עריכת הדף "ארץ"

{{מפנה|ארץ}}
'''הארץ''' הגשמית משתלשלת מבחינת הארץ הרוחנית ([[ספירת המלכות]]), ולכן מהווה לה משל{{הערה|על דרך "מבשרי אחזה אלוקה". דמכיון שהנשמה השתלשלה מעשר הספירות האלוקיות{{הערה|תניא פרק ג'.}} לכן אפשר ללמוד על הספירות וכו' מכוחות הנפש. וכן מכיון שאברי גוף האדם מתאימים לכוחות הנפש - אפשר ללמוד גם מהם.}}. והיינו, ארבעת העניינים שבה - '''א.'''עבה '''ב.''' כדורית '''ג.'''כבדה ו'''ד.''' מצמיחה, רומזים לכללות ארבעת ענייניה של ספירת המלכות{{הערה|וידעת מוסקבה - מאמרים תרנ"ז עמ' מ"ט, ונתבאר באוה"ת שמות ב' תקנו.}}.

==פרטי המשל והנמשל==
העובי (שמים וארץ) רומז לבחינת ה"כלים" של הספירות (היינו, ז"א ומלכות).

הכדוריות משתלשלת מכך שיחוד ז"א ומלכות אפשרי רק ע"י קבלתם מספירת הכתר (ש'מקיפה' את כל הספירות).

היחוד עצמו מתבטא בכך ש'הולדת' הארץ (הצמיחה) באה אחרי יחוד הארץ והשמיים (ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה{{הערה|בראשית ב' ו'.}} וע"י זה "והולידה והצמיחה"{{הערה|ישעיהו נ"ה י'.}}).

[[כח הצומח]] שבארץ רומז לבריאת היש מאין שע"י המלכות{{הערה|ראה תניא אגה"ק כ' בסופו.}}.

הכובד הוא מה שמלכות היא למטה מכל הספירות{{הערה|על דרך יסוד העפר שלמטה מד' היסודות האחרים.}}.

==עבה וגסה==
עובי הוא עניין הגסות, אור האצילות אינו יכול להאיר בבי"ע בעצמו כפי שהוא (שאז יתבטלו העולמות בי"ע ממציאותם), אלא ע"י שמתלבש תחילה במלכות (ובזה גופא שני פרטים: א. שמעלימה אותו ומסתירה עליו. ב. ש"מעבה" אותו, שמשנה את מהותו, על דרך שכל המתלבש במשל - שהמשל מצד עצמו הוא מעניין אחר שאינו קשור לשכל כלל). ומה שהאור משתנה על ידיה הרי זה מפני שהוא משתנה כפי מהותה היא (שהיא "עבה" וגסה לעומתו), וכדוגמת השינוי שנעשה באור השמש ע"י שמאירה על הלבנה – שהאור משתנה ממהותו הראשון להיות כפי מהותה, ואינו האור הראשון{{הערה|מאמרים רנ"ט עמ' פה, וידעת מוסקבה (תרנ"ז) פרקים ג-ה.}}.

==עגולה ככדור==
לגבי הטעם שהמלכות "כדורית" נאמרו בחסידות שני ביאורים, אחד לגבי אופן קבלתה מהמידות דז"א, והשני לגבי אופן השפעתה בעולמות:

===קבלתה מזעיר אנפין===
נאמר בשל"ה הקדוש{{הערה|מח סע"א. נב ב'.}} שהארץ היא כגרגר חרדל לגבי השמים. ומסביר הרבי האמצעי{{הערה|בשערי אורה שער הפורים, עמ' פו ואילך.}}, שכשם שבגשמיות מקיפים השמים את הארץ כך נפש האדם מקיפה המחשבה את הדיבור, וכן הוא באלוקות – שהספירות דזעין אנפין מקיפות את ספירת המלכות.

