עריכת הדף "ארון קודש"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה: אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם תיכנסו לחשבון או תיצרו חשבון, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
ניתן לבטל את העריכה. אנא בדקו את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן שמרו את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
| גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | {{בעבודה מתמשכת}} | |
'''ארון קודש''' או '''היכל''' הוא המקום בו מונחים [[ספר תורה|ספרי התורה]] ב[[בית הכנסת]]. הארון ממוקם ב"כותל המזרח" המכוון כנגד [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/8/94/2.htm שו"ע או"ח הלכות תפילה]}}. | '''ארון קודש''' או '''היכל''' הוא המקום בו מונחים [[ספר תורה|ספרי התורה]] ב[[בית הכנסת]]. הארון ממוקם ב"כותל המזרח" המכוון כנגד [[ארץ ישראל]] ו[[ירושלים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/8/94/2.htm שו"ע או"ח הלכות תפילה]}}. | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| − | |||
במשכן ובבית המקדש היה מונח ב[[קודש הקדשים]] [[ארון הברית]] שנקרא גם '''ארון הקודש'''. בארון, היו מונחים [[לוחות הברית]], שברי הלוחות וספר התורה שכתב [[משה רבינו]]. הארון היה עשוי כעין ארגז מעץ מצופה זהב עליו היו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]]. | במשכן ובבית המקדש היה מונח ב[[קודש הקדשים]] [[ארון הברית]] שנקרא גם '''ארון הקודש'''. בארון, היו מונחים [[לוחות הברית]], שברי הלוחות וספר התורה שכתב [[משה רבינו]]. הארון היה עשוי כעין ארגז מעץ מצופה זהב עליו היו ה[[כפורת]] וה[[כרובים]]. | ||
| − | משחרב בית המקדש | + | משחרב בית המקדש וכתחליף באו בתי הכנסת, בהם ה' משרה את שכינתו כ"מקדש מעט", הניחו את ספרי התורה בקדמת בית הכנסת בתיבה מיוחדת, והיא נקראת "ארון הקודש". בהמשך, בתקופות אחרות, בנו ארון עץ ל"ארון קודש" ובתקופות אחרות ב"היכל"{{הערה|כמאמר המפורסם המובא בזוהר (נשא קל"ד.) "הכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל"}} שהוא כעין חדר קדמי או גומחא בקיר בה היו מניחים את ספרי התורה. |
| − | + | [[קובץ:הרבי נוגע בפרוכת.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי נוגע בפרוכת בכניסתו לבית הכנסת]] | |
| − | + | בארון הקודש נהגו לשים פרוכת המזכירה את ה[[פרוכת]] שהבדילה בין [[הקודש]] ל[[קודש הקדשים]]{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/10/3/139.htm בלקוטי שיחות חלק ל"ג עמ' 139] הרבי מדייק בדעת הרמב"ם שעניין הפרוכת קשור הן להבדלה בין הקודש לקודש הקדשים, והן לשמש כמסך על הארון, ככתוב "וסכות על הארון את הפרוכת" וכן "וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות"}}. מנהג ישראל הוא לשים את הפרוכת מחוץ לארון, אך יש מקור ברש"י ובתוספות במסכת מגילה{{הערה|מגילה כו, ב}} על פרוכת פנימית{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/18/10/260.htm בהוספות ללקו"ש חלק לו עמ' 260] הרבי מדגיש, שאף שיש מקור לפרוכת פנימית אין לשנות המנהג בפרוכת מבחוץ ואף לא להוסיף עוד פרוכת פנימית}}. על הפרוכת נהגו לרקום ציורים שונים כגון כתרים, לוחות הברית, מנורה, אריות, פרחים וכן פסוקים שונים הקשורים לתפילה ולבית הכנסת. | |
