עריכת הדף "בנימין רבינוביץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 38: שורה 38:
מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?!
מסופר עליו{{הערה|ספר השיחות - תורת שלום ע' 6.}}, שבעמדו פעם בנמל של העיר [[ריגא]] ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע ב[[התבוננות]] בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?!


אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדה בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.
אודות כח ההתעמקות שלו מסופר{{הערה|רשימת היומן תרצ"ב, ע' רמד.}}, שפﬠם, ביום השוק, בהלכו מבית הכנסת ﬠם ה[[טלית]] ו[[תפילין]], התﬠמק במחשבתו, הניח הטלית ותפילין ﬠל עגלה אחת שﬠמדח בשוק, ובﬠמדו, הרים רגלו על ציר גלגל העגלה, והתﬠמק במחשבתו. בעל העגלה, גמר ﬠסקיו ונסﬠ בﬠגלה, ור' בנימין קלעצקﬠר נשאר, עומד בשוק, ורגלו (שהרימה ﬠל ציר גלגל הﬠגלה) באויר. אחר כך הורידה, אבל לא הרגיש מאומה. ורק כשהגיﬠ זמן תפילת המנחה נתﬠורר ממחשבתו.
ומסיים הרבי, תא חזי ﬠר היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו.
ומסיים הרבי, תא חזי ﬠר היכן כחה של [[יראת שמים]] - שאף שהיה שקוﬠ במחשבתו ﬠד שלא הרגיש שנסﬠה הﬠגלה שﬠליה הייתה מונחת רגלו, מכל-מקום, זמנה של תפילה הרגיש, וזה ﬠוררו מהתﬠמקותו.


בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך). (את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).
בעת שביקר רבי שלמה מקרלין את אדמו"ר הזקן בליאזנא, כאשר נסע לדרכו - ציווה אדמו"ר הזקן לשלושה אברכים מתלמידיו ללוות את רבי שלמה עד סמוך לוויטבסק, מקום שם יבואו חסידים מוויטבסק לקבל פניו. אחד האברכים היה ר' בנימין קלעצקער, ורבי שלמה רצה מאד שר' בנימין יהיה תלמידו, ודיבר עימו על כך, ובנסיעתו עימו הראה לו מופת. בהגיעם למקום הנועד, כשהאברכים נכנסו לרבי שלמה לקבל ממנו ברכת הפרידה, עיכב רבי שלמה את ר' בנימין ודיבר על ליבו שייסע עימו, והוא ירוממהו במעלות הקודש שיהיה משכמו ולמעלה גבוה מכול. ר' בנימין ענה לו בשפה הפולנית: "פאן טא פאן, נא ניע מאי, חלאפעץ טא חלאפעץ, נא נייע טוואי" (= האדון (=כוונתו לר' שלמה) הוא אדון, אבל לא שלי, והנער (= כוונתו לעצמו) הוא נער אבל לא שלך).  
(את הטעם לכך שר' בנימין דיבר בפולנית לר' שלמה, כותב הרבי הריי"צ: "כי אוהב היה הרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע לדבר לפעמים בלשון פולני, והטעם בוודאי כמבואר בדא"ח דעל ידי דיבור קדוש מבררים האותיות, והרה"צ הרה"ק רבי שלמה נ"ע כל דרכיו בקודש הקודשים"). (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ב, עמ' שסט-שע).


ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|{{היברובוקס|'''[[תורת מנחם – רשימת היומן]]'''|עמ' רמד|58881||עמוד=290|ללא}}.}}.
ר' בנימין נחשב בעיקר לחסיד של [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|{{היברובוקס|'''[[תורת מנחם – רשימת היומן]]'''|עמ' רמד|58881||עמוד=290|ללא}}.}}.
שורה 50: שורה 51:
* חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}.
* חתנו רבי '''[[ברוך קלוצקר]]''', נכד ה[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בנה של [[הרבנית פריידא (בת אדמו"ר הזקן)]].}}.
* חתנו ר' '''אהרן תומרקין''', זקנו של ר' [[אהרן תומרקין]] [[רב]]ה של [[חרקוב]].
* חתנו ר' '''אהרן תומרקין''', זקנו של ר' [[אהרן תומרקין]] [[רב]]ה של [[חרקוב]].
* משפחת '''קרסיק''' החסידית, הם מצאצאיו. ביניהם הרב [[יעקב ברוך קרסיק|יעקב ברוך]], [[אליעזר קרסיק|אליעזר]] ו[[יהודה לייב קרסיק]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 35.}}.
* משפחת '''קרסיק''' החסידי, הם מצאצאיו. ביניהם הרב [[יעקב ברוך קרסיק|יעקב ברוך]], [[אליעזר קרסיק|אליעזר]] ו[[יהודה לייב קרסיק]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 35.}}.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
שורה 56: שורה 57:
*הרב יוחנן גוראריה, '''אוצר החסידים - חסידי אדמו"ר הזקן'''  עמ' 68 ואילך.
*הרב יוחנן גוראריה, '''אוצר החסידים - חסידי אדמו"ר הזקן'''  עמ' 68 ואילך.
*'''Reb Binyomin Kletzker''' (ר' [[בנימין קלצקר]]) מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] (ב[[אנגלית]])
*'''Reb Binyomin Kletzker''' (ר' [[בנימין קלצקר]]) מאת הרב [[שלום דובער אבצן]] (ב[[אנגלית]])
*'''קשור לרבי למרות הכל''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]]  ע' 159-164.
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 7-14.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 68: שורה 67:
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]]
[[קטגוריה:אישים בשקלוב]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)