עריכת הדף "ארבע יסודות"

כל נברא בעולם, מורכב '''מארבע יסודות''' שהם אש, רוח [[מים]] עפר{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/tanach/raba4/14b.htm מדרש רבה, במדבר, פרשה י"ד, י"ב]}}.

לכל אחד מהנבראים יש מעט יותר מיסוד זה או אחר, אם כי אין נברא שאין לו את כל ארבעת הכוחות(חוץ מן העץ שמורכב מארבעת היסודות).

==ארבעה היסודות==

בתהליך הבריאה שברא ה' את כל הנבראים, נברא תחילה [[חומר וצורה|חומר]] פשוט בלא [[חומר וצורה|צורה]] והוא החומר ה[[כח ההיולי|היולי]].

ואח"כ הטביע בו הבורא ארבע צורות, שהן צורת אש, צורת רוח, צורת מים וצורת עפר, אבל גם אז היו עדיין מציאות מופשטת שאינה חומר מוחשי, אלא רק יסודות החומר שמהם הורכבו כל הנבראים בעולם.

ביסודות החומר יש להבדיל באופן ברור בין יסודות יחסיים לבין יסודות מוחלטים.

כי בעוד שהמדע עוסק ביסודות החומר שהם יחסיים בלבד, כלומר שהם יסודות - ביחס לחומר שבשימוש האדם, אבל לכשלעצמם - גם הם חומר, הנה, כנגד זה היסודות המוחלטים אינם בגדר של חומר, אלא יסודות בלבד של החומר, אף על פי שנקראים בשמות של חמרים המוכרים בטבע - אש רוח מים ועפר.

רק לאחר התמזגותם והתחברותם להיות חומר ממשי, הנה, גם היסודות נעשים מרכיבי החומר, וכל אחד מהם הוא חלק מהחומר.

מארבעת היסודות הגשמיים - הורכבו כל הנבראים הגשמיים, ומארבעת היסודות הרוחניים הורכבו כל הנבראים הרוחניים.

==יסודות הנפש הבהמית==

גם ארבעת היסודות שב[[נפש הבהמית]] שבאדם, הם '''אש, רוח, מים, עפר'''.

'''אש:''' יסוד זה מביא את האדם לידי [[כעס]] ו[[ישות|גאווה]], והוא מופעל על ידי ה[[מרה אדומה]].

'''רוח:''' יסוד זה מביא את האדם הוללות ו[[ליצנות]] והתפארות ודברים בטלים, והוא מופעל על ידי ה[[מרה ירוקה]].

'''מים:''' יסוד זה מעורר את האדם לפיזור הנפש, התרוממות הרוח, אהבה, וחיות. נטיה לתענוגים, תאוות רעות או טובות, [[מילתא דבדיחותא]], וליצנות.

:::כנגד יסוד זה מכוונת ה[[מרה לבנה]].

'''עפר:'''
יסוד זה מביא את האדם לידי עצבות ועצלות, והוא מופעל על ידי ה[[מרה שחורה]].

== סדר היסודות ==
את ארבעת היסודות אפשר לסדר בכמה אופנים שונים{{הערה|מתוך הספר [[תשובת השנה]], [[יצחק פייביש גינזבורג|הרב יצחק גינזבורג]]}}, מלבד הסדר המופיע ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|תחילת התניא]] (אמר"ע)''':'''{{הערה|הסדר '''אמר"ע''' הוא בעצם הסדר '''מאר"ע''' בשינוי קל. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר ב[[ליקוטי אמרים - פרק ג'|פרק ג']] "שיסוד ה[[אש]] הוא ב[[לב]] ומקור ה[[מים]] והליחות מה[[מוח]]". בכל מקום הסדר הוא שהמים קודמים לאש מפני ש[[מוח שליט על הלב]]. אולם, ב[[ליקוטי אמרים - פרק א'|פרק א']], [[אדמו"ר הזקן]] מסביר על יסודות הרעים של [[נפש בהמית|הנפש הבהמית]] (ראה בפסקה הקודמת), שעיקר משכנה בלב ומשם [[התפשטות|מתפשטת]] למוח (ראה באריכות ב[[ליקוטי אמרים - פרק ט'|פרק ט']]), ולכן הוא מקדים את יסוד האש ליסוד המים.}}

=== ארמ"ע ===
הסדר הפשוט ביותר לארבע היסודות הוא - אש, רוח, מים, עפר.

