עריכת הדף "ביטול המועדים לעתיד לבוא"

אודות משמעותו של ביטול זה, וכיצד הוא אינו סותר לעיקר באמונה ש[[נצחיות התורה|התורה היא נצחית]] ו[[מצוות|מצוותיה]] לא יתבטלו לעולם - דנו באריכות רבים מגדולי ישראל.

יש מהם שקיבלו את מאמר חז"ל כפשוטו, שהמועדים אכן יתבטלו לגמרי, אלא שאף על פי כן אין זה סותר לנצחיות התורה. כך כותב ה[[עקרים]] שנצחיות המועדים היא רק "שלא נבטל אותם מעצמנו, אבל על פי השם כבר אפשר שיבטלו"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34497&st=&pgnum=285&hilite= עקרים מ"ג פט"ז]. ונראה שהולך לשיטתו, שאין בביטול מצווה פרטית (על פי השם) סתירה לנצחיות התורה בכללותה, ע"ש באריכות.}}. וכן ניתן להבין מדברי ה[[שדי חמד]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43673&hilite=1b382d27-4c71-438d-96fe-ac3aa0d80954&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=176 קונטרס הכללים מערכת הגימ"ל סי' עו].}}.

אחרים פירשו זאת באופנים שונים{{הערה|1=לחלקם מציין [[הרבי]] ב[[אגרות קודש|אגרת קודש]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/5324&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D חלק יד אגרת ה'שכד].}}:

 

* יש שפירשו, שזמן ביטול המועדים יהיה בתקופה שבה לא יתקיים העולם הזה במתכונתו הרגילה, אלא ב[[עולם התחיה]] שיהיה עולם רוחני, ובו "[[מצוות בטלות לעתיד לבוא|מצוות בטלות]]". לכן מפרש [[המהר"ל]] שאין בכך כל סתירה לנצחיות התורה, כיון שבתורה עצמה נקבע שיהיה זמן בו ישתנה העולם מהנהגתו עכשיו, והמצוות לא ינהגו בו כפשוטן. ולשיטתו המועדים שישארו הם [[פורים]] ו[[יום הכיפורים]] - ששניהם ענינם [[חיים]] שלמעלה מ[[מוות]] (בפורים ניצלו היהודים מגזירת מוות, וביום הכיפורים האדם שב מחטאיו וזוכה להנצל ממוות לחיים), והם שייכים לעולם התחיה שענינו [[חיים נצחיים]].{{הערה|תפארת ישראל שם. ושם מאריך עוד בענינם של [[פורים]] ויום הכיפורים, והקשר ביניהם, ע"ש.}}.

 

* בדומה לכך כותב ה[[בית יוסף]] בספרו [[מגיד מישרים (ספר)|מגיד מישרים]]{{הערה|שם.}}, שהמועדים יתבטלו בעולם התחיה, שיהיה עולם רוחני ואז לא ינהגו המצוות (בדומה ל[[מלאכים]] שלא קיבלו את התורה, כיון שמשה טען כלפיהם{{הערה|[[מסכת שבת|שבת]] פט, א.}} "כלום יצר הרע יש ביניכם"). ולשיטתו המועדים שישארו הם [[חנוכה]] ופורים - שהרי כיון שיתבטלו כל מצוות המועדים המעשיות, יהפכו כל המועדים כולם לימי הלל והודאה כמו [[חנוכה]] ופורים.

 

* דעת [[הרשב"א]] היא שביטול המועדים משמעותו שבני ישראל עולים להשבית את שמחת המועדים על ידי [[חטא|חטאיהם]], בדומה לנאמר ב[[מגילת איכה]]{{הערה|ב, ו.}}: "שִׁכַּח ה' בְּצִיּוֹן מוֹעֵד וְשַׁבָּת". ורק על [[פורים]] (ולדעה נוספת, יום הכיפורים) ישנה הבטחה מה' שלא יתבטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1376&st=&pgnum=65&hilite= שו"ת [[הרשב"א]] ח"א סי' צג]. ושם כותב השואל: "ורבו המפרשים הגדה זו באזני, ולא נכנס בה אחד מהם, הודיעני פירושה".}}.

 

* רבי חיים אחי המהר"ל מפרש, שביטול המועדים הוא שייתכן ו[[אומות העולם]] יגזרו גזירות על ביטול המועדים, אך לא יגזרו על [[חנוכה]] ופורים (שלשיטתו, הם המועדים שלא יתבטלו){{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21065&hilite=edf02dbf-7a48-4e30-8af3-eba719d6259b&st=%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94&pgnum=183 אגרת הטיול דרוש אות מ]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30791&st=&pgnum=39 ספר החיים ספר פרנסה רפ"ז].}}.

 

* עוד פירש, שביטול המועדים אינו כפשוטו, כי אם ביטול טעמם - כיון שסיבת חגיגת המועדים היא לזכר [[יציאת מצרים]], ולאחר היציאה ממצרים בטל שיעבודם. אך [[חנוכה]] ופורים נקבעו לזכר אלו שרצו לשכח מאיתנו את התורה והמצוות, וכאלו ישנם בכל דור ודור - ולכן סיבת מועדים אלו לא תתבטל.

 

* בדומה לכך היא דעת רבי [[שלמה אלקבץ]] - שביטול המועדים פירושו שניסי ההצלה של המועדים יישכחו ברוב הצרות, אך המועדים שלא יישכחו הם [[פורים]] ויום הכיפורים שהם נעלים יותר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39949&hilite=b6120a40-40a8-4e90-b08a-72dbce205c07&st=%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%98%D7%9C%D7%99%D7%9D&pgnum=404 מנות הלוי - מדרש מגילת אסתר עה"פ וימי הפורים האלה].}}.

 

* וכן כתב הרדב"ז, שביטול המועדים היינו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה הגדולה והתענוג שיהיה בימות המשיח; אך [[פורים]] לא יישכח, עקב הצרה הגדולה שהיתה בו. וכן יום הכיפורים יורגש כיון שיהיה בו עינוי, והעינוי בודאי יורגש ביחס לשמחה בימות המשיח{{הערה|1=שו"ת הרדב"ז [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=237&hilite= ח"ב סי' תרסו], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=285&hilite=f6cdf263-1976-49f2-972d-640ddaa8887c סי' תתכח].}}.

ב[[תורת החסידות]]{{הערה|1=[[תורה אור]] מגילת אסתר [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/23/93c&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D צד, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/30/121a&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D קיט, ב]. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15940&st=%u05dc%u05d9%u05d4%u05d5%u05d3%u05d9%u05dd ד"ה ליהודים תרכ"ו]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/5/2/9&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D תשי"ב]. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D ד"ה להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז]. ועוד.}} מבואר גם כן שביטול המועדים משמעותו ששמחתם לא תורגש ביחס לשמחה בימות המשיח (דוגמה לכך מובאת מדברי [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת חולין|חולין]] ס, ב.}} "שרגא בטיהרא מאי אהני" [-אור הנר בצהריים, מה חשיבותו?]). והמועדים שלא יתבטלו, הם כאלו ששמחתם הינה גדולה כל כך עד שתורגש גם בימות המשיח.

אודות [[חג הפורים]], שלא יתבטל לעתיד לבוא, נאמרו ביאורים רבים בספרי גדולי ישראל (הובאו לעיל). מעלתה של שמחת חג הפורים על שמחת שאר המועדים כשמחה בלתי מוגבלת, מתבטאת גם בכך שבנוגע לשאר החגים על האדם להזהר שלא להשתכר בשתיית ה[[יין]], וכמו כן, נפסק להלכה{{הערה|רמב"ם הלכות יו"ט פ"ו הלכה כ"א. טושו"ע או"ח סתקכ"ט ס"ד. [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] שם סי"ג.}} שבית דין מצווים להעמיד שוטרים שיפקחו על הגבלת השמחה, על מנת שלא תביא להפקרות ולתוצאות שליליות. ואילו בפורים - אדרבה, ישנו חיוב מפורש [[משתה ושמחה|לשתות]] ללא הגבלה ולהשתכר, "עד דלא ידע"{{הערה|1=הובא פעמים רבות בתורת הרבי; ראה ד"ה ליהודים [[תשי"ב]] הנ"ל. [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/13/32/299&search=%D7%A9%D7%95%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%9D שיחת [[פורים]] תשט"ו]. תשכ"ח. ועוד.}}.

הסיבה לכך היא כיון שאירועי חג הפורים התרחשו דוקא בזמן ה[[גלות]] שבו לא מאיר האור האלוקי בגלוי, ובכל זאת עמדו בני ישראל בתוקף וב[[מסירות נפש]]; לכן החג שהגיע כתוצאה מכך הינו נעלה יותר משאר המועדים, והאור האלוקי שמאיר בו הוא אור לא מוגבל{{הערה|1=ראה בתורה אור והמאמרים הנ"ל. וראה גם [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/30/12/123&search=%D7%AA%D7%A9%D7%9B%22%D7%90 ד"ה כל המועדים תשכ"א]. ועוד.}}.

הטעם לכך הוא, כיון ש[[חג החנוכה]] נפעל על ידי [[מסירות נפש|מסירות נפשם]] של היהודים, ובכח ה[[מסירות נפש]] נמשך גילוי נעלה ביותר, שבכוחו להביא את כל הגילויים של ימות המשיח ותחיית המתים{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/21/27/289&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D שיחת ש"פ מקץ, שבת [[חנוכה]] תשח"י].}}. לכאורה, ביאור זה הוא בדומה לביאור במעלתו של חג הפורים.

בחסידות מבואר על פי דרכה - שהגילוי האלוקי המאיר ביום הכיפורים הוא כזה שיש לגביו ספק, האם יתבטל לעתיד לבוא או לא: שהרי מצד אחד, הגילוי של יום הכיפורים גם הוא אינו מוגבל (שלכן נאמר עליו{{הערה|אחרי טז, ל.}}: "'''לִפְנֵי''' ה' תִּטְהָרוּ", וכפירוש החסידות - לפני ולמעלה יותר מהגילוי של [[שם הוי']]). אך מצד שני, גילוי זה נשאר גבוה מידי מבלי להמשך בתוך [[כלים]], שלכן כדי לקלוט את הגילוי נדרשים [[תענית|לצום]]; בשונה מהגילוי שלעתיד לבוא (וכן הגילוי של [[פורים]] שלא יתבטל), שלמרות היותו גילוי לא מוגבל יימשך ויחדור גם בהגבלת הכלים{{הערה|1=[[מאמר]] [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/16/12/119&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D להבין מרז"ל כל המועדים תשט"ז].}}.

בשיחה אומר הרבי{{הערה|1=שיחת [[ל"ג בעומר]] [[תשמ"ג]] - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=15831&st=%u05d0%u05d1%u05e8%u05d4%u05dd+%u05d4%u05dc%u05d5%u05d9 לקוטי שיחות חלק ל"ז בהוספות, ע' 140].}} "יש לומר בדרך אפשר", שגם [[ל"ג בעומר]] יהיה מאותם המועדים שלא יתבטלו לעתיד, כיוון שגם שמחת [[ל"ג בעומר]] גדולה משמחת המועדים (כמוכח מהסיפור אודות רבי אברהם הלוי, תלמיד [[האריז"ל]] - שהקפיד עליו [[רבי שמעון]] על אמירת "נחם" בל"ג בעומר, אף שגם בשאר המועדים נהג לומר זאת ולא נענש).

ב[[שיחה]]{{הערה|1= [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/6/8/37&search=%D7%9B%D7%9C+%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%9D ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז תשי"ב].}} משווה הרבי את שמחת חג הגאולה [[י"ב תמוז]] לשמחת הפורים שלא יתבטל:

{{הערות שוליים|טורים=כן}}