני, גרגשי ויבוסי. ברית זו לא הייתה (רק) הבטחה להבא, אלא "לזרעך נתתי" - שזה כבר נעשה, כיוון שדיבורו של הקב"ה הוא כמעשה. משמעותה של ברית זו, היא שגם באם [[חטא]]י בני ישראל לא יתנו להם את הזכות להכנס לארץ, בכל זאת הם יכנסו לארץ{{הערה|1=[[לקוטי תורה]] דרושים ל[[שמיני עצרת]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/38/83c.htm דף פג, ג.]}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:חומש בראשית]] | ||