עריכת הדף "אריה לייב הלר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 21: שורה 21:
בשנת [[תקס"ד]] הדפיס בנו רבי דוד את ספרו '''שב שמעתתא'''.
בשנת [[תקס"ד]] הדפיס בנו רבי דוד את ספרו '''שב שמעתתא'''.


[[פטירה|נפטר]] ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן.
נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 44: שורה 44:
בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון.
בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון.


הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לורברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו.
הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לוברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו.


מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמא ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה.
מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמא ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה.


על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, ביניהם מחסידי חב"ד: רבי [[משה אריה לייב שפירא]], ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]], שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות.
על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, הראשון בהם היה רבי [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]] שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. עוד חסיד חב"ד שהוציא לאור ביאור על ה'קצות' הוא הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות.


===שב שמעתתא===
===שב שמעתתא===
שורה 91: שורה 91:
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:נושאי כלי השו"ע]]
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)