עריכת הדף "ברדיצ'ב"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
− | [[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון | + | [[קובץ:ברדיטשוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון ר' לוי יצחק בברדיצ'ב]] |
− | '''ברדיצ'ב | + | '''ברדיצ'ב''' (באוקראינת: '''Бердичів''') היא העיר המרכזית במחוז [[ז'יטומיר]] שבמערב [[אוקראינה]]. |
− | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
− | העיר נוסדה בשנת | + | העיר נוסדה בשנת ה'רט"ז. במשך מאות שנים הייתה העיר תחת השלטון הפולני. מאוחר יותר היא נכללה ב[[ברית המועצות]], ולאחר התפרקותה באוקראינה. |
− | במשך שנים היה בעיר | + | במשך שנים היה בעיר מרכזי יהודי גדול, והיא אף כונתה אז "ירושלים דווהלין". במשך תקופה ארוכה שכן בעיר בית דפוס יהודי. מי שכיהן כרבה הראשון של העיר, היה המקובל רבי [[ליבר הגדול מברדיצ'ב]]. לאחריו, כיהן ברבנות בשנת [[תקמ"ה]] רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] שהקים במקום קהילה חסידית, ואף נטמן שם. |
ערב [[מלחמת עולם הראשונה]] התגוררו בעיר כ50,000 יהודים, בעקבות מספר פוגרומים ועלייתו של השלטון הסובייטי, הצטמצם מספר היהודים ל23,000. במהלך ה[[שואה]] נרצחו יהודי העיר בשנים [[תש"א]] - [[תש"ב]] על ידי ה[[נאצים]]. | ערב [[מלחמת עולם הראשונה]] התגוררו בעיר כ50,000 יהודים, בעקבות מספר פוגרומים ועלייתו של השלטון הסובייטי, הצטמצם מספר היהודים ל23,000. במהלך ה[[שואה]] נרצחו יהודי העיר בשנים [[תש"א]] - [[תש"ב]] על ידי ה[[נאצים]]. | ||
− | כיום מתגוררים בעיר כ600 משפחות יהודיות. בית הקברות היהודי במקום שפוץ, ועל קברו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הוקם אוהל. בנוסף במקום קיים מלון יהודי בשם "קריית קדושת לוי". | + | כיום מתגוררים בעיר כ600 משפחות יהודיות. בית הקברות היהודי במקום שפוץ, ועל קברו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב הוקם אוהל. בנוסף במקום קיים מלון יהודי בשם "קריית קדושת לוי". בשנת [[תשע"ח]] טען הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו. בקיץ [[תש"פ]] נחשף על ידו קברו המקורי של ר' לוי יצחק, סנטימטרים ספורים מהקבר המקובל הראשוני{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/1141187 "באמצע החפירה, הבנו שיש משהו": הרב משה טהלאר מגולל את סיפור חשיפת מצבת הקבר בברדיטשוב] באתר הידברות.}}. |
− | |||
− | |||
− | |||
− | בשנת [[תשע"ח]] טען הרב טאלר כי קברו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב נמצא מטרים אחדים, מהמקום המקובל כציונו, והוא הקים במקום החדש מצבה לר' לוי יצחק ובניו. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
==חסידות חב"ד בעיר== | ==חסידות חב"ד בעיר== | ||
− | |||
[[אדמו"ר הזקן]] ערך בשנת [[תק"ע]] [[מסע ברדיטשוב|סיור במקום]], בכדי לנחם את בני משפחתו של רבי לוי יצחק שנפטר בתחילת השנה ב[[כ"ה תשרי]]. לבקשת רעייתו של רלוי"צ, הוא נשאר שם ל[[חג הפסח]]{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', הוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] [[תש"ע]].}}. | [[אדמו"ר הזקן]] ערך בשנת [[תק"ע]] [[מסע ברדיטשוב|סיור במקום]], בכדי לנחם את בני משפחתו של רבי לוי יצחק שנפטר בתחילת השנה ב[[כ"ה תשרי]]. לבקשת רעייתו של רלוי"צ, הוא נשאר שם ל[[חג הפסח]]{{הערה|[[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', הוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]] [[תש"ע]].}}. | ||
− | בשנת [[תרצ"ה]] נוסד במקום ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה ר' [[חיים שאול ברוק]], והמשגיח ר' [[יעקב שץ]]. המוסרי שיעורים היו ר' [[משה רובינסון]] ור' [[בערל גורביץ']]. תלמידיה המבוגרים של הישיבה, נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים זיטומיר]]. ב[[טבת]] [[תרצ"ח]] נאסרו תלמידי הישיבה על ידי השלטונות הסובייטים, והישיבה נסגרה | + | בשנת [[תרצ"ה]] נוסד במקום ישיבת [[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]. ה[[משפיע]] בישיבה היה ר' [[חיים שאול ברוק]], והמשגיח ר' [[יעקב שץ]]. המוסרי שיעורים היו ר' [[משה רובינסון]] ור' [[בערל גורביץ']]. תלמידיה המבוגרים של הישיבה, נמנו על תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים זיטומיר]]. ב[[טבת]] [[תרצ"ח]] נאסרו תלמידי הישיבה על ידי השלטונות הסובייטים, והישיבה נסגרה. |
בשנת [[תשס"ג]] הגיע לעיר ב[[שליח]]ות הרבי, הרב [[משה שמואל טאלר]]. הרב טאלר הקים במקום בית חב"ד, מקווה, סמינריון וגני ילדים. | בשנת [[תשס"ג]] הגיע לעיר ב[[שליח]]ות הרבי, הרב [[משה שמואל טאלר]]. הרב טאלר הקים במקום בית חב"ד, מקווה, סמינריון וגני ילדים. | ||
− | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
− | *[https://www.barditchev.co.il/ | + | *[https://www.barditchev.co.il/ |
− | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |