עריכת הדף "אריאל שרון"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.

ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.

גרסה אחרונה הטקסט שלך
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ראש הממשלה]] ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]]. התמונה צולמה כשהרבי משוחח עם מר אריאל שרון (בתקופת כהונתו כשר הבינוי והשיכון) בעת מעמד חלוקת הדולרים בלובי הכניסה ל770, א' בסיוון תשמ"ט. משמאל נראית רעייתו של שרון, לילי]]
+
[[קובץ:שרון אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|350px|ראש הממשלה ה11 של [[מדינת ישראל]] מר [[אריאל שרון]] אצל [[הרבי]] התמונה צולמה כשהרבי משוחח עם מר אריאל שרון בעת מעמד חלוקת הדולרים בתקופת כהונתו כחבר כנסת בממשלת ישראל כשר הבינוי והשיכון בלובי הכניסה ל770, א' בסיוון תשמ"ט]]
מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]] - [[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, מייסד ויו"ר מפלגת קדימה, שר וראש הממשלה ה-11 ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, שהקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], מבצע סיני, [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את מלחמת לבנון הראשונה ומבצע חומת מגן. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור יהודה ושומרון, עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו הוא הכריז על תוכנית [[ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות התנגדות חזקה בקרב חלק גדול מהציבור. ב[[ה' טבת]] [[תשס"ו]] כחצי שנה לאחר גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם המכונה תוכנית ההתנתקות, עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד לפטירתו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]].
+
מר '''אריאל (אריק) שרון''' ([[ה' באדר]] [[תרפ"ח]] - [[י' שבט]] [[ה'תשע"ד]]) היה אלוף ב[[צה"ל]], חבר כנסת מטעם הליכוד, מייסד ויו"ר מפלגת קדימה, שר וראש הממשלה ה-11 ב[[מדינת ישראל]]. קודם כניסתו לחיים הפוליטיים היה איש צבא, שהקים את יחידת המטכ"ל (יחידה 101 בגלגולה הראשון) ואלוף פיקוד דרום. לחם ב[[מלחמת העצמאות]], מבצע סיני, [[מלחמת ששת הימים]] וב[[מלחמת יום הכיפורים]]. כשר ביטחון הוביל את מלחמת לבנון הראשונה ומבצע חומת מגן. כאיש צבא ובתחילת דרכו כאיש פוליטי דגל בחזון [[ארץ ישראל השלימה]] ולחם ליישב את אזור יהודה ושומרון, עד שכונה "אבי ההתנחלויות". בסוף חייו הפוליטיים, בשנת [[תשס"ה]] חל מפנה בעמדותיו הוא הכריז על תוכנית [[ההתנתקות]] שהתבצעה בקיץ אותה שנה למרות התנגדות חזקה בקרב חלק גדול מהציבור. ב[[ה' טבת]] [[תשס"ו]] כחצי שנה לאחר גירוש יהודי גוש קטיף מבתיהם המכונה תוכנית ההתנתקות, עבר אירוע מוחי מאז שכב בתרדמת עד למותו ב[[י' בשבט]] [[תשע"ד]].
  
 
במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]].
 
במשך השנים שמר על קשר מיוחד עם [[הרבי]], ואף נפגש עמו ב[[יחידות]] מספר פעמים. הרבה להשתתף בכינוסים של [[חב"ד]].
שורה 12: שורה 12:
 
== פעילותו הפוליטית ==
 
== פעילותו הפוליטית ==
 
=== כשר בממשלות ישראל ===
 
=== כשר בממשלות ישראל ===
 +
[[קובץ:שרון ועומרי מניחים תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יחיאל מלוב]] מניח [[תפילין]] לאריק שרון ובנו עומרי ב[[בר מצווה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]]]]
 
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
 
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון.
  
שורה 44: שורה 45:
 
== קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד ==
 
== קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד ==
 
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=ששת+הימים אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}.
 
