עריכת הדף "ארבעת הבנים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתן לבטל את העריכה. נא לבדוק את השוואת הגרסאות שלהלן כדי לוודא שזה אכן מה שאתם רוצים לעשות, ולאחר מכן לפרסם את השינויים למטה כדי לסיים את ביטול העריכה.
גרסה אחרונה | הטקסט שלך | ||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''ארבעת הבנים''' הוא [[מדרש]] המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע ב[[הגדה של פסח]]. המדרש מפרט ארבעה סוגי בנים: '''חכם''', '''רשע''', '''תם''' ו'''שאינו יודע לשאול''', שעל פי המדרש דיברה ה[[תורה]] עליהם, ב[[מצווה]] לספר את [[סיפור יציאת מצרים]], וחילקה בסוגי התשובות, המתאימות לכל אחד מהם. | '''ארבעת הבנים''' הוא [[מדרש]] המופיע בכמה מקומות בספרות חז"ל ונקבע ב[[הגדה של פסח]]. המדרש מפרט ארבעה סוגי [[בן|בנים]]: '''חכם''', '''רשע''', '''תם''' ו'''שאינו יודע לשאול''', שעל פי המדרש דיברה ה[[תורה]] עליהם, ב[[מצווה]] לספר את [[סיפור יציאת מצרים]], וחילקה בסוגי התשובות, המתאימות לכל אחד מהם. | ||
== השאלות == | == השאלות == | ||
קטע זה מצוי ב[[מכילתא]]{{הערה|מכילתא על שמות יג פסוק יד | קטע זה מצוי ב[[מכילתא]]{{הערה|שם=מכיל|[[s:מכילתא על שמות יג#פסוק יד|מכילתא על שמות יג פסוק יד]]}} וכן ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|שם=ירו|{{ירושלמי|פסחים|י|ד|ע|ב}}}} עם שינויים. תוכן הדברים בא לבאר את ארבעת הפרשיות בתורה בהם הוזכרו הבנים והציווי לספר להם את סיפור יציאת מצרים. בתורה מופיעים ארבע פעמים פסוקים המצווים לספר את סיפור יציאת מצרים. [[חז"ל]] דרשו כל אחד מארבעה הפסוקים כנגד ארבעה סוגי הבנים: | ||
* '''חכם''' - {{הדגשה|כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם"|דברים ו | * '''חכם''' - {{הדגשה|כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹקינוּ אֶתְכֶם"|{{תנ"ך|דברים|ו|כ}}}}{{הערה|במדרש המופיע במכילתא ובירושלמי, וכן ברוב הנוסחים בהגדה, הבן החכם משנה את הפסוק ושואל "אשר צוה יי אלוקינו ''אותנו''", ובכך הוא מבדיל את עצמו מהבן הרשע שמוציא את עצמו מן הכלל. בנוסחים אחרים של ההגדה השאלה תוקנה בהתאם לפסוק.}}, הפירוט המופיע בשאלה מראה על חכמתו בתורה של הבן השואל. | ||
*'''רשע''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם|שמות יב | *'''רשע''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם|{{תנ"ך|שמות|יב|כו}}}}, כאן הבן משייך את העבודה רק ''לכם'' ולא ''לו'', ו"לפי שהוציא עצמו מן הכלל [[אפיקורוס (יהדות)|כפר בעיקר]]" והבן השואל הוא רשע. | ||
* '''תם''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת|שמות יג | * '''תם''' - {{הדגשה|וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת|{{תנ"ך|שמות|יג|יד}}}}, שאלה זו משויכת לבן התם בגלל הסתמיות שבשאלה. | ||
* '''שאינו יודע לשאול''' - {{הדגשה|וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר|שמות יג | * '''שאינו יודע לשאול''' - {{הדגשה|וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר|{{תנ"ך|שמות|יג|ח}}}}, כאן אין בכלל שאלה אלא ציווי לספר לבן גם אם הוא לא שואל, לכן הפסוק משויך לזה שאינו יודע לשאול. | ||
== התשובות == | == התשובות == | ||
לפי המדרש המופיע | לפי המדרש המופיע ב[[מכילתא דרבי ישמעאל]]{{הערה|שם=מכיל}} ובהגדה, התורה מצווה על התייחסות שונה לכל אחד מן הבנים בהתאם לשאלתו: | ||
*הבן '''החכם''' נענה | *הבן '''החכם''' נענה ב[[הלכה|הלכות]] הפסח, ש"אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן". | ||
*לבן '''הרשע''' עונים תשובה שמטרתה להקהות את שיניו ולומר לו "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", ''לי'' ולא ''לו'', כי "אילו היה שם לא היה נגאל". | *לבן '''הרשע''' עונים תשובה שמטרתה להקהות את [[שן|שיניו]] ולומר לו "בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם", ''לי'' ולא ''לו'', כי "אילו היה שם לא היה נגאל". | ||
*הבן '''התם''' מקבל את התשובה הממצה - "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". | *הבן '''התם''' מקבל את התשובה הממצה - "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים". | ||
*לגבי מי '''שאינו יודע לשאול''' מצווים חז"ל לפתוח לו כדי שישאל ולספר לו. | *לגבי מי '''שאינו יודע לשאול''' מצווים חז"ל לפתוח לו כדי שישאל ולספר לו. | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
}} | }} | ||
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]]{{הערה|שם=ירו}} מתהפכות התשובות של החכם והתם: החכם נענה בתשובה הכללית כי "בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים", והתם מקבל את כל הלכות הפסח, כדי "שלא יהא עומד מחבורה זו ונכנס לחבורה אחרת". | |||
== סדר הבנים == | == סדר הבנים == | ||
הבנים בהגדה לא מופיעים בסדר הפסוקים המובא בתורה, יש כמה פירושים לסדר הזה: | הבנים בהגדה לא מופיעים בסדר הפסוקים המובא בתורה, יש כמה פירושים לסדר הזה: | ||
*ה[[אבודרהם]] מסביר על דרך הפשט שדרגו את הבנים לפי החכמה שלהם - החכם והרשע שניהם כבר בשלים בדעותיהם אלא שהחכם המובחר נכתב ראשון, ואחריהם מופיעים התם שעדיין לא בגר לגמרי, ושאינו יודע לשאול שכלל לא מבין. | *ה[[אבודרהם]] מסביר על דרך הפשט שדרגו את הבנים לפי החכמה שלהם - החכם והרשע שניהם כבר בשלים בדעותיהם אלא שהחכם המובחר נכתב ראשון, ואחריהם מופיעים התם שעדיין לא בגר לגמרי, ושאינו יודע לשאול שכלל לא מבין. | ||
*על פי ה[[קבלה]] ארבעת הבנים מקבילים לארבע מה[[ספירות]] המקבילות לארבעת רגלי [[כסא הכבוד]]: '''חסד''', '''גבורה''', '''תפארת''' ו'''מלכות''' בהתאמה, ולכן הם מסודרים לפי סדר הספירות | *על פי ה[[קבלה]] ארבעת הבנים מקבילים לארבע מה[[ספירה (קבלה)|ספירות]] המקבילות לארבעת רגלי [[כסא הכבוד]]: '''חסד''', '''גבורה''', '''תפארת''' ו'''מלכות''' בהתאמה, ולכן הם מסודרים לפי סדר הספירות. | ||
==הבן החמישי== | ==הבן החמישי== |