| − | |||
| − | |||
בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/1/458.htm?q=%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח]: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".}}. | בארון קודש מניחים בדרך כלל גם את ספרי ההפטרות, המגילות, ואת כתרי ספרי התורה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaam/maamarei/dc/1/458.htm?q=%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F%20%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9 דרושי חתונה לאדמו"ר האמצעי תנח]: "ולהבין עד היכן מגיע כחה של שמחה ש"מ אפי' בע"ה שלא ידע מה שעושה רק מצד עוצם התמימות שמח לעשות נח"ר ליוצרו בדבר זה שמדמה שנח"ר הוא לבורא כמו שנמצא בס' משנת חכמי' בע"ה ששמע דרשת הרב במצות לחם הפנים, והי' סבור שלחם הפנים הוא לאכילה לפני ה' שאוכלם כמו שאוכל אדם, ועשה שתי לחם בשמח' גדולה הוא ואשתו לבושים בבגדי שבת אחר חצי יום עש"ק להטמינם בארון בבהכ"נ, ולמחר לא מצאם בארון, סבר שאכלם הבורא ושמח הוא ואשתו שמחה גדולה ועשו כן כמה פעמים בכל ע"ש, ושמש בהכ"נ הי' לוקחם בכל שבת בבוקר לסעודתו, ונשמע הדבר להרב וגער עליו ונתבטל ונענש הרב ומת באותה שנה, ואמרו לו שמזמן בהמ"ק ראשון ובימי משה במשכן לא הי' שמח' לפני ה' בלחה"פ כמו ממעשה לחה"פ שעשה זה העני בתום לבב בשמחה וטוב לבב הוא ואשתו שעשה נח"ר ליוצרו שאכל לחם זה כמביא לפני מלך כו'".}}. | ||
| שורה 18: | שורה 15: | ||
בקהילות האשכנזים נהגו במשך ההיסטוריה בארון קודש מעץ המסמל כאמור את ארון הברית שהיה עשוי מעץ. בסמוך לארון ממוקם ה[[חזן]], וסדר הישיבה בבית הכנסת הוא לכיוון זה. | בקהילות האשכנזים נהגו במשך ההיסטוריה בארון קודש מעץ המסמל כאמור את ארון הברית שהיה עשוי מעץ. בסמוך לארון ממוקם ה[[חזן]], וסדר הישיבה בבית הכנסת הוא לכיוון זה. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] ישנו מענה ליהודי ששאל את הרבי באופן העמדת הארון קודש, שיהיה בולט מחוץ לכותל. וממנו למדים עד כמה מדוייקת ההנהגה בבית הכנסת בעניינים אלו. וכך כתב לו הרבי: {{ציטוטון|יש לברר אם יש בזה משום שינוי מנהג, ובאם לא נעשה באופן דבליטות כאלו מבחוץ עד עתה, הרי אין לחדש ענין זה, וכידוע עד כמה נזהרו בדקדוק ביותר וביותר מבלי לעשות שום התחדשות בעניני בית הכנסת אפילו בדברים קלים, ואפילו אם לכאורה אין בזה חשש על אתר, כי הרי הרואה האומר מה נשתנה שינוי זה משינוי אחר, וד"ל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3704.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תש"ד]}}}}. | ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] ישנו מענה ליהודי ששאל את הרבי באופן העמדת הארון קודש, שיהיה בולט מחוץ לכותל. וממנו למדים עד כמה מדוייקת ההנהגה בבית הכנסת בעניינים אלו. וכך כתב לו הרבי: {{ציטוטון|יש לברר אם יש בזה משום שינוי מנהג, ובאם לא נעשה באופן דבליטות כאלו מבחוץ עד עתה, הרי אין לחדש ענין זה, וכידוע עד כמה נזהרו בדקדוק ביותר וביותר מבלי לעשות שום התחדשות בעניני בית הכנסת אפילו בדברים קלים, ואפילו אם לכאורה אין בזה חשש על אתר, כי הרי הרואה האומר מה נשתנה שינוי זה משינוי אחר, וד"ל{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3704.htm אגרות קודש אדמו"ר שליט"א כרך י"א ג'תש"ד]}}}}. | ||