קשריו של שרון עם [[הרבי]] החלו בשנת [[תשכ"ז]], שאז החל להתכתב עמו תכופות, כשבהמשך התפתח הקשר לפגישות תכופות. ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]], כאשר נפטר בנו, שלח לו הרבי מכתב ניחומים, בו הוא מזכיר לשבח את חלקו ב[[מלחמת ששת הימים]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/25/9381&search=ששת+הימים אגרות קודש כרך כה ט'שפא].}}.
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצתית בסיום ה[[התוועדות]] ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] בקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] אלוף [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' [[מאיר זיילר]], ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
+
[[קובץ:מיידנצ'יק עם שרון בכנסת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בתמונה קבוצתית בסיום ה[[התוועדות]] ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] בקבינט הבטחוני. בתמונה נראים מימין לשמאל: השר יואב גלנט (אז המזכיר הצבאי), ר' [[שלמה קאליש]], יו"ר [[אגו"ח]] הרב [[שלוימק'ה מיידנצ'יק]], הרב [[שמואל גרייזמן]], ראש הממשלה של [[מדינת ישראל]] אלוף [[אריאל שרון]], ר' [[ישראל מיידנצ'יק]], ר' מאיר זיילר, ר' [[אברהם מיידנצ'יק]], הרב [[משה נפרסטק]], הרב [[נתן וולף]] ור' [[שניאור זלמן ברגר]]]]
בכ"ג [[סיוון]] [[תשכ"ח]] ביקר אצל הרבי לראשונה, וביחידות שארכה קרוב לשעתיים דיבר הרבי על ענינים שונים הנוגעים לבטחון ארה"ק. שרון הזכיר את היחידות מספר פעמים, וחלק מהנאמר בה הודפס במקומות שונים{{הערה|ב'תשורה' ובשבועון בית משיח}}, במכתב לשז"ר כמה ימים אחר כך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9513.htm אגרות קודש כרך כה ט'תקיג]}} כתב הרבי על ביקור זה בקצרה
+
בכ"ג [[סיוון]] [[תשכ"ח]] ביקר אצל הרבי לראשונה, וביחידות שארכה קרוב לשעתיים דיבר הרבי על ענינים שונים הנוגעים לבטחון ארה"ק. שרון הזכיר את היחידות מספר פעמים, וחלק מהנאמר בה הודפס במקומות שונים{{הערה|ב'תשורה' ובשבועון בית משיח}}, במכתב לשז"ר כמה ימים אחר כך{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/25/9513.htm אגרות קודש כרך כה ט'תקיג]}} כתב הרבי על ביקור זה בקצרה.
שרון עצמו כתב לרבי מכתב בכ"ד אב תשכ"ח, ובו הוא מודה לרבי על שקיבל אותו ליחידות, ומספר שבשובו לארץ ישראל סיפר בכפר חב"ד על חוויות הפגישה עם הרבי וכן שנפגש בעניין זה עם שז"ר. שרון סוקר את המצב בישראל, מחווה את דעתו נגד ויתורים לערבים, ובעד שליטה מוחלטת של ישראל ביו"ש ובסיני. שרון כותב, לרבי, בין היתר: "ואני שוב מבקשך להורות לאנשיך לשלב עניין הגבולות בפעילותם הענפה האחרת, כפי שהתבטאתי אצלך, להורות להם 'לכרוך את הגבולות בתפילין'". הוא מבקש מהרבי שייצא בקול קורא לחסידי חב"ד להיאחז בחברון ולחדש בה את ישיבת חב"ד וכן להקים ישיבה בעיר העתיקה בירושלים, ואולי אף להקים היאחזות של חסידי חב"ד בבקעת הירדן. הוא מציין ששוחח על אפשרויות אלה עם ר' שלמה מייד'נצ'יק ור' שלמה אמר לו "הכל אפשרי, אם הרבי יצווה". בסוף המכתב, שרון מזמין את הרבי לבוא לארץ ישראל {{הערה| מכתבו המלא של שרון לרבי נדפס בספר "אריק שרון - מגירות חייו",  הוצ' משכל - ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2022 [עורך: רמי רוטהולץ], עמ' 258-257, ושם, בעמ' 256, נדפסו גם צילום מכתבו של שרון לרבי וצילום-העתק ממכתב הרבי אליו.}}.
 
 
 
ב[[י"ב אלול]] [[תשכ"ח]] ענה הרבי לשרון באריכות על מכתבו זה. הרבי מתייחס בהרחבה לנושא השטחים ולמצב בחברון ובירושלים העתיקה, ומסביר - בין היתר - מדוע אינו מקים ישיבה בחברון, ומדוע אינו יוצא בקול קורא להתיישב בחברון. הרבי מודה לשרון על פרישׂת השלום שמסר במכתבו מביקורו בכפר חב"ד. {{הערה| המכתב נדפס באג"ק חלק כה, אגרת ט'תקמט, עמ' רכו-רל. וראה גם אג"ק חלק כו, עמ' שיז, איגרת ט'תתמב אודות התיישבות חב"ד בחברון.}}.
 
 
 
בכ' מרחשון תשכ"ט, כותב הרבי לשרון מכתב נוסף. במכתב זה, הרבי מזכיר את מכתבו מי"ב אלול, ומציין שבמשך השבועות שחלפו מאז, היו כמה התפתחויות ומאורעות אשר לדעתו מחזקים עוד יותר את ההנחות שבאותו מכתב. ועוד. {{הערה|אג"ק חלק כו, אגרת ט'תקצב, עמ' יט.}}.
 
