עריכת הדף "אריה לייב הלר"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 19: שורה 19:
הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים.
הוא נהג את רבנותו ביד רמה, לא חת מאף אחד מפרנסי העיר, ואף נאסר בשל-כך. היה בין המתנגדים ל[[תנועת החסידות]]. בעירו פתח ישיבה גדולה אליה נהרו תלמידים רבים.


בשנת [[תקס"ד]] הדפיס בנו רבי דוד את ספרו '''שב שמעתתא'''.
בשנת [[תקס"ד]] הדפיס את ספרו '''שב שמעתתא'''.


[[פטירה|נפטר]] ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן.
[[פטירה|נפטר]] ב[[י"ט טבת]] [[תקע"ג]] בעירו סטרי, ושם נטמן.


==משפחתו==
חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה.
 
;אחיו
*'''רבי יהודה''' - אחיו הגדול, רב העיר סיגט ב[[רומניה]], מחבר ספר קונטרס הספקות (שצורף ל'קצות החושן') ו'תרומת הכרי' (ביאור על חלק 'חושן משפט' של ה[[שלחן ערוך]] שנכתב על-ידו לאור בקשת אחיו, רבי אריה לייב, בהמשך לספרו שלו ה'קצות'). נפטר ב[[כ"ז ניסן]] [[תקע"ט]].
*'''רבי חיים''' - התגורר כל ימיו בקלוש הולדתו, ולא הסכים להתפרנס מרבנות. נפטר ב[[כ"ג אלול]] [[תק"צ]].
*'''רבי מרדכי''' - היה רב, אולם לבסוף הפך לסוחר לצורך פרנסתו, ובכך תמך באחיו כלכלית.
;בניו
*'''רבי דוד''' - [[אב"ד]] פודהייץ. הוציא לאור את ספרי אביו 'שב שמעתתא' ו'אבני מילואים'.
*'''רבי יוסף דוב בעריש''' - [[אב"ד]] קשונז וודיסלב. נפטר ב[[י"ט אדר]] [[תר"ג]].
*'''רבי זאב וואלף'''.
 
חתנו היה שלמה יהודה רפפורט, שהיה רב העיר [[פראג]] ומראשי תנועת ההשכלה בגליציה, וסייע להדפסת ספרי חותנו 'אבני מילואים'.


==ספריו==
==ספריו==
שורה 52: שורה 41:
===שב שמעתתא===
===שב שמעתתא===


הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא יצא לאור על-ידי בנו רק בשנת [[תקס"ד]]. מפני יראתו על שגיאות הנעורים שלו{{הערה|ראה בהקדמתו לספר זה.}}.
הספר '''שב שמעתתא'''{{הערה|נקרא גם 'שב שמעתא'.}} - בתרגום מארמית 'שבע סוגיות', נכתב על-ידו עוד בנערותו, בסביבות שנת [[תק"כ]], אולם הוא הוציאו לאור רק בשנת [[תקס"ד]]. מפני יראתו על שגיאות הנעורים שלו{{הערה|ראה בהקדמתו לספר זה.}}.


הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד.
הספר עוסק בבירור וביאור של שבע נושאים סבוכים ביותר בש"ס - בדיני ספקות וחזקות, רוב ועד אחד.
שורה 77: שורה 66:


*מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ"ח]].
*מבוא לספר 'קצות החושן' בהוצאת 'מכון אורייתא', [[ירושלים]], [[תשנ"ח]].
*'''שני כרובים'''- תולדות וייחוס בעל התוספות יום-טוב ובעל הקצות החושן, הרב מאיר הרשקוביץ, ירושלים תש"ס.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה. אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)