| שורה 45: | שורה 36: | ||
ב[[תשעה באב]] נהוג להסיר את הפרוכת מארון הקודש ומהבימות ולהחזיר המפה של בימת הקריאה רק בעת הקריאה. | ב[[תשעה באב]] נהוג להסיר את הפרוכת מארון הקודש ומהבימות ולהחזיר המפה של בימת הקריאה רק בעת הקריאה. | ||
| + | |||
| + | ==פרוכת== | ||
| + | |||
| + | הרבי כותב באגרות קודש, נגד שינוי המנהג לשים פרוכת רק בתוך ארון הקודש. | ||
==ארון הקודש ב-770== | ==ארון הקודש ב-770== | ||
| − | + | ארון הקודש המיוחד המפאר את כותל המזרח בזאל הגדול שב-[[770]] נבנה על ידי [[גבאי]] בית הכנסת הרב [[יעקב ליפסקר]], שהיה אמן יד, ויצר רהיטים רבים מעץ עבור בית הכנסת, עשויים מעצים משובלים. כשביניהם: | |
| − | ארון הקודש המיוחד המפאר את כותל המזרח | + | *ארון הקודש הגדול בבית המדרש ב-770. |
| − | *ארון הקודש | + | *ארון הקודש בזאל הקטן ב-770. |
| − | *ארון הקודש | ||
*סטענדערים רבים הפזורים ברחבי 770. | *סטענדערים רבים הפזורים ברחבי 770. | ||
*שולחן מעוטר שהוצב בקומה השניה בביתו הפרטי של הרבי. | *שולחן מעוטר שהוצב בקומה השניה בביתו הפרטי של הרבי. | ||
| − | + | בשנים הראשונות הפרוכת שעליו היתה צרה ולאחר מכן הוחלפה ברחבה. החל משנת [[תשמ"ח]] רקומה על הפרוכת הקדשה לזכר נשמת [[הרבנית חיה מושקא]]. משנת [[תשנ"ד]]? ואילך מתנוססת הכרזת [[יחי אדוננו]] על החלק העליון של הפרוכת. | |
| − | |||
| − | בשנים הראשונות הפרוכת שעליו | ||
בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-[[770]] ומהם: | בבתי כנסת ובישיבות חב"ד ברחבי העולם בנו ארונות קודש בדוגמת זה שב-[[770]] ומהם: | ||
| − | *ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] | + | *ישיבת [[חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת]] |
*בית הכנסת תפארת אליעזר ב[[נחלת מנחם]] | *בית הכנסת תפארת אליעזר ב[[נחלת מנחם]] | ||
*בית הכנסת חב"ד ב[[ביתר עילית]] | *בית הכנסת חב"ד ב[[ביתר עילית]] | ||
*בית חב"ד רביבים, [[ראשון לציון]] | *בית חב"ד רביבים, [[ראשון לציון]] | ||
*בית חב"ד מנילה, [[פיליפינים]] | *בית חב"ד מנילה, [[פיליפינים]] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/84288/ האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש?] הרב יוסף ישעיה ברוין {{אינפו}} {{ | + | *[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/84288/ האם מותר לנאום בבית הכנסת עם הגב לארון הקודש?] הרב יוסף ישעיה ברוין {{אינפו}} {{וידיאו}} |
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2223167 כספת מפוארת - ארון הקודש] באתר בית חב"ד | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2223167 כספת מפוארת - ארון הקודש] באתר בית חב"ד | ||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905597 למה לארון הקודש יש 'פרוכת'?] באתר בית חב"ד | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3905597 למה לארון הקודש יש 'פרוכת'?] באתר בית חב"ד | ||
| − | + | *[hפפttp://wפפww.chabadof770.com/?q=he/node/87|תמונות מארון הקודש המרכזי ב 770]. | |
| + | צריך להוציא את האותיות שהלינק יעבוד | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | |||
