עריכת הדף "בניין המלכות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הצורך בבנין המלכות== | ==הצורך בבנין המלכות== | ||
{{ציטוט-צף|עבודת היום של ראש השנה היא קבלת עול מלכות שמים, שזה עניינו של 'בניין המלכות'. בית בונים משלושה חומרים עיקריים: אבנים, עפר ומים. 'אבנים' – אותיות; 'עפר' – ביטול; 'מים' – דמעות. על ידי אמירת אותיות התפילה בביטול ובתחנונים, בבכיות מעומק הלב, בונים את ספירת המלכות|ספר המאמרים קונטרסים}} | {{ציטוט-צף|עבודת היום של ראש השנה היא קבלת עול מלכות שמים, שזה עניינו של 'בניין המלכות'. בית בונים משלושה חומרים עיקריים: אבנים, עפר ומים. 'אבנים' – אותיות; 'עפר' – ביטול; 'מים' – דמעות. על-ידי אמירת אותיות התפילה בביטול ובתחנונים, בבכיות מעומק הלב, בונים את ספירת המלכות|ספר המאמרים קונטרסים}} | ||
[[האריז"ל]] גילה שבכל שנה כאשר מסתיימת השנה מסתלקת החיות האלוקית מהעולמות, והיא חוזרת ונכללת במקורה, וכדי להמשיך אותה מחדש, צריך לעורר בקב"ה מחדש את הרצון לחזור ולמלוך על העולמות. כיון ששורש ההשפעה של האור האלוקי לרדת בפועל ולהימשך לעולמות הוא ב[[ספירת המלכות]], שמצד עצמה אין לה כל תכלית מלבד המשכת האלוקות בעולמות, מכונה הדבר בשם 'בנין המלכות', כי כאשר בני ישראל מצליחים לעורר את הרצון במלוכה, הם מחדשים את פעולתה של ספירת המלכות{{הערה|פרי עץ חיים שער כד (שער ר"ה) פרק א בתחילתו. שער הכוונות שם.}}. | [[האריז"ל]] גילה שבכל שנה כאשר מסתיימת השנה מסתלקת החיות האלוקית מהעולמות, והיא חוזרת ונכללת במקורה, וכדי להמשיך אותה מחדש, צריך לעורר בקב"ה מחדש את הרצון לחזור ולמלוך על העולמות. כיון ששורש ההשפעה של האור האלוקי לרדת בפועל ולהימשך לעולמות הוא ב[[ספירת המלכות]], שמצד עצמה אין לה כל תכלית מלבד המשכת האלוקות בעולמות, מכונה הדבר בשם 'בנין המלכות', כי כאשר בני ישראל מצליחים לעורר את הרצון במלוכה, הם מחדשים את פעולתה של ספירת המלכות{{הערה|פרי עץ חיים שער כד (שער ר"ה) פרק א בתחילתו. שער הכוונות שם.}}. | ||
הסבר זה מבוסס על לשון הפסוק: ""ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלקיך בה, מרשית השנה ועד אחרית שנה"{{הערה|דברים יא, יב.}}, שאף שהקב"ה דורש את ארץ ישראל תמיד, בכל זאת הפסוק מכנה זאת בלשון 'מראשית השנה ועד אחרית שנה', כיון שבאחרית כל שנה החיות מסתלקת, ועם ראשית השנה, באמצעות עבודתם של בני ישראל בראש השנה - הם פועלים את 'בנין המלכות'. | הסבר זה מבוסס על לשון הפסוק: ""ארץ אשר ה' אלקיך דורש אותה, תמיד עיני ה' אלקיך בה, מרשית השנה ועד אחרית שנה"{{הערה|דברים יא, יב.}}, שאף שהקב"ה דורש את ארץ ישראל תמיד, בכל זאת הפסוק מכנה זאת בלשון 'מראשית השנה ועד אחרית שנה', כיון שבאחרית כל שנה החיות מסתלקת, ועם ראשית השנה, באמצעות עבודתם של בני ישראל בראש השנה - הם פועלים את 'בנין המלכות'. | ||
במשך הזמן שבין סיום השנה להתחדשות בנין המלכות בתקיעת שופר של בוקר ראש השנה, משול המצב בעולם לאדם שהלך לישון ועיקר החיות שלו הסתלקה, וכל החיות של הגוף היא בבחינת [[קיסטא דחיותא]], והגוף ממשיך להתקיים מחיצוניות החיות שהותירה הנשמה בגוף, ולכן זהו מצב מאויים, בו הקב"ה מנהיג את העולם בחיצוניות אך בלי עונג ורצון פנימי. גם עובדה זו נרמזת בפסוק במילה "תמיד", שלמרות שיש זמן שבו יש הפסק לצורך חידוש המלוכה, עדיין באופן חיצוני המלוכה ממשיכה באופן רציף ותמידי. | במשך הזמן שבין סיום השנה להתחדשות בנין המלכות בתקיעת שופר של בוקר ראש השנה, משול המצב בעולם לאדם שהלך לישון ועיקר החיות שלו הסתלקה, וכל החיות של הגוף היא בבחינת [[קיסטא דחיותא]], והגוף ממשיך להתקיים מחיצוניות החיות שהותירה הנשמה בגוף, ולכן זהו מצב מאויים, בו הקב"ה מנהיג את העולם בחיצוניות אך בלי עונג ורצון פנימי. גם עובדה זו נרמזת בפסוק במילה "תמיד", שלמרות שיש זמן שבו יש הפסק לצורך חידוש המלוכה, עדיין באופן חיצוני המלוכה ממשיכה באופן רציף ותמידי. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==עבודת בנין המלכות== | ==עבודת בנין המלכות== | ||
===אמירת | ===אמירת תהילים וקבלת עול=== | ||
התעוררות הרצון של המלך למלוך הוא על ידי שהעם מתבטלים אליו ומקבלים את מלכותו בקבלת עול. | התעוררות הרצון של המלך למלוך הוא על ידי שהעם מתבטלים אליו ומקבלים את מלכותו בקבלת עול. | ||