===השפעתה בעולמות בי"ע===
גם הלבנה רומזת למלכות, ועל כן גם היא עגולה ככדור. והעניין בזה הוא שפנימיות המלכות מקבלת מז"א בקירוב גדול ובלי צמצום כלל אבל בחיצוניותה מאיר האור רק על ידי העלם והסתר. והיינו, בחמש ספירות הראשונות שבה{{הערה|היינו, חכמה עד גבורה שבמלכות. וכידוע שכל אחת מהספירות כלולה מכל עשר הספירות כולן.}} מאירים ז"א בתמידות (והן למעלה מבחינת התלבשות בבי"ע), אמנם בחמש ספירות האחרונות מאיר האור רק בצמצום והעלם גדול בבחינת אחורים וחיצוניות לבד. דהגם שמחיה כל העולמות מכל מקום בא החיות רק מבחינת חיצוניות האור.

ועל כן גם בגשמיות הוא כך, שצידה האחד של הלבנה מופנה לשמש בתמידות, והחצי השני (שכנגד העולם) פעמים מאירה ופעמים אינה מאירה ומשתנה מיום ליום{{הערה|ספה"מ תער"ב ח"א עמ' רי"ט.}}

==כבדה= קבלת עול==
עניינו של הכובד הוא שהוא התחתון שביותר, ובעבודת ה' הוא העבודה דקבלת עול, ובזה גופא כמה עניינים, כדלקמן.

===מבטלת את התאוות===
כמו העבד הגשמי שמחמת כובד העול שעליו אין לו הגבהת הלב להתאוות דבר (וכמו העני והמדוכא ביסורים ר"ל) אינו בערך שיתאוה דבר תאוה, כמו כן הוא ברוחניות: שמחמת עול מלכות שמים שעליו אינו שייך לתאוות גשמיים, ועד שגם בענינים רוחניים בתפלה ותורה וקיום המצות אין זה בבחינת שאינו חפץ בזה לעצמו כלל כי אם הכל לאדונו, אדון הכל.

===הכנה לתפילה===
וזהו{{הערה|תורת מנחם תפארת לוי"צ, תרומה, עמ' קע"א.}} גם העניין ד"אין מתפללים אלא מתוך כובד ראש"{{הערה|ברכות, ל' ע"ב.}}, היינו, "הכנעה ושפלות"{{הערה|רש"י שם.}} של קבלת עול מלכות שמיים{{הערה|להעיר מב' הפירושים בכובד ראש: כובד ראש דהשכינה או כובד ראש דישראל. וראה סה"מ פר"ת עמ' רס"ד ואילך, סה"מ מלוקט ח"א עמ' שפ"ז ואילך ועוד.}}

===שלמעלה מטעם ודעת===
עניין הכובד שבקליפות הוא כובד לב ועקשות, וכנגדו בקדושה הוא מה שנאמר במשה במשה "כי כבד ממך הדבר" - שלהגיע לבחינת "כבד" הוא ע"י "ממך". והיינו, "כובד" בקדושה הוא עניין הקבלת עול, והדרך להגיע לקבלת עול שלמעלה מטעם ודעת הוא ע"י "ממך" - ע"י הביטול דמשה{{הערה|לקו"ש חל"א עמ' 31 ואילך.}}. ומעלתה של קבלת עול כזו היא שאין בה שינויים, שאינה משתנה גם כשהשכל והרגש משתנים.

==מצמיחה==
[[כח הצומח]] שבארץ הוא גילוי כח האין סוף לברוא יש מאין. כשם שהבריאה יש מאין בכללות היא ע"י מידת המלכות{{הערה|היינו, עניינה של המלכות הוא "דיבור", כמו שנאמר "מלכות, תורה שבעל פה קרינן לה"{{הערה|תיקוני זוהר י"ז.}}. ועניינו של הדיבור האלוקי הוא בריאת העולמות יש מאין "בעשרה '''מאמרות''' שבהם נברא העולם"{{הערה|אבות ה' א'.}}, ראה תניא, שער היחוד והאמונה פרק א'.}}, כך בריאת יש גשמי מהאין הרוחני{{הערה|שהרי ב[[כח הצומח]] הרוחני אין שום דבר ממנו אפשר "לעשות" דבר גשמי, ומה שצומח ממנו צמח גשמי הוא יש מאין ממש.}} הוא ע"י [[כח הצומח]] שבארץ{{הערה|אגרת הקודש כ' (איהו וחיוהי) בסופה.}}

{{ערך מורחב|ערך=[[ספירת המלכות]], [[אדמה]]}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]