עריכת הדף "בערל סלבודיאנסקי"

הרב '''אברהם ישכר דב הלוי (בערל) סלבודיאנסקי''' היה תלמיד חכם, שוחט ומוהל ובעל תפילה ב[[אודסה]], שנפטר בקיצור ימים משחפת במהלך [[מלחמת העולם השניה]].


==תולדות חיים==
נולד לאביו ר' מרדכי סלבודיאנסקי, רב חסידי ששימש ברבנות בעיר חמעלניק, שנמנה על חשובי חסידי סאדיגורה והיה מצאצאי הבעל שם טוב{{הערה|נרצח על ידי הנאצים בשושן פורים.}}.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן בקיץ של שנת תרפ"ח עם רעייתו מרת מלכה סויבל, בתו הגדולה{{הערה|היתה אשה ברת דעת, ואביה נהג לומר עליה שהיא נחשבת כאחד מבניו.}} של הרב [[זוסיא פרידמן]] רב העיר אודסה{{הערה|ככל הנראה הרקע לקשרי השידוכין היו פגישותיהם של ר' זוסיא פרידמן ואביו.}}. בשעת החופה הכריזו כי החתן הוא צאצא של הבעל שם טוב, והכלה היא מצאצאי תלמידו וממשיך דרכו המגיד ממעזריטש. זכה כי אדמו"ר הריי"צ ישגר מכתב ברכה לרגל חתונתו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ אגרת ה'תתקיא.}}.

נודע כתלמיד חכם, ושימש כשוחט ומוהל וכן כבעל תפילה בעל קול ערב שנהג לעבור לפני התיבה בבית הכנסת מלביש ערומים בו כיהן חמיו כרב.

בשנת [[תש"ב]], כאשר הנאצים התקרבו לעיר, נמלט עם משפחתו לעומק רוסיה והוא דחק גם במשפחת גיסו ר' [[אהרן חזן]] להצטרף אליהם כשבכך הציל את חייהם, והם קבעו את מגוריהם בעיר ז'יזאק שבסיביר, שם פירנס הן את משפחתו שלו והן את משפחת גיסו מעבודתו כשען, ובמקביל עבד מעט במסחר בשוק השחור כדי להצליח לפרנס את המשפחה.

על אף הדוחק הגדול, הפריש ממעט לחמו להחזקת קבוצת תלמידים מישיבת ברנוביץ' שגלו אף הם והגיעו לעיר ז'יזאק.

כעבור שנתיים חלה בשחפת ונפטר תוך תקופה קצרה. לפני פטירתו הספיק עוד ללמד את בנו הבכור אהרן את מלאכת השענות ואומנות המילה והשחיטה, וכך הצליח בנו שהיה גדול אך מעט מגיל מצוות, להמשיך לפרנס את המשפחה.

לאחר פטירתו, בשל נסיבות ואילוצים שונים חזרה רעייתו לשם הנעורים של משפחתה, ומאז דבק בה ובילדיה השם פרידמן.

בני המשפחה המשיכו לסמרקנד, ולאחר סיום המלחמה המשיכו יחד במסע הבריחה שלהם מפולין כשהם מצטרפים לאלפי החסידים שניצלו את חלון ההזדמנויות והבריחו את הגבול הרוסי באמצעות דרכונים מזוייפים במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועלו לארץ הקודש, שם קבעה רעייתו את מגוריה בשכונת סלמה בתל אביב.

בארץ ישראל הציעו לה קרובי משפחתה הצעות שידוך שונות, אך היא סירבה בטענה שלא תמצא לעולם בעל חסיד וירא שמים כמו בעלה. היא נהגה לפקוד את מעונו של האדמו"ר רבי יצחק מבוהוש קרוב משפחתה ולשוחח עמו בדברי ימי החסידות.

בערוב ימיה כשנפלה למשכבה, אחד מצאצאיה עבר לפני הרבי וביקש ברכה עבורה והרבי העניק דולר שתיתן לצדקה, ואכן באורח פלא החלימה והאריכה ימים כמה שנים לאחר מכן.

נפטרה בכ' אלול תשנ"ט.

==משפחתו==
*בנו, ר' אהרן נחמן פרידמן
*בנו, ר' [[שלום שכנא פרידמן]] - מנכבדי קהילת חב"ד ב[[בני ברק]]
*בנו, ר' זוסיא פרידמן
*בתו מרת גולדה אשת ר' חיים שרייבר
*בתו מרת צפורה אשת ר' חיים שוב
*בתו מרת חיה רעיית הרב [[משה שמואל שמעלקא סגל]]

==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabadpedia.co.il/images/1/15/Friedman_Wartheimer_Cheshvan_5785.pdf אש יוקדת בקרח]''', תשורה מחתונת צאצאיו, ט' חשון תשפ"ה

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלבודיאנסקי, בערל}}
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ד]]
[[קטגוריה:אישים באודסה]]