סדר זה הוא סדר הופעתם בטבע{{הערה|[[רמב"ם]], הלכות יסודי התורה פרק ג' הלכה י'}}, כאשר האש היא הקלה ביותר והעפר הכבד ביותר. סדר זה הוא סדר היסודות מצד ה[[כלים]].

=== מאר"ע ===
סדר זה של - מים, אש, רוח, עפר, הוא הסדר לפי שייכותם אל ה[[ספירות]]. סדר זה הוא סדר היסודות לפי ה[[אור]] וה[[חיות]] שבהם.
 
התורה נמשלה למים שיורדים ממקום גבוה למקום נמוך, כנגד [[קו הימין]] - קו החסדים. האש היא כנגד תנועת הרצוא ורצון להפרד מהפתילה. לפיכך האש היא קו הגבורות - [[קו שמאל]]. הרוח עתים עולה ועתים יורדת{{הערה|[[קהלת]] ג,כא}}, והיא כנגד [[קו האמצע]] - [[התכללות]] החסדים והגבורות. יסוד העפר הוא כנגד ספירת ה[[מלכות]] שלאחר סיום ה[[ג' קווים]].

=== ראמ"ע ===
סדר זה הוא ממוצע בין האורות לכלים, והוא לפי שייכות היסודות הפשוטים אל ה[[דצח"מ]] - היסודות המורכים.

האדם נקרא "'''רוח''' ממללא" ע"ש יסוד הרוח שבו. תאוות הנפש ה'''בהמית''' נקראים אש. המים '''מצמיחים''' כל מיני תענוג{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק א']]}} (העפר הוא הדוגמה של לדבר [[דומם]]).

==במדע המודרני==
במדע המודרני מקובל לכנות בשם 'יסוד' או 'יסוד כימי' כחומר שמורכב מ[[אטום|אטומים]] שמספר הפרוטונים בהם זהה{{הערה|מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות. אטומים מורכבים מפרוטונים, נייטרונים ואלקטרונים, אולם וריאציות במספרם של שני המרכיבים האחרונים, לא נחשבות לשינוי היסוד}}. מדענים צפו וחקרו עד כה 118 יסודות ועובדה זו גרמה לעיתים לבלבול או לתהיה במשמעות ארבעת היסודות המוזכרים ביהדות

הרבי התייחס לשאלה זו מספר פעמים, ביאורו העיקרי של הרבי נשען על כך כי פירוש המונח 'יסודות' במדע המודרני שונה לחלוטין ממובנו ב'ארבעת היסודות'. בעוד רבים סוברים כי יסודות הם החומרים הקטנים בטבע, הגדרתו הנכונה היא היסודות שמהם מורכב הטבע, אם כי ייתכן ששייך לפצל יסודות אלו לחומרים קטנים יותר. (כאלו נאמר שיסוד פרנסתו של השען הוא השעון, על אף שהשעון עצמו מורכב מריבוי יסודות). לאמתו של דבר טענה זו נכונה כלפי היסודות של המדע המודרני גם כן, משום שיסודות אלו עצמם מורכבים לאמתו של דבר משלשה מרכבים שונים (ניוטרון, פרוטון ואלקטרון), שהשינוי באופן הרכבתם יוצר את ההבדל בין היסודות כולם.

על פי האמור נוטה הרבי ללמוד שהיסודות הם כפשוטן, ואפשר למצוא את הנמצאים ביקום מורכבים מיסודות אלו על אף שיסודות אלו עצמם ניתנים לחלוקה לחלקים זעירים יותר.

בכמה מקומות ביאר הרבי כי ביסודות כאן הכוונה לתכונות שלכן מכונה במדרש "טבעיים" קור וחום לחות ויבשות. עם זאת שלל הרבי פירוש שיסודות אלו מתייחסים לשינויים במצבי הצבירה{{הערה|אופן התגבשות האטומים השינויים באופנם יוצרים ארבעה סוגים של חומרים בטבע נוזל, גז מוצק ופלזמה.}} של הנמצאים {{מקור|מובא בהערה בספר "מה רבו מעשיך" ואינו תחת ידי לעיין במספר עמוד וכו', אלו שכאן שנמצאים בישיבה אנא פתחו בו ועיינו}}.

במכתב אחר רומז הרבי למקבילה מדעית של 4 היסודות ב: חומר ואנטי חומר, חיובי ושלילי.

==קישורים חיצוניים==
* [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1750&CategoryID=1006 ארבעה יסודות], באתר צעירי חב"ד
* [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/844536/jewish/4-117.htm 4 יסודות? יש 117!], באתר בית חב"ד

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:תורת החסידות]]
{{תבנית:סגל}}