עריכת הדף "בריאת העולם"

{{בעבודה מתמשכת}}
'''בריאת העולם''' התרחשה במשך שישה ימים (מ[[כ"ה אלול]] עד [[א' תשרי]]) שבהם ברא [[הקב"ה]] את העולם כולו, שבכל יום מימי הבריאה הוא ברא משהו אחר.
==קודם הבריאה==
[[חז"ל]] אסרו להרהר ולחשוב מה היה קודם שנברא העולם משום שהתשובה לא יכולה להתקבל בשכל אנוש{{הערה|בבלי, מסכת חגיגה}}.

במדרש רבה נאמר שקודם בריאת העולם הקב"ה היה בורא עולמות ומחריבם.
===אלפיים שנה קדמה התורה לעולם===
'''אלפיים שנה קדמה התורה לעולם''' הינו מדרש [[חז"ל]] האומר שאלפיים שנה טרם [[בריאת העולם]] כבר נוסדה ה[[תורה]].

ב[[זוהר]] נאמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כשברא הקב"ה עולמו לא ברא אותו אלא עם התורה, והתורה הייתה אלפיים שנה קודם שנברא העולם, שכתוב ואהיה שעשועים יום יום, (ויומו של הקב"ה הוא אלף שנה)|מקור= זהר חדש רות תרכה}}

מדרשים דומים מופיעים ב[[חז"ל]] מדרש נוסף הוא לגבי הפסוק {{ציטוטון|"דבר צוה לאלף דור"}} שהקב"ה קימט תתקע"ד דורות ונתן התורה לאחר 26 דורות במקום אחרי 1000 דור, כי ראה שהעולם לא יכול להתקיים בלא תורה.

ה[[גר"א]] פירש שקידמה זאת הינה קדימה בדורות ולא בזמן{{הערה|היינו, 2000 דורות}}{{הערה|[shut.moreshet.co.il/shut2.asp?id=60569 ראה כאן]}}.

ה[[אריז"ל]] כותב שעניין האלפיים שנה{{הערה|משום שלפני בריאת העולם לא היה זמן}} שאם היה זמן קודם בריאת העולם אז היה אלפיים שנה{{הערה|ספר החקירה להצ"צ קיא, ב. }}

במאמר [[איתא במדרש תילים]]{{הערה|אות ב'}} מוקשה על המדרש "אלפיים שנה קדמה התורה לעולם", משום שקודם בריאת העולם לא היה בחינת זמן, במאמר מוסבר שאין הכוונה קדמה בזמן אלא במעלות שהתורה נעלית מהעולם{{הערה|אות ב'}}, כמו כן מוסבר שעניין האלפיים הוא מלשון "אאלפך"{{הערה|כגון ""אאלפך חכמה", "אאלפך בינה"}}.

==אופן הבריאה==
===עשרת מאמרות===
{{ערך מורחב|עשרה מאמרות}}
[[הקב"ה]] ברא את העולם ב"עשרה מאמרות", שהם נמצאים תמיד בתוך הבריאה להוותה.

===חומר היולי===
{{ערך מורחב|כוח היולי}}
'''היולי''' הוא מונח בשפה היוונית (או בלשון הקודש '''תהו'''{{הערה|רמב"ן}}) המתייחס למציאות של כל דבר כפי שהוא במציאותו הבסיסית והראשונית כמציאות מופשטת מכל ציור ואיזשהו הגדרה.

תורת הקבלה והחסידות העמיקו את מושג היולי לעולמות רוחניים אלוקיים ומופשטים. בעוד בתורת הראשונים עיקר היולי הוא החומר הבסיס של היש הגשמי, תורת החסידות מסבירה כי שלב זה קיים בכל המשכה ובכל התהוות של דבר מזולתו, המתחלק לשלשה שלבים כלליים [[חומר צורה תיקון]]. בשלב הראשוני החומר שנוצר הוא פשוט - "היולי" לכל מיני צורות ודברים שייווצרו ממנו. כך הוא בתחילת המצאות ה[[יש הגשמי]] מ[[אין]] וכן הוא בהמצאת ה[[יש דבי"ע]] מ[[דבר ה']] - [[מלכות דאצילות]], וכך הוא גם בהמשכת ה[[כלים]] ו[[ספירות דאצילות]] מהמאציל, וכך גם בנבראים עצמם: בהמשכת הכוחות מ[[עצם הנפש]] שב[[אדם]] ובהמשכת [[כח הצומח]] מהארץ וכיוצא בזה.

==הבריאה==
ה[[תורה]] פותחת במילים:{{ציטוטון|בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ}}, בין גדולי ישראל היה מחלוקת, אודות מה נברא ראשון, האם האור, או העולם עצמו, לשיטת רבי נחמיה:"העולם נברא תחילה"{{הערה|שם=ברא|בראשית רבה, פרק ג' פסקה א'}}, אולם לשיטת רבי יהודה:"האורה נברא תחילה"{{הערה|שם=ברא}}.

