עריכת הדף "בן ציון דינור"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]]
[[קובץ:בן ציון דינור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בן ציון דינור]]
מר '''בן ציון דינור''' ([[ג' בטבת]] [[תרמ"ד]] - [[ח' בתמוז]] [[תשל"ג]]) היה מגזע חסידי חב"ד שלמד תקופה קצרה ב[[ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. היסטוריון, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י ושר החינוך ב[[מדינת ישראל]].
מר '''בן ציון דינור''' ([[תרמ"ד]]-[[תשל"ג]]) היה היסטוריון, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י ושר החינוך ב[[מדינת ישראל]].


== תולדות חיים ==
== תולדות חיים ==
[[לידה|נולד]] ב[[ג' בטבת]] [[תרמ"ד]] ב[[עיירה]] חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.
[[לידה|נולד]] ב[[ג' בטבת]] [[תרמ"ד]] ב[[עיירה]] חורול שב[[אוקראינה]], להוריו הרב שניאור זלמן יצחק ומרת נעמי דינבורג.


למרות שנולד למשפחה חב"דית, למד במספר [[ישיבה|ישיבות]] ליטאיות.
למרות שנולד למשפחה חב"דית, למד במספר [[ישיבה|ישיבות]] ליטאיות. בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], [[תורת החסידות]] משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות ה[[ציונות]] וה[[השכלה]]. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]].
 
בחודש [[תשרי]] [[תרס"ב]] הגיע ל[[ליובאוויטש]], [[תורת החסידות]] משכה את ליבו, אך הוא נטה יותר אחרי רעיונות ה[[ציונות]] וה[[השכלה]]. בנוסף הוא התקשה לקבל את מרותו של [[אדמו"ר הרש"ב|הרבי]] והנהלת הישיבה. לאחר חמישה חודשים עזב את ליובאוויטש, בניגוד להוראה מפורשת שקיבל מ[[אדמו"ר הרש"ב]].


בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת "מפא"י" של [[דוד בן גוריון]].
בשנים הבאות נע ונד בין תנועות ואידיאולוגיות, עלה ל[[ארץ ישראל]] ונהיה להיסטוריון מפורסם, ועם קום [[מדינת ישראל|המדינה]] נבחר כחבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת "מפא"י" של [[דוד בן גוריון]].


בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, וב[[ח' תשרי]] [[תשי"ב]] מונה לשר החינוך בממשלת [[מדינת ישראל]]. [[חסידי חב"ד]] יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.
בדיוק יובל שנים חלפו מאז הגיע לליובאוויטש, ובח' [[תשרי]] [[תשי"ב]] מונה לשר החינוך בממשלת [[מדינת ישראל]]. [[חסידי חב"ד]] יצרו עמו קשר כדי להיטיב עם מוסדות חב"ד. באותם ימים סייע רבות לרשת בתי הספר החב"דיים [[רשת אהלי יוסף יצחק]], ובשנים הבאות הקשר החב"די נשמר, ומר דינור שלח את ספריו וחיבוריו לרבי, וקיבל מענות מפורטים וגם מצות מהרבי.


את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6428.htm אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח].}}.
את זכרונותיו העלה בספרו "בעולם ששקע", בו תיאר גם את תקופת שהותו בליובאוויטש, כמו גם תיאורים אוטנטיים ממשפחתו החב"דית. בתקופה בה כתב את זכרונותיו האישיים, קיבל הוראה מפורשת מהרבי, לכתוב על התקופה הליובאוויטשית בחייו{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/17/6428.htm אגרות קודש כרך יז אגרת ו'תכח].}}.


נפטר ב[[ח' בתמוז]] [[תשל"ג]].
נפטר ב[[ח' בתמוז]] [[תשל"ג]].
==קישורים חיצוניים==
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/c/cd/%D7%91%D7%9F_%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%97%D7%91%D7%93.pdf שר החינוך חוזר לתומכי תמימים]''', שבועון בית משיח ו' תמוז תש"ע עמוד 46


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)