  
בכ"ב סיון תש"ל ביקר שרון שוב אצל הרבי. שרון נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] יחד עם אשתו. כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] נערכה לו קבלת פנים ב[[כפר חב"ד]]. בי"ח מנחם אב תש"ל כתב הרבי מכתב לשרון (המכתב הוא מענה על מכתב שכתב שרון לרבי ב-16 לאוגוסט). הרבי כותב לשרון שלא יפרוש מצה"ל, וש"מקומו  של כב' הוא בצה"ל, ושם בעזר ה' מצליח ויצליח", ובהמשך כותב בנוגע למצב בתעלת סואץ, ומנבא במדויק את מה שיקרה במלחמת יום הכיפורים (בתשל"ד). בסיום המכתב, הרבי כותב לשרון שתקוותו חזקה ששרון מדייק בהנחת תפילין בכל יום חול, ומסביר לו את חשיבות העניין. {{הערה|אג"ק חלק כו, אגרת ט'תתקנג, עמ' תנ-תנב.}}
+
ב[[י"ב אלול]] [[תשכ"ח]] כתב לו הרבי בחריפות על האסון שיש בקו בר לב, חודשים ספורים אחרי הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]].
  
ב[[ג' אלול]] [[תשל"א]] כתב הרבי בחריפות לאהרן יריב, ראש אגף המודיעין בצה"ל, על האסון שיש בקו בר לב. הרבי שלח באותו יום מכתב גם לאריאל שרון, וצירף לאיגרת העתק מהמכתב ששלח ליריב, וביקש משרון שיודיע לו תגובתו בנוגע לתוכן המכתב, "ובאם יש לו הרשות לכתוב בזה - באופן גלוי-לב". {{הערה|מכתב הרבי לשרון נדפס באג"ק חלק כז, אגרת י'רא, עמ' רח-רט. המכתב ליריב, נדפס שם באגרת י'ר, עמ' רה-רח.}}.
+
בשנת [[תש"ל]] נכנס אל הרבי ל[[יחידות]] יחד עם אשתו. כשחזר [[ארץ הקודש|ארצה]] נערכה לו קבלת פנים ב[[כפר חב"ד]].
  
 
בשנת [[תשל"ז]] כשבנו עומרי חגג [[בר מצווה]] ביקש מר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שישלח אליו חב"דניק שיכין את בנו לבר מצווה. הרב [[יחיאל מלוב]] למד עם אריק ועומרי בביתם ב[[רחובות]] אחת לשבוע. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך"{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}}. ביום הבר מצווה עצמו הגיעו ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], הניחו [[תפילין]] ועלו לתורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי"].}}.
 
בשנת [[תשל"ז]] כשבנו עומרי חגג [[בר מצווה]] ביקש מר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שישלח אליו חב"דניק שיכין את בנו לבר מצווה. הרב [[יחיאל מלוב]] למד עם אריק ועומרי בביתם ב[[רחובות]] אחת לשבוע. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך"{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}}. ביום הבר מצווה עצמו הגיעו ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], הניחו [[תפילין]] ועלו לתורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי"].}}.
שורה 65: שורה 61:
  
 
ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] התקיימה [[התוועדות חסידית]] ביוזמת אריאל שרון בקבינט הבטחוני. ה[[התוועדות]] שהייתה אמורה לכלול [[קריאת המגילה]] ולארוך כ-40 דק' התארכה לבקשתו של שרון מעל לשעתיים. באותה הזדמנות סיפר בפני חברי הקבינט על פגישותיו עם הרבי.
 
ב[[חג הפורים]] [[תשס"ג]] התקיימה [[התוועדות חסידית]] ביוזמת אריאל שרון בקבינט הבטחוני. ה[[התוועדות]] שהייתה אמורה לכלול [[קריאת המגילה]] ולארוך כ-40 דק' התארכה לבקשתו של שרון מעל לשעתיים. באותה הזדמנות סיפר בפני חברי הקבינט על פגישותיו עם הרבי.
 
 
באותה הזדמנות סיפר כי במהלך פגישותיו העלה בפני הרבי רעיונות שונים שעל כמה מהם נענה בשלילה, ובכולם צדק הרבי. כמו בתקופה ש[[ברית המועצות]] שלחה להקות זמר להופעות ברחבי העולם כדי לחפות על מעשי הפשע שנעשו במדינה הציע שרון כי לפני כל הופעה במדינה מערבית תגיש הממשלה מחאה בשגרירות ודרישה לביטול ההופעה. הרבי ענה כי [[רוסיה]] היא מדינה מסוכנת וניבא כי לא ירחק היום והשלטון הקומוניסטי יפול.
 
