עריכת הדף "אריה לייב הלר"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים. | הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים. | ||
בשנת [[תקס"ד]] הדפיס | בשנת [[תקס"ד]] הדפיס את ספרו '''שב שמעתתא'''. | ||
נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן. | |||
חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה. | |||
חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה | |||
==ספריו== | ==ספריו== | ||
| שורה 44: | שורה 33: | ||
בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון. | בהדפסת הספר עסק אחיו - רבי יהודה כהנא-הלר. רבי יהודה אף הוסיף חלק משלו בסוף הספר - קונטרס הספקות, קונטרס זה כולל בתוכו הערות על הספר 'תקפו כהן' של רבי [[שבתי כהן]] - בעל הש"ך, העוסק בדיני ספקות ממון. | ||
הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב | הספר התקבל ברעש גדול בין חוגי הלומדים והפך למשפיע ביותר, רבי [[יעקב לוברבוים]] מליסא, חיבר בעקבותיו ספר בשם '''נתיבות המשפט''', בו דן גם הוא בסוגיות ה'חושן משפט', ומשיג על דברי ידידו רבי אריה לייב בספרו. כתגובה לכך הדפיס רבי אריה לייב קונטרס בשם 'משובב נתיבות' בו הוא מיישב את השגות הנתיבות. רבי יעקב לא וויתר והכין מהדורה חדשה של ספרו ובה יישב את דבריו. | ||
מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמא ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה. | מאז הדפסת הספר הוא הפך לאחד הבולטים בעולם הלימוד העיוני, ורבים רואים בו סמל ודוגמא ללמוד כיצד ניתן לחדש בתורה. | ||
על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, | על הספר נכתבו הערות וביאורים רבים, הראשון בהם היה רבי [[משה אריה לייב שפירא]] ראש ישיבת [[תורת אמת ירושלים|תורת אמת]] שכתב ספר 'טבעות זהב' העוסק בבירור דברי הקצות. עוד חסיד חב"ד שהוציא לאור ביאור על ה'קצות' הוא הרב [[שגיב עמית]], שהוציא שני ספרים בשם 'על שני קצות החושן' המבארים חלקים מדברי הקצות. | ||
===שב שמעתתא=== | ===שב שמעתתא=== | ||
הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא | הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא הוציאו לאור רק בשנת [[תקס"ד]]. מפני יראתו על שגיאות הנעורים שלו{{הערה|ראה בהקדמתו לספר זה.}}. | ||
הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד. | הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד. | ||
| שורה 77: | שורה 66: | ||
*מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ"ח]]. | *מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ"ח]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 91: | שורה 79: | ||
[[קטגוריה:אחרונים]] | [[קטגוריה:אחרונים]] | ||
[[קטגוריה:פוסקים]] | [[קטגוריה:פוסקים]] | ||