עריכת הדף "ארבעה טורים"

{{בעבודה מתמשכת}}
הספר '''ארבעה טורים''' הוא אחד מהחיבורים המרכזיים ב[[הלכה]], שחובר על-ידי רבי [[יעקב בן אשר]] בנו של [[הרא"ש]]. מהווה את הבסיס במבנה ובתוכן לחיבורי ההלכה הגדולים שבאו אחריו, [[שולחן ערוך]] לרבי [[יוסף קארו]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
==סגנון הספר==
הטור מביא גם את טעמי ההלכות באריכות הביאור, בשונה מה[[שולחן ערוך]] שבא אחריו, שכתב בקיצור רק את ההלכות עצמם, כיון שסמך על הפירוש "בית יוסף" שצירף אל הטור{{הערה|[[הרבי]], שיחת [[י' כסלו]] [[תשל"ז]].}}. לדוגמא, טעם מפורסם שמביא הרבי בשיחותיו הוא דברי ה[[מדרש]] שהובאו בטור{{הערה|[[אורח חיים]] סימן תקפא.}} ש[[עם ישראל]] ב[[ערב ראש השנה]] "לובשים לבנים ומתעטפים לבנים", כיון שיודעים שיזכו בדין של [[ראש השנה]]. אך [[הרבי]] מדגיש שגם את ענינים אלו, הוא מביא בתור '''פוסק''', ומשלב זאת כחלק מה[[הלכה]]{{הערה|ראו [[דבר מלכות ערב ראש השנה|שיחת ערב ראש השנה]] [[תשנ"ב]].}}.
==מבנה הספר==
הייחודיות של הספר נובעת מכך שהוא מסודר בצורה מערכתית ומאורגנת, דבר שמקל על הלומדים את הבנת ההלכה והחלתה על המקרים המעשיים. כמו כן, הספר כתוב בשפה ברורה ופשוטה, וזאת כדי להנגיש את ההלכה לכל הלומדים, הן לתלמידי חכמים והן לדיינים ולפוסקים.

רבי [[יוסף קארו]] כתב על בסיס "ארבעה טורים" את הספר [[שולחן ערוך]], שילב בו את פסיקותיו ההלכתיות בשילוב עם פסיקות אחרות מתוך ספרות ההלכה שקדמה לו, וה[[רמ"א]] הוסיף הערות לספר "שולחן ערוך" כדי להתאים אותו למנהגי קהילות אשכנז, וכך הטור מהווה ספר יסוד בהלכה לאורך כל הדורות שאחריו.

הספר מחולק לארבעה חלקים ("טורים"), שכל אחד מהם עוסק בתחומים שונים של ההלכה.

בתחילה נכתב כל טור ללא חלוקה לסימנים