[[הרבי]] אומר באחת משיחותיו שכאשר מתעסקים בענייני הבריאה אין ללמוד רק את הפשט, משום שאז האדם יתפעל רק מהעניינים הגשמיים ש[[הקב"ה]] ברא, ולכן יש צורך ללמוד גם את פנימיות הדברים.{{הערה|לקו"ש, חלק כ"ה, עמ' 6}}.

==ששת ימי בראשית==
[[קובץ:בריאת העולם.jpg|1000x1000 פיקסלים|שמאל]]
{{להשלים}}
===היום הראשון לבריאה===
ביום הראשון נבראו היסודות הגשמיים לעולם, קודם הבריאה, העולם היה במצב של "תה ובהו", ו"רוח אלוקים" {{הערה|שהיא רוחו של משיח}} ריחפה על פני המים{{הערה|בראשית, א', ב}}.

בעת בריאת העולם, ברא הקב"ה בתחילה את האור, ע"י האמירה:{{ציטוטון|יהי אור}}.

[[הרבי]] מביא שב[[קבלה]] נאמר שאור זה  הינו האור הרגיל הקיים כהיום, אלא אור נעלה ביותר שאינו יכול להתגלות בעולם {{הערה|שיחת ש"פ בראשית [[תשל"א]]}}.

===היום השני לבריאה===
ביום השני לבריאה הבדיל [[הקב"ה]] בין ה[[מים]] שב[[שמים]] לבין ה[[מים]] שב[[ארץ]] ע"י האמירה:{{ציטוטון|יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם}}{{הערה|בראשית, א, ו}}.

===היום השלישי לבריאה===
ביום השלישי לבריאה, ריכז [[הקב"ה]] את ה[[מים]] למקום אחד והתגלתה ה[[יבשה]], ולאחר מכן הוציאה ה[[אדמה]] [[צמח|צמחים]]{{הערה|בראשית, א, ט - י"ג}}

===היום הרביעי לבריאה===
ביום הרביעי לבריאה, נבראו המאורות:{{ציטוטון|יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה, וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים; וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ}}, נבראו ה[[שמש]], [[ירח]] וה[[כוכב|כוכבים]].

===היום החמישי לבריאה===
ביום החמישי לבריאה נבראו ה[[דג|דגים]], חרקים ו[[עוף|עופות]], כמו כן ברא [[הקב"ה]] את ה{{ציטוטון|תנינים הגדולים}} [[רש"י]] מפרש על כך ש[[הקב"ה]] ברא לוויתן זכר ונקבה, ולאחר מכן הרג את הנקבה בשביל הצדיקים לעתיד לבוא{{הערה|[[רש"י]], בראשית, א, כ"א}}. [[הרבי]] שואל באחת משיחות, שבשביל מה ברא [[הקב"ה]] את הנקבה ואז הרגה, שיברא אותה שהיא מתה, [[הרבי]] מנסה לתרץ שהיא נבראה בשביל שהלוויתן לא יהיה יחידי ויהיה לו בת זוג, בהמשך מוסיף [[הרבי]] הסיבה שבגללה הזכיר [[רש"י]] את זה שהנקבה נהרגה בשביל לצדיקים לעתיד לבוא היה בשביל לתרץ את הסיבה שבגללה אמר [[הקב"ה]]{{ציטוטון|והנה '''טוב מאוד'''}}{{הערה|לקו"ש, חלק ה' עמ' 19}}

===היום השישי לבריאה===
{{ערך מורחב|בריאת אדם וחווה}}
ביום השישי לבריאה נבראו כל החיות, ולאחר מכן ברא [[הקב"ה]] את ה[[אדם הראשון]], בתחילה אמר:{{ציטוטון|נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ, וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ}} וברא את האדם מן העפר{{הערה|בראשית, ב}}. לאחר מכן אמר [[הקב"ה]]:{{ציטוטון|לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ}}, וברא ממנו את אשתו [[חווה]]{{הערה|בראשית, ב, י"ח}} והושיבם ב[[גן עדן]].

[[הרבי]] מסביר שהסיבה שבגללה נברא האדם אחרון היה משני סיבות, האחת היא מצד מעלתו שכאשר יגיע האדם ל[[עולם]], ה[[עולם]] כולו יהיה מוכן בשבילו, והשנית היא מצד שפלותו, שאפילו "היתוש קדמך", [[הרבי]] מסביר על תירץ זה, שדווקא זה שגוף האדם פחות מהיתוש, זה בא להסביר את מעלת האדם שכאשר האדם מזכך את עצמו, הוא מגיע למדרגה עליונה ביותר.{{הערה|לקו"ש, חלק ז', עמ' 77}}

===היום השביעי לבריאה===
ביום השביעי לבריאה נח [[הקב"ה]] מהבריאה. יום זה נקבע ב[[יהדות]] כיום ה[[שבת]].

==תכלית הבריאה==
{{ערך מורחב|למה נברא העולם}}
במקורות מוצעים תירוצים שונים אודות הסיבה שבגללה נברא העולם, ב[[תורת החסידות]] נאמר שהתשובה היא שזה תאווה של הקב"ה ללא הסבר.
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:בריאת העולם]]