עריכת הדף "ארץ ישראל"

[[קובץ:ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|צילום לוין משטח ארץ ישראל]]
[[קובץ:שבעת המינים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם ארץ ישראל]]
'''ארץ ישראל''' הינה הארץ אשר הובטחה על ידי [[הקב"ה]] ל[[אברהם אבינו]] שיתנהּ לעם ישראל, והיא ארץ שבעת העמים הנזכרים בתורה.

בחומש דברים נאמר, שמלבד הארץ לגבולותיה, הנה "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה", כלומר כל כיבוש שיכבשו בני ישראל מארצות העמים - לאחר שיכבשו את כל ארץ ישראל בגבולות הבטחת ה' - יקדש בקדושת הארץ ויהיה ארץ ישראל, וזאת מלבד ארץ הקיני הקניזי והקדמוני שהובטחו לישראל - לעתיד לבוא.
{{ציטוט|תוכן=
"כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו . . ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו" |מקור=רש"י הראשון על התורה | מרכאות=כן}}

==הישיבה בארץ הקודש==

מלבד ה[[מצוות]] התלויות בארץ - שאינן תקפות בחוצה לארץ, הנה, כל המצוות - רובם ככולם תלוים דוקא בארץ ישראל, 
משום שעיקרן של מצוות הוא לעשות לקב"ה [[דירה בתחתונים]] - וארץ ישראל היא המקום הגשמי ש[[הקב"ה]] מתגלה בו בגלוי. 

בנוסף לכך, עיקר קיומן של כל ה[[מצוות]] באופן מושלם - הוא בארץ ישראל דוקא - לעתיד לבוא.

הישיבה בארץ ישראל ו[[עבודת השם]] בה, היא מעלה גדולה ונשגבה, וזאת משום קדושתה העליונה - אשר "עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובה מתקיימת שבועת ה' לאבותינו, בדבר נתינת הארץ לבני ישראל.

משום קדושתה הנצחית ומעלתה המיוחדת של ארץ ישראל, הישיבה בה מחייבת את היושבים בה להתנהגות אישית וציבורית מיוחדת, המתאימה למי שנמצא ב"פלטין של מלך" - מלך מלכי המלכים הקב"ה. וכן מחייבת את בני ישראל היושבים בה באחריות לשלימותה של הארץ וקדושתה, התיחסות של כבוד וחיבה לארץ הקודש - שנתן [[הקב"ה]] לבני ישראל.

משמעות הדבר, שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כדי למלא בה ובאמצעותה את היעוד והתכלית של הבריאה כולה - להיות מרכז רוחני א-לקי אשר משם תצא תורה ואורה לכל העולם. וכמו שנאמר: "ארץ אשר ה' א-לוקך דורש אותה תמיד עיני ה' א-לקיך בה".

ענינה של ארץ ישראל כולל גם את היותה מיושבת על ידי עם ישראל, כי כשם שארץ ישראל נבחרה מאת ה' מכל ארצות תבל, כמו כן בני ישראל הם העם הנבחר, בשביל למלא את התפקיד הא-לקי הנ"ל, ולהיות אור לגוים. כמו שנאמר: "רק באבתיך חשק ה' ל[[אהבה]] אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה".

ארץ-ישראל אינה ענין גאוגרפי גרידא, אלא עיקרה - יחודיות מהותית, על-אף היותה גם שטח פיזי מוגדר בעולם הגשמי.

==מעלתה ויחודה של ארץ-ישראל==

יחודה של ארץ ישראל מכל ארצות תבל היא בשתיים:

על פי המדרש: "חביבה ארץ ישראל שבחר בה הקב"ה".
על פי המכילתא: "עד שלא נבחרה ארץ ישראל היו כל הארצות כשרות לדברות, משנבחרה ארץ ישראל - יצאו כל הארצות".
וכן בתנחומא: "חביבה עלי ארץ ישראל שקדשתי אותה מכל הארצות".
וגם בבמד"ר: "ארץ ישראל ששם ה[[שכינה]] חונה".

נמצא אפוא, שמעלת ארץ ישראל היא בשתים:
# ארץ הבחירה
# ארץ הקודש

===הבחירה===
ארץ ישראל היא בראש וראשונה - ארץ הבחירה. "ארץ הבחירה", שלא בגלל מעלה מיוחדת שבה. אלא כי כך עלה ברצונו יתברך - ליחד ארץ זו דוקא - לישראל, אפילו אם לא הייתה לארץ ישראל שום מעלה - [[גשמיות|גשמית]] או [[רוחניות|רוחנית]], ולא הייתה שום סיבה לקשור את ארץ ישראל לעם ישראל.

===ארץ הקודש===

הענין השני שבארץ ישראל היא קדושתה של הארץ, שבזה היא שונה ומיוחדת מכל ארצות תבל במהותה ומדריגתה העצמית. וזו כבר סיבה הגיונית לחשיבותה של הארץ.

קדושה המתבטאת במצוות התלויות בארץ, וכנ"ל, שגם כל המצוות עיקר קיומן בשלימות הוא בארץ ישראל, ובעיקר לעתיד לבוא.
וכפי שמבאר [[הרבי]] באגרת הקודש שלו לעם ישראל; בה מבאר את ההבדל שבין ארץ ישראל לחוץ לארץ - אשר גזרו טומאה על גושה ואוירה.

והמובן מתוך המבואר שם, שהמיוחד בארץ ישראל הוא, שגם ה"ארץ" היא "ישראל", זאת אומרת שגם הארציות וחומר האדמה שבה, יהיו חדורים בקדושה, לא רק הרוחניות. ולכן חלים על הארץ וגידולי הארץ - מצוות ודינים התלויים בארץ.

==השם "ארץ ישראל"==

"ארץ" - שרצתה לעשות רצון קונה.
ישראל - [[אותיות]] לי ראש, שהיא חכמתו של הקב"ה.

זאת אומרת, ארץ ישראל היא התגשמות וקיום חכמתו ורצונו של [[הקב"ה]] עלי אדמות, ומצות ישוב ארץ ישראל פרושה - כינון החיים בעולם הזה באופן שהם רצונו וחכמתו של ה' יתברך שבתורה.
ובלא חיי תורה ומצוות, הרי ייתכן הדבר שאדם נמצא בגופו בארץ ישראל, ומכל מקום הוא חי בחוצה לארץ.

==שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל ==

ארץ ישראל הייתה מיועדת ונתונה לבני ישראל מעצם בריאתה, וכמו שמביא [[רש"י]] דברי רב יצחק "... כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו וכו'", זאת אומרת מזמן בריאתה כבר הייתה קדושה ונתונה לישראל - אלה אשר ישרו בעיניו, ואילו קידוש הארץ על ידי כיבושה בידי בני ישראל, אינו אלא גילוי קדושתה שהייתה גנוזה ונעלמת בה.

מכל מקום ברצונו נתנה להם - לאומות העולם - שתהיה באופן זמני בשליטת שבעת העמים, כדי שיבואו בני ישראל, [[בחירה חופשית|ובבחירתם החופשית]] ובעבודתם מלמטה למעלה, יכבשו את הארץ הזאת שהתגשמה ונטמאה, ויהפכוה לארץ ישראל - ארץ הקודש.

== קדושת ארץ ישראל ==

קדושת הארץ בקדושה ראשונה נעשתה על ידי יהושע בכיבוש הארץ, מכיון שכך נצטוו ישראל שיהיה על ידי כיבוש דווקא, וממילא הגם שעשו פעולות אחרות של חזקה, אין הארץ נקנית בכך, כמו העושה קנין ואין בכוונתו לקנות. 

השלב הראשון היה על ידי כיבושה של יריחו שהייתה מנעולה של ארץ ישראל{{הערה|1= תנחומא בהעלותך י.}} ולכן מיד כשכבשו אותה נהיו חלק מהמצוות שתלויים בקדושת הארץ. אם כי חלק מדיני קדושת הארץ נהיו דווקא אחרי השבע שכבשו ושבע שחלקו.

מה שאין כן בקדושת עזרא הייתה באופן של חזקה, ולכן לא נתבטלה, כפסק ה[[רמב"ם]]: "כל מקום שהחזיקו בו עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השניה הוא קדוש היום אף על פי שנלקחה ממנו, וחיב בתרומות ומעשרות".

ההסבר למה הקדושה הראשונה של ארץ ישראל נתבטלה בזמן החורבן בשונה לקדושה השניה, הוא:

מכיון שענין הכיבוש הוא שנעשה נגד רצון הנכבש, מובן שכאשר נתבטל ענין זה, והנכבש כובש חזרה, מתבטל מהותה של הכיבוש. מה שאין כן ענין החזקה נעשה ברצון המוכר ובהסכמתו, ולכן אי אפשר לבטל זאת.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ח]] חלק ג עמ' כט (378).}}

הרבי התבטא, שהוא דורש מתושבי ארץ הקודש יותר ממה שהוא תובע מתושבי חוץ-לארץ כיון שיש ציפיות גדולות יותר ממי שמתגורר בארמונו של המלך מאשר מי שמתגורר מחוץ אליו{{הערה|ממכתב הרבי לרב אשר קירשבלום, כ"ה אלול תשל"ה. שבועון כפר חב"ד גליון 1889 עמוד 11.}}.

=== קדושת ארץ ישראל בחוץ לארץ ===
{{ערך מורחב|עשה כאן ארץ ישראל}}
סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]]: בשנת [[תרי"ז]] שאל אחד החסידים הגדולים את הוד [[אדמו"ר הצמח צדק]] על דבר הנסיעה לארץ ישראל תיבנה ותיכונן, ויגלה לבבו כי נכסוף במאד לשקוד שם בתורה ועבודה, ויענהו לאמר: רבי - הלל'ן פעלט ניט ארץ ישראל און דו ווילסט ארץ ישראל, מיא דארף מאכין דא ארץ ישראל, מאך דא ארץ ישראל.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31634&st=&pgnum=522&hilite= אגרות קודש לאדמו"ר הריי"צ, כרך א', עמוד תפ"ה, אגרת עדר].}} ובתרגום לעברית: לר' [[הלל מפאריטש|הלל]] לא חסרה ארץ ישראל ואתה רוצה ארץ ישראל, צריכים כאן את ארץ ישראל, עשה כאן ארץ ישראל.

===היציאה מהארץ===
[[קובץ:יציאה מהארץ קליין.jpg|ממוזער|250px|[[מענות קודש|מענה הרבי]] למזכיר הרב [[בנימין קליין]] קודם [[חתונה|חתונתו]] בקשר להשתתפות אביו (שהתגורר ב[[ירושלים]]) לחתונתו (שהתקיימה ב[[ניו יורק]]): '''המצא היתר בזה (ליציאה מארץ הקודש תבנה ותכונן) על פי [[שולחן ערוך]]?''']]
על פי הלכה אין לצאת מארץ הקודש לחוץ לארץ{{הערה|על אף המובאות הרבות בחז"ל העוסקות באיסור זה (מסכת כתובות קי, ב ואילך. גיטין עו, ב. מועד קטן יג, ב. עבודה זרה יג, א. ועוד), הוא לא מופיע כהלכה בשולחן ערוך, ומובא רק בדברי האחרונים והמפרשים שדנים בזה.}}, מלבד לצורך רפואה, לימוד תורה, הקבלת פני רבו, ולצורך מסחר ופרנסה{{הערה|משנה ברורה תקל"א סעיף י"ד: "דמארץ ישראל לארץ ישראל או מחו"ל לחו"ל אף ביצא לטייל שאינו דבר מצוה אפ"ה מותר לו לגלח כשלא היה פנאי לגלח מבעוד יום כיון שיציאתו ברשות היתה שלא עשה איסור בזה אבל מא"י לחו"ל אינו מותר אלא ביצא להרויח או לראות פני חבירו דהוא חשיב דבר מצוה שמותר לצאת מא"י בשביל זה משא"כ לטייל בעלמא דבכה"ג אסור לצאת מא"י לחו"ל לא התירו לו לגלח". וחלק מפוסקי הדור האחרון התירו אף לצרכי טיול וכדומה אם מנצלים את הנסיעה כדי להתבונן ביופי הבריאה, לפקוד קברי צדיקים, וכדומה (ראו תחומין חלק י', עמוד 403. [https://olamot.net/shiur/%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%94-%d7%9e%d7%90%d7%a8%d7%a5-%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%90%d7%9c שיעור הלכתי בנושא באתר 'עולמות']).}}, כאשר בטעם הדבר חלוקים הרשב"ם{{הערה|בפירושו למסכת בבא בתרא צא, א.}} ו[[הרמב"ן]]{{הערה|השגות הרמב"ן לספר המצוות.}} האם אסור משום שאדם היוצא מארץ ישראל מפקיע את עצמו מקיום ה[[מצוות התלויות בארץ]], או בגלל קדושתה העצמית של ארץ ישראל{{הערה|מחלוקת המובילה לנפקא מינות הלכתיות שונות, כגון האם האיסור חל גם על נשים, האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן, ועוד.}}.

הרבי הזכיר מספר פעמים שההיתר ההלכתי [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לשנת ה'[[קבוצה]]' הוא במטרה '''להוסיף''' בלימוד, והורה לתלמידים שלא מצליחים מסיבות שונות לנצל את זמנם ולהוסיף בלימוד - שיחזרו לארץ הקודש, היות ואין לשהייתם בחוץ לארץ כל היתר הלכתי.

כאשר דיווחו לרבי על תכנון מסע של ארבעים רבנים מארץ הקודש, הביע הרבי את תמיהתו ופליאתו הגדולה על עצם תכנית זו{{הערה|1=[https://drive.google.com/file/d/1ucNQlbuZ8FG9llqfX6N_v_9CuP2b6Vjm/view?usp=drivesdk מענות קודש תש"נ מענה קיא].}}.

==עליה לארץ==
{{ערך מורחב|עלייה לארץ ישראל}}
===עליה של מנהיגים רוחניים===
לאורך השנים תבע הרבי מרבנים ומנהיגים קהילות שלא לנטוש את הקהילה ולעלות לארץ כשהם מפקירים מאחוריהם את בני הקהילה. 

===עליית הרבי לארץ הקודש===
{{ערך מורחב|הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל}}
נושא שהעסיק רבים שנחשפו להגותו ומשנתו של הרבי, הוא הימנעותו של הרבי מעלייה לארץ ואפילו ביקור בארץ, בעוד שהרבי מעורה לפרטי פרטים בנעשה בארץ וקשור אליה בצורה עזה ומודגשת.

הרבי עצמו התייחס לנושא זה מספר פעמים, בשיחה עם הרב [[שלמה גורן]]{{הערה|1=[[שלמה גורן#למה לא עולה הרבי לארץ הקודש?|שיחותיו של הרבי עם הרב שלמה גורן אודות העלייה לארץ הקודש]].}}, עם מרת גאולה כהן, הרב הרב [[שאר ישוב הכהן]]{{הערה|'הסיפור שלי' פרשת כי תשא תש"פ.}}, במכתב לנער צעיר{{הערה|1=[https://col.org.il/news/123070 כשנער בן 13 שאל: 'מדוע הרבי לא עולה לארץ' - וקיבל תשובה] {{COL}}}}, ולאישים נוספים{{הערה|1=שניאור אשכנזי, [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3898137 למה הרבי לא עלה לארץ]. הרב לאופר, [http://chabad-il.org/hit/hit421.htm ארץ אשר תמיד].}}.

