עריכת הדף "ארבע יסודות"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
כל נברא בעולם, מורכב '''מארבע יסודות''' שהם אש, רוח [[מים]] עפר | כל נברא בעולם, מורכב '''מארבע יסודות''' שהם אש, רוח [[מים]] עפר. | ||
לכל אחד | לכל אחד מארבעת הנבראים יש מעט יותר מיסוד זה או אחר, אם כי אין נברא שאין לו את כל ארבעת הכוחות. | ||
== | == ארבעת היסודות שבאדם == | ||
גם ארבעת היסודות שב[[נפש הבהמית]] שבאדם, הם '''אש, רוח, מים, עפר'''. | גם ארבעת היסודות שב[[נפש הבהמית]] שבאדם, הם '''אש, רוח, מים, עפר'''. | ||
שורה 23: | שורה 9: | ||
'''אש:''' יסוד זה מביא את האדם לידי [[כעס]] ו[[ישות|גאווה]], והוא מופעל על ידי ה[[מרה אדומה]]. | '''אש:''' יסוד זה מביא את האדם לידי [[כעס]] ו[[ישות|גאווה]], והוא מופעל על ידי ה[[מרה אדומה]]. | ||
'''רוח:''' יסוד זה מביא את האדם הוללות | '''רוח:''' יסוד זה מביא את האדם הוללות וליצנות והתפארות ודברים בטלים, והוא מופעל על ידי ה[[מרה ירוקה]]. | ||
'''מים:''' יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, [[מילתא דבדיחותא]], וליצנות. | '''מים:''' יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, [[מילתא דבדיחותא]], וליצנות. | ||
שורה 48: | שורה 34: | ||
סדר זה הוא ממוצע בין האורות לכלים, והוא לפי שייכות היסודות הפשוטים אל ה[[דצח"מ]] - היסודות המורכים. | סדר זה הוא ממוצע בין האורות לכלים, והוא לפי שייכות היסודות הפשוטים אל ה[[דצח"מ]] - היסודות המורכים. | ||
האדם נקרא "'''רוח''' ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש ה'''בהמית''' נקראים אש. המים '''מצמיחים''' כל מיני תענוג{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק א']]}} (העפר הוא | האדם נקרא "'''רוח''' ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש ה'''בהמית''' נקראים אש. המים '''מצמיחים''' כל מיני תענוג{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק א']]}} (העפר הוא הדוגמא של לדבר [[דומם]]). | ||
==במדע המודרני== | ==במדע המודרני== | ||
כיום אחרי הגילויים של המדע המודרני כי קיימים בבריאה בקירוב ל118 יסודות ביקום, ישנם רבים שמתוך בורות ואי ידיעה במשמעות דברי חז"ל, הם נוטים לזלזל בתפיסה זו. הרבי התייחס לשאלה זו מספר פעמים, ביאורו העיקרי של הרבי נשען על כך כי פירוש המונח 'יסודות' מוטעה ושגוי, בעוד רבים סוברים כי יסודות הם החומרים הקטנים בטבע, הגדרתו הנכונה היא היסודות שמהם מורכב הטבע, עם כי יתכן ששיך לפצל יסודות אלו לחומרים קטנים יותר. (כאלו נאמר שיסוד פרנסתו של השען הוא השעון, על אף שהשעון עצמו מורכב מריבוי יסודות). לאמתו של דבר טענה זו נכונה כלפי היסודות של המדע המודרני גם כן, משום שיסודות אלו עצמם מורכבים לאמתו של דבר משלשה מרכבים שווים (ניוטרון, פלוטון ואלקטרון), שהשינוי באופן הרכבתם יוצר את ההבדל בין היסודות כולם. | |||
הרבי התייחס לשאלה זו מספר פעמים, ביאורו העיקרי של הרבי נשען על כך כי פירוש המונח 'יסודות' | |||
על פי האמור נוטה הרבי ללמוד שהיסודות הם כפשוטן, ואפשר למצוא את הנמצאים ביקום מורכבים מיסודות אלו על אף שיסודות אלו עצמם מתחלקים כהיום לחלקיים זעירים יותר. | |||
בכמה מקומות ביאר הרבי כי ביסודות כאן הכוונה לתכונות שלכן מכונה במדרש "טבעיים" קור וחום לחות ויבשות. עם זאת שלל הרבי פירוש שיסודות אלו מתייחסים לשינויים במצבי הצבירה{{הערה|אופן התגבשות האטומים השינויים באופנם יוצרים ארבעה סוגים של חומרים בטבע נוזל, גז מוצק ופלזמה.}} של הנמצאים. | |||
במכתב אחר מציע הרבי מקבילה מדעית של 4 היסודות בחומר ואנטי חומר. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ערכים בלימוד החסידות]] | ||