| גרסה אחרונה |
הטקסט שלך |
| שורה 25: |
שורה 25: |
| *חלישות ובעיות שינה - לאדם שסבל מחלישות ובעיות שינה הורב הרבי להקפיד על זמנים קבועים ל[[אכילה]] שתיה ושינה, הרבי אף ציין את הקפדת רבותינו על סדר ואת הסברם בהקשר לזה שהימנעות מסדר מונעת הצלחה בקיום תורה ומצוות{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200910171 חלק י"ז עמ' קסט אגרת ו'שיד מתאריך י"ד סיון תשי"ח].}}. | | *חלישות ובעיות שינה - לאדם שסבל מחלישות ובעיות שינה הורב הרבי להקפיד על זמנים קבועים ל[[אכילה]] שתיה ושינה, הרבי אף ציין את הקפדת רבותינו על סדר ואת הסברם בהקשר לזה שהימנעות מסדר מונעת הצלחה בקיום תורה ומצוות{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://chabadlibrary.org/books/1200910171 חלק י"ז עמ' קסט אגרת ו'שיד מתאריך י"ד סיון תשי"ח].}}. |
| *כאב ראש - לאדם שסבל מכאבי ראש חזקים הורה הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן{{הערה|הרבי אף ציין שאף שבליובאוויטש לא מקפידים על כך עליו להקפיד. הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] [[תש"נ]] חלק ג' עמ' 295.}}. | | *כאב ראש - לאדם שסבל מכאבי ראש חזקים הורה הרבי להקפיד על אכילת שלוש סעודות מדי יום בזמן{{הערה|הרבי אף ציין שאף שבליובאוויטש לא מקפידים על כך עליו להקפיד. הודפס בין סיפורים שמקורם [[מפי השמועה]] בראשי דברים מדברי הרבי מ[[חודש אדר]] [[תש"נ]], [[דברי משיח]] [[תש"נ]] חלק ג' עמ' 295.}}. |
|
| |
| ==מי שברך לרפואה==
| |
| מנהג ישראל להזכיר חולים לרפואה במעמד עשרה מישראל בשעת התפילה, או בקיום מצווה. הזמן העיקרי המוקדש לכך הוא לאחר [[קריאת התורה]] בימי שני וחמישי ובשבת קודש, ובסידורים מופיע נוסח כללי לבקשת ברכה על החולים (נוסח נפרד בלשון זכר ונוסח אחר בלשון נקבה), וכן ברכה מיוחדת ליולדת{{הערה|1=[www.oived.com/SiddurComplete.pdf סידור תהלת ה' עמוד צד (187)] (ברכה ליולדת - בעמוד 186).}}. בשעת ה[[ברית]] יש נוסח מיוחד לברכה עבור הרך הנימול ואמו{{הערה|1=[https://col.org.il/files/uploads/original/2021/10/615a05f900989_1633289721.pdf סדר ברית מילה עמוד 4].}}.
| |
|
| |
| בנוסח ה'מי שברך' מתחייבים לצדקה לזכות החולה (ובשעת הברית, מתחייבים לצדקה לביקור חולים דווקא).
| |
|
| |
| נוהגים להזכיר בברכה לרפואה את שם האם דווקא (בשונה מקריאה לתורה שקוראים בשם האב), בספרים הקדושים מופיעים לכך מספר טעמים:
| |
| *לומדים זאת מלשון הפסוק בתהילים, כשדוד המלך מבקש "והושיעה לבן אמתך"{{הערה|[[תהלים קטז]].}}{{הערה|זוהר ח"א לך לך סד. פד, א. וראו גם מסכת שבת סו, ב.}}.
| |
| *יש לכך רמז בתפילת משה רבינו על אחותו, שאמר "א-ל נא '''רפא נא''' לה", שהתיבות 'רפא נא' (332) הם ב[[גימטריא]] 'מרים-יוכבד', שמה ושם אמה{{הערה|דגל מחנה אפרים סוף פרשת בהעלותך.}}.
| |
| *זהותה של האמא וודאית (לעומת זהותו של האב שעלולה לעיתים להיות מוטלת בספק){{הערה|מהרש"ל גיטין סט. פרי חדש ושערי תשובה שולחן ערוך אורח חיים ריש סימן קי"ט.}}.
| |
| *להזכיר בכך את זכותו כיהודי, אשר היהדות מגיעה באמצעות האמא דווקא (וזו הסיבה שבתפילה עבור נוכרי, מזכירים אכן את שמו ושם אביו).
| |
| *להימנע מקטרוג על החולה, כיון שמטבע הדברים נשים נכשלות בחטא פחות מהגברים, ואם יזכירו שם האב עלול להתעורר קטרוג, מה שאין כן בהזכרת שם האם{{הערה|בן יהוידע.}}.
| |
| *התפילה היא על הבשר והדם שמגיעים לעובר מהאמא, ולכן לאדם חי שמבקשים רחמים על גופו מזכירים את שם האמא, לעומת זאת לאחר שנפטר והבשר והדם הופכים לרימה ותולעה, נשארים רק עצמותיו שהם מאביו, ולכן מזכירים אז את שם האב{{הערה|מקור חסד על ספר חסידים סימן רמב.}}.
| |
|
| |
| במידה ואין יודעים את שם האם, ניתן לומר שהחולה צאצא של 'שרה' כשהכוונה לשרה אימנו.
| |
|
| |
| בשל כך ששבת אינה זמן שמתאים להצטער על החולה ובשל כך שבשבת נאסרה בקשת צרכיו, ההלכה שנפסקה היא שיש להזכיר לברכה בציבור בשבת רק שמות של חולים שיש בהם סכנת חיים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14270&CategoryID=2290 פינת הלכה ומנהג, שיחת השבוע 1639] (וראו גם [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=11547&CategoryID=1965 בגליון 1485]).}}.
| |
|
| |
|
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |