עריכת הדף "אשר צבי גינצברג"


'''אשר צבי גינצברג''' (נודע בעיקר בשם העט '''אַחַד הָעָם''', [[י"ז אב]] [[תרט"ז]]-[[כ"ח טבת]] [[תרפ"ז]]), היה מראשי ה[[ציונות]], הוגה וסופר, שהוביל את הגישה התרבותית של הציונות עם זיקה למסורת ישראל, תוך ריקון שלה מכל מימד מעשי ומחוייבות דתית.

==תולדות חייו==
נולד ב[[י"ז אב]] [[תרט"ז]], במשפחה של חסידי סקווירא בפלך קייב שב[[אוקראינה]]. אביו שימש כסוחר, והוא גדל בכפר הופטשיצה. כנער, לצד לימודיו בחיידר ובישיבה, למד באופן עצמאי שפות.

בשנת [[תרל"ג]] התחתן עם רעייתו מרת רבקה בת הרב [[שניאור זלמן מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שניאור זלמן מרדכי שניאורסון]], שהיה בנו של [[הריי"צ מאוורוטש]] שהיה חמיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] וסביו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. ולאחר חתונתו המשיך כאוטודידקט בלימודי מדע ופילוסופיה{{הערה|מספר פעמים ניסה להתקבל ללימודים באוניברסיטה, אך לא הצליח, והמשיך ללמוד באופן עצמאי.}}.

בעקבות העיון בספרות הכללית, התרחק בהדרגה מקיום תורה ומצוות, ובהמשך הפך לאחד מדובריה של תנועת 'חובבי ציון'.

בשנת [[תרמ"ד]] קבע את מגוריו ב[[אודסה]] כדי להשגיח על מזקקת הוודקה של אביו.

בין חשון תרנ"ז -כסלו תרס"ג, שימש כעורך ירחון 'השילוח', שהיה אחד מכתבי העת המשפיעים והמשמעותיים ביותר בחוגים הציוניים של אותה תקופה, ונחשב לבעל רמה גבוהה במיוחד.

בשנת [[תרס"ז]] עבר ל[[אנגליה]], והקים בה את הסניף של חברת התה 'ויסוצקי' ב[[לונדון]], ובהמשך סייע בהקמת הטכניון העברי ב[[חיפה]] יחד עם חתנו שמואל פבזנר{{הערה|יצרן התה והסוחר קלונימוס זאב ויסוצקי שנפטר בשנת תרס"ד הותיר בצוואתו סכום של 100,000 רובל לצורך הקמת מוסד תרבותי-חינוכי חדש. ומינה את בנו, חתנו, הרב [[הלל צייטלין]] ואחד העם להחליט על דרך הביצוע. לצורך הקמת הטכניון גויסו כספים מעמותות ואישים נוספים, אך פתיחתו התעכבה בשל המלחמה על השפה בה ילמדו במוסד, כשאחד העם דורש בתוקף שילמדו בו בעברית בלבד, דבר שגרר ויכוחים רבים, שהסתיימו רק לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה עם יציאתה של עמותת 'עזרה' הגרמנית מהשותפים בפרוייקט ורכישת חלקה על ידי ההסתדרות הציונית, ובשנת תרפ"ה נפתח הטכניון בפועל.}}, ונטל חלק בפעילות הציבורית להשגת 'הצהרת בלפור'.

בשל שיטתו שדרשה לשמר את ייחודיותו של עם ישראל עם זיקה למסורת ישראל, עורר עליו את זעמם של אישים בולטים אחרים שנמנו על ראשי הציונות באותה תקופה{{הערה|כך לדוגמה כתב עליו נורדאו אחרי שפרסם מאמר נגד ספרו של הרצל 'אלטנוילנד': "דבר טוב יש באחד-העם: הוא כותב עברית טובה ומהירה. זה ראוי לתהלה. ואולם חבל, כי בעברית היפה הזאת אין לו כל מאומה להגיד, לחלוטין כל מאומה. 'מחקריו' כביכול, הם אך פטומי מלין, אשר אין מלה בלשוני לסמן את אפיסותם המתרברבת. זו היא ערבוביה של מלים-מקשקשות, סתומות וחטופות מהפוליטוניסטים האירופיים, תהו ובהו של דרכי-דבור אשר לשווא נחפש בהם רעיון אחד ברור, מסומן היטב, משוכלל בהגיון ומובן לקורא.}}.

בשנת [[תרפ"ב]] עלה לארץ והתיישב ב[[ירושלים]] וכעבור תקופה קצרה עבר ל[[תל אביב]], שם רכשה עבורו העירייה בית ושיפצה אותו, ואף קראה לרחוב בו ממוקם הבית על שמו.

נפטר בגיל 70 ב[[כ"ח טבת]] [[תרפ"ז]] ממחלת השחפת, ונטמן בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.

==עם רבותינו נשיאינו==
בעקבות הקשר המשפחתי בין אחד העם ומשפחת רבותינו נשיאינו, בהיותו נשוי למרת רבקה, נינתו של אדמו"ר הצמח צדק, שמר אחד העם על קשר עם רבותינו נשיאינו, והשתמרו בידינו מספר תיעודים מדיאלוגים שהתקיימו ביניהם{{הערה|זאת מלבד תיעוד במקורות לא חב"דיים על ביקורים שלו בחצר רבותינו נשיאינו בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]. ראה: צבי הר שפר, העבר, חוברת ב', עמודים 91–92, שבט תשי"ד, תל אביב (נמצא ב[[אוצר החכמה]] בלינק ישיר: [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=612585&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=91 עמוד 91], [https://tablet.otzar.org/book/book.php?book=612585&width=-17&scroll=0&udid=0&pagenum=92 עמוד 92]). אלישיב קפלון, ליובאוויטש העיירה של חב"ד, תשע"ז, עמוד 1001, הערה 323.}}.

במהלך ביקורו אצל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהתנגד בתוקף לציונות, טען אחד העם כי בשונה מרבנים אחרים, הרבי 'יודע את העולם ומתכוון למרוד בו'{{הערה|על משקל לשון חז"ל "יודע את ריבונו ומתכוון למרוד בו" ([[ספרא]] ל[[ויקרא]] כו יד; [[רש"י]] על [[בראשית]] י, ט).}}, וכמענה על כך השיב [[הרבי הרש"ב]] ואמר על אחד העם, כי אפילו עם היה רואה לנגד עיניו את נס [[קריעת ים סוף]] - לא היה מאמין{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גליון 112 עמוד 13.}}.

עם הקמת תלמוד תורה חב"ד בתל אביב, שיגר אדמו"ר הריי"צ את עסקני חב"ד לפגוש ב'אחד העם' במטרה לנצל את קרבתו המשפחתית שיפעל לטובת המוסד, אך הוא הציב כתנאי שילמדו במוסד בעברית, וכשלא הגיעו לעמק השווה, סירב לאשר את תקצובו של המוסד{{הערה|שבועון בית משיח גליון 791 עמוד 32.}}.

כאשר ערכו את [[ספר הצאצאים]], שאלו את הרבי בנוגע לאופן בו יש להציג את שמו, והרבי הורה לכתוב את שמו העברי בלבד{{הערה|שבועון בית משיח גליון 310 עמוד 80. תשורה 'הצאצאים' עמוד 65.}}.

==משפחתו==
*בתו, מרת לאה דבורה, אשת שמואל יוסף פבזנר
*בתו מרת רחל, עורכת דין ודוקטור למשפטים, הייתה נשואה למשורר הרוסי מיכאיל אוסורגין{{הערה|היה עיתונאי גוי, שעבר גיור על מנת להתחתן עמה, דבר אשר הסב צער גדול לאבא דבר שגרם לו לנתק עמה למשך תקופה את הקשר, ולהמעיט בכתיבה.}}
*בנו, שלמה גינוסר (גינצבורג) - פעיל ציוני, עיתונאי ודיפלומט


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בלונדון]]
[[קטגוריה:אישים בתל אביב]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרט"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:משפחת רבותינו נשיאינו]]
[[קטגוריה:ציונות]]