באותה הזדמנות סיפר כי במהלך פגישותיו העלה בפני הרבי רעיונות שונים שעל כמה מהם נענה בשלילה, ובכולם צדק הרבי. כמו בתקופה ש[[ברית המועצות]] שלחה להקות זמר להופעות ברחבי העולם כדי לחפות על מעשי הפשע שנעשו במדינה הציע שרון כי לפני כל הופעה במדינה מערבית תגיש הממשלה מחאה בשגרירות ודרישה לביטול ההופעה. הרבי ענה כי [[רוסיה]] היא מדינה מסוכנת וניבא כי לא ירחק היום והשלטון הקומוניסטי יפול.
 
 
==חיים אישיים==
 
==חיים אישיים==
[[קובץ:שרון ועומרי מניחים תפילין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יחיאל מלוב]] מניח [[תפילין]] לאריק שרון ובנו עומרי ב[[בר מצווה]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]]]]
+
בזיווג ראשון נשא לאשה את מרגלית (למשפחת צימרמן), נהרגה ב-[[תאונת דרכים ]] ב-([[כ"ח בניסן]] ה'[[תשכ"ב]], [[2 במאי]] [[1962]] למניינם), ממנה בנם הבכור המשותף, גור שרון, נהרג כשהיה בן 11 (ב-[[כ"ט באלול]] [[אלול|חודש הרחמים]] [[תשכ"ז]]).  
בזיווג ראשון נשא לאשה את מרגלית (למשפחת צימרמן) שנהרגה בתאונת דרכים בשנת [[תשכ"ב]] ונולד להם בנם הבכור גור שרון, שנהרג כשהיה בן 11 ב[[כ"ט באלול]] [[תשכ"ז]]). בזיווג שני נשא את לילי שרון (למשפחת צימרמן, נולדה בשנת [[תרצ"ז]]). הזוג התגורר בחוות שקמים ונולדו להם 2 בנים עמרי וגלעד. בשנות המ"מים, אימצו אריאל ולילי בן נוסף{{הערה|רוני סחייק בן אברהם וזאכייה נורי (ילידי עיראק).}}.
+
אשתו בזיווג שני, [[לילי שרון]] (למשפחת צימרמן, נולדה ב-ה'[[תרצ"ז]]). הזוג התגורר ב[[חוות שקמים]] שבצפון [[הנגב]], בין [[שדרות]] לקיבוץ [[רוחמה]]. ממנה נולדו לו 2 בנים [[עמרי שרון]] ואחיו הצעיר [[גלעד שרון]]. ב[[שנות ה-80]], אימצו בני הזוג שרון למשפחתם את רוני סחייק (בן אברהם וזאכייה, למשפחת נורי).
  
 
== גלריית תמונות ==
 
== גלריית תמונות ==
שורה 89: שורה 83:
 
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4855 הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה] {{אינפו}}
 
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=4855 הרבי המליץ לשרון: אל תיכנס לפוליטיקה] {{אינפו}}
 
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55019 הרבי הציל אותי מחטיפת המטוס!] סיפור ההצלה של אריאל שרון {{אינפו}}
 
* [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=55019 הרבי הציל אותי מחטיפת המטוס!] סיפור ההצלה של אריאל שרון {{אינפו}}
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_12.html הנחת התפילין של שרון שגרמה להתעוררות גדולה בישראל - ותגובת הרבי הנדירה]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 
 
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68653 דברים שכתב אריק על ביקוריו אצל הרבי ועל האחיינים שחזרו בתשובה והפכו לחב"דניקים] מתוך עיתון בקהילה {{שטורעם}}
 
* [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68653 דברים שכתב אריק על ביקוריו אצל הרבי ועל האחיינים שחזרו בתשובה והפכו לחב"דניקים] מתוך עיתון בקהילה {{שטורעם}}
 
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=856 משלחת חב"ד מבקרת אצל ראש הממשלה שרון] {{אינפו}}
 
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=856 משלחת חב"ד מבקרת אצל ראש הממשלה שרון] {{אינפו}}
שורה 113: שורה 106:
 
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
 
[[קטגוריה:חברי כנסת]]
 
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
 
[[קטגוריה:אנשי מערכת הביטחון]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ח]]
 
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]
 
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ד]]

לתשומת לבך: תרומתך לחב"דפדיה תפורסם תחת תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף חב"דפדיה:זכויות יוצרים לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך, או העתקת אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים. אין לעשות שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!

ביטול עזרה בעריכה (נפתח בחלון חדש)