עריכת הדף "ביטול"

ביטול היש היא התבטלות של נברא לבורא, עד כדי הפיכת רצונו העצמי שיהיה כרצונו של [[הקב"ה]], באופן שלמתבטל אין שום רצון משלו. דוגמה לכך היא ביטול ה[[אבות]] ל[[הקב"ה]], שמהות ביטול זה היא כביטול המרכבה לרוכב, שבה נראה בבירור שלמרכבה אין שום דיעה אישית והיא כפופה לדעת הרוכב לגמרי; וכך גם אמר [[אברהם אבינו]] על עצמו ואני עפר ואפר, המורה על ביטול היש - "ונפשי כעפר לכל תהיה" - כעפר שהכל דורכים עליו, אם כי נשארת עדיין ישות מסוימת, שהיא מתבטלת כלפי הקב"ה - "יש מי שבטל".

לעומת זאת ישנו הביטול במציאות, והיינו, שכלל אינו מציאות אפילו לא מציאות שבטלה, והוא כדגים שבים שכלל אינם נחשבים מציאות לעצמם{{הערת שוליים|וכך היא ההלכה לגבי מקוה, שהם נכללים בחשבון המ' סאה ואף עושים מקוה בעין הדג - זבחים כב, ב.}}. והיא דרגת ביטולו של [[משה רבינו]] שאמר: "ונחנו מה" - ביטול גמור מכל וכל, שהוא כלל לא נמצא במציאות.

ב[[לשכת בית השמנים]] שב[[בית המקדש]] היו בה יין ושמן. על פי [[תורת החסידות]] זה רומז על צירוף עניני ה[[יין]] הרומז על שמחה ועבודה בהתפעלות והתלהבות, ושמן - עבודה בביטול ובחשאי, שזהו ענינו של שמן זית שנמשך אחר התפילה בביטול ואינו מהבהב. למרות שהיו בה יין ושמן היא נקראת לשכת בית שמניא, כי עיקר ההדגשה היא ענין הביטול{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16016&hilite=6dc5f073-d00d-4254-8b27-3011c9b4e7a8&st=%D7%94%D7%9C%D7%9C+%D7%94%D7%96%D7%A7%D7%9F&pgnum=226 חלק ד'].}}