עריכת הדף "ארון קודש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
'''ארון קודש''' או '''היכל''' הוא המקום בו מונחים [[ספר תורה|ספרי התורה]] ב[[בית הכנסת]]. הארון ממוקם ב"כותל המזרח" המכוון כנגד [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/8/94/2.htm שו"ע או"ח הלכות תפילה]}}. | '''ארון קודש''' או '''היכל''' הוא המקום בו מונחים [[ספר תורה|ספרי התורה]] ב[[בית הכנסת]]. הארון ממוקם ב"כותל המזרח" המכוון כנגד [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/8/94/2.htm שו"ע או"ח הלכות תפילה]}}. | ||
| שורה 47: | שורה 46: | ||
==ארון הקודש ב-770== | ==ארון הקודש ב-770== | ||
| − | |||
ארון הקודש המיוחד המפאר את כותל המזרח ב[[זאל הגדול]] שב-[[770]] נבנה על ידי [[גבאי]] בית הכנסת הרב [[יעקב ליפסקר]], שהיה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית הכנסת, עשויים בשילוב פסיפס עץ מיוחד. כשביניהם: | ארון הקודש המיוחד המפאר את כותל המזרח ב[[זאל הגדול]] שב-[[770]] נבנה על ידי [[גבאי]] בית הכנסת הרב [[יעקב ליפסקר]], שהיה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית הכנסת, עשויים בשילוב פסיפס עץ מיוחד. כשביניהם: | ||
*ארון הקודש ב[[זאל הגדול]] ב-770. | *ארון הקודש ב[[זאל הגדול]] ב-770. | ||
| שורה 56: | שורה 54: | ||
כאשר ביקש לבנות את ארון הקודש בזאל הקטן, הורה לו הרבי שלא להחליף את ארון הקודש הישן, שהיה בשימוש בזמן [[אדמו"ר הריי"צ]], ולכן הוא בנה ציפוי לארון הקודש הישן. כך גם ציפה את עמוד החזן. כשבנה את ארון הקודש בזאל הגדול, חשב בתחילה לבנות את ארון הקודש שקוע בקיר, כפי שמקובל ברוב בתי הכנסת, אולם הרבי הורה לו לבנות ארון קודש בולט, כפי שהיה בזאל הקטן, בזמנו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D.pdf חיים בבית חיינו] {{PDF}} {{בית משיח}} בתוך מוסף 'זמן אחים' [[שבועון בית משיח]] חג הסוכות תשע"ז}}. | כאשר ביקש לבנות את ארון הקודש בזאל הקטן, הורה לו הרבי שלא להחליף את ארון הקודש הישן, שהיה בשימוש בזמן [[אדמו"ר הריי"צ]], ולכן הוא בנה ציפוי לארון הקודש הישן. כך גם ציפה את עמוד החזן. כשבנה את ארון הקודש בזאל הגדול, חשב בתחילה לבנות את ארון הקודש שקוע בקיר, כפי שמקובל ברוב בתי הכנסת, אולם הרבי הורה לו לבנות ארון קודש בולט, כפי שהיה בזאל הקטן, בזמנו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/19-10-2016-01-21-48-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%90%D7%97%D7%99%D7%9D.pdf חיים בבית חיינו] {{PDF}} {{בית משיח}} בתוך מוסף 'זמן אחים' [[שבועון בית משיח]] חג הסוכות תשע"ז}}. | ||
| − | בשנים הראשונות הפרוכת שעליו הייתה צרה ולאחר מכן הוחלפה ברחבה. החל משנת [[תשמ"ח]] רקומה על הפרוכת הקדשה לזכר נשמת [[הרבנית חיה מושקא]], ומשנת [[תשנ" | + | בשנים הראשונות הפרוכת שעליו הייתה צרה ולאחר מכן הוחלפה ברחבה. החל משנת [[תשמ"ח]] רקומה על הפרוכת הקדשה לזכר נשמת [[הרבנית חיה מושקא]], ומשנת [[תשנ"ג]] ואילך מתנוססת הכרזת [[יחי אדוננו]] על החלק העליון של הפרוכת. |
בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-[[770]] ומהם: | בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-[[770]] ומהם: | ||
| − | *ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] | + | *ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] |
*בית הכנסת תפארת אליעזר ב[[נחלת מנחם]] | *בית הכנסת תפארת אליעזר ב[[נחלת מנחם]] | ||
*בית הכנסת חב"ד ב[[ביתר עילית]] | *בית הכנסת חב"ד ב[[ביתר עילית]] | ||
*בית חב"ד רביבים, [[ראשון לציון]] | *בית חב"ד רביבים, [[ראשון לציון]] | ||
*בית חב"ד מנילה, [[פיליפינים]] | *בית חב"ד מנילה, [[פיליפינים]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 79: | שורה 74: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:מושגי יסוד]] |