מסיבה זו נוהגים בראש השנה להרבות בקבלת עול, להמעיט בדיבור, ולנצל כל רגע פנוי לאמירת | מסיבה זו נוהגים בראש השנה להרבות בקבלת עול, להמעיט בדיבור, ולנצל כל רגע פנוי לאמירת תהילים, שענינם הוא אמירת אותיות התורה בקבלת עול, ולא ענין של לימוד בהבנה והשגה. | ||
===תקיעת השופר=== | ===תקיעת השופר=== | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
דבר זה מרומז גם בפסוקים שאומרים לפני התקיעות: "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה", שדווקא על ידי שמעוררים את הקריאה מהמיצר, הקב"ה עונה במרחב, כפי שנרמז בכך שהשופר הוא מלשון 'אמרי שפע' ותענוג, המתעורר על ידי התקיעה. | דבר זה מרומז גם בפסוקים שאומרים לפני התקיעות: "מן המיצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה", שדווקא על ידי שמעוררים את הקריאה מהמיצר, הקב"ה עונה במרחב, כפי שנרמז בכך שהשופר הוא מלשון 'אמרי שפע' ותענוג, המתעורר על ידי התקיעה. | ||
בתקיעת השופר עצמה יש שלושה ענינים (המקבילים לשלושת הפרטים והדרגות שבגילוי הרצון למלוכה, ראה לקמן) עצם קיום המצוה של תקיעת שופר, ההתעוררות לתשובה שעל ידי התקיעה, והביטול הפנימי שבנשמה הבא לידי ביטוי בתקיעת השופר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/1/index.htm קונטרס ראש השנה | בתקיעת השופר עצמה יש שלושה ענינים (המקבילים לשלושת הפרטים והדרגות שבגילוי הרצון למלוכה, ראה לקמן) עצם קיום המצוה של תקיעת שופר, ההתעוררות לתשובה שעל ידי התקיעה, והביטול הפנימי שבנשמה הבא לידי ביטוי בתקיעת השופר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/1/index.htm קונטרס ראש השנה תשנ"א, 'יבחר לנו את נחלתנו' תשכ"ג סעיף ט'].}}. | ||
===פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות=== | ===פסוקי מלכויות זכרונות ושופרות=== | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
בשל כך, גם לאחר שהסתיימה בראש השנה עצם העבודה של בנין המלכות, יש להמשיך ולפעול את שלימות בנין המלכות שתרד למטה בפועל בריבוי חילוקים וצמצומים. דבר זה נעשה על ידי העבודה של עשרת ימי תשובה, ואמירת מזמור 'שיר המעלות ממעמקים', דבר הרמוז בכך ש'עומק' הוא בגימטריא 216, אותה הגימטריא של המילה גבורה, ועל ידי שאומרים עשר פעמים מזמור זה, ממשיכים את כל עשר ה'עומקים' ועם גבורות אלו יכול להיות קיום עשר הספירות{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4377690/jewish/-.htm#footnoteRef7a4377690 תקעו בחודש שופר, יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז], סעיף ב' וסעיף י"א, ובנסמן בהערות שם.}}. | בשל כך, גם לאחר שהסתיימה בראש השנה עצם העבודה של בנין המלכות, יש להמשיך ולפעול את שלימות בנין המלכות שתרד למטה בפועל בריבוי חילוקים וצמצומים. דבר זה נעשה על ידי העבודה של עשרת ימי תשובה, ואמירת מזמור 'שיר המעלות ממעמקים', דבר הרמוז בכך ש'עומק' הוא בגימטריא 216, אותה הגימטריא של המילה גבורה, ועל ידי שאומרים עשר פעמים מזמור זה, ממשיכים את כל עשר ה'עומקים' ועם גבורות אלו יכול להיות קיום עשר הספירות{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4377690/jewish/-.htm#footnoteRef7a4377690 תקעו בחודש שופר, יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז], סעיף ב' וסעיף י"א, ובנסמן בהערות שם.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 56: | שורה 57: | ||
*ברכה טברדוביץ, '''[https://abc770.org/article_node_5480/#_ftnref14 ראש השנה – קבלת המלכות]''', אתר 'אור אין סוף' | *ברכה טברדוביץ, '''[https://abc770.org/article_node_5480/#_ftnref14 ראש השנה – קבלת המלכות]''', אתר 'אור אין סוף' | ||
*הרב זלמן גופין, '''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA בניין המלכות]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | *הרב זלמן גופין, '''[https://toratchabad.com/%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA בניין המלכות]''', בתוך אתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]] | ||
{{ראש השנה}} | {{ראש השנה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראש השנה]] | [[קטגוריה:ראש השנה]] | ||