למעשה, מלבד [[אדמו"ר הריי"צ]] ש[[ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש|ביקר בארץ פעם אחת בלבד]], אף אחד מרבותינו נשיאינו לא ביקר בארץ הקודש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=25746 ד"ר אלפסי: האדמו"רים מליובאוויטש התנגדו לעצם העלייה לארץ ישראל] {{שטורעם}}}}.

===ביקור בארץ===
לאנשים שכתבו לרבי כי בדעתם לנסוע לבקר בארץ, עורר אותם הרבי על זהירות בשמירת דיני תרומות ומעשרות בפירות וירקות שתושבי חו"ל אינם רגילים בהם{{הערה|לדוגמא, מענה הרבי לרב [[מאיר הרליג]].}}, וכן עורר אותם על הנהגה רוחנית מתאימה, ועל כך שעליהם להעלות בקודש ולהוות דוגמה חיה במעשיהם{{הערה|ראו לדוגמא מכתב הרבי שנדפס בשבועון כפר חב"ד גליון 1929 עמוד 11.}}.

===מדינת ישראל===

{{ערך מורחב|מדינת ישראל}}

מדינת ישראל היא ישות ריבונית שלטונית באזור (רוב) שטחי [[ארץ ישראל]] ואף מעט מחוצה לה. הוקמה ב[[ה' באייר]] שנת [[תש"ח]] על ידי התנועה [[ציונות|הציונית]], סביבה היו חילוקי דעות בין גדולי ישראל.

דעתו של [[הרבי]] ביחס למדינה היא, שקיומה של ריבונות יהודית בארץ ישראל והתקבצות יהודים מכל העולם, אינה "[[אתחלתא דגאולה]]", אבל היא מקום הצלה ופליטה לכלל ישראל{{הערה|1="בסוד שיח" - הוצאת ופרצת, [[תנש"א]] (על פי [[יחידות]] כ"ח אדר תשכ"ח)}} ולכן צריך להודות לה' יתברך על הניסים שעשה לנו ה' ב[[מלחמת העצמאות]] ובשאר מלחמות המדינה.

==התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל==
{{ערך מורחב|התייסדות קהילת חב"ד בארץ ישראל}}
הקמתה של קהילת חב"ד בארץ הקודש התחילה עם עליית החסידים לארץ הקודש בשנת [[תקל"ז]]. כיום קהילת חב"ד בארץ הקודש גדולה ומונה כ-10,000 משפחות.

חסידי חב"ד פזורים בכל רחבי ארץ ישראל, זאת בנוסף לריכוזים חב"דיים משמעותיים ב[[כפר חב"ד]], [[צפת]], [[ביתר]], [[לוד]], [[נחלת הר חב"ד]], ועוד, ומעל 1,000 שלוחים הפזורים בכל רחבי הארץ{{הערה|1=[https://col.org.il/news/128933 מנהל אגף הסניפים חשף: השבוע ייצא השליח האלף בארה"ק] {{COL}}}}.

==ארץ ישראל בגאולה==
הכניסה לארץ ב[[גאולה]] העתידה לא תהיה באופן של כיבוש ומלחמה, כבכניסה לארץ בפעם הראשונה, אלא מתוך מנוחה.

בגאולה העתידה אדמת [[ירושלים]] וקדושתה תתפשט בכל [[ארץ ישראל]] ([[לקוטי תורה]] פר' מסעי), ואדמת ארץ ישראל תתפשט בכל העולם, והעולם עצמו יתפשט לאין קץ ([[תורת חיים]] פר' שמות).
ככתוב במדרש (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז תקג) "עתידה [[ירושלים]] שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתפשט בכל הארצות".

בתי כנסיות ובתי מדרשות שבחו"ל יעברו לארץ ישראל.

==ראו גם==
*[[מדינת ישראל]]
==לקריאה נוספת==
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בארץ הקודש]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]].
*[[זושא וולף]], '''[[ימי תמימים]]''' - יובל שנות פעילות בבניין התפתחות [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש, 8 כרכים, [[תשס"ד]], [[תשע"ב]].

{{הערות שוליים}}
{{סגל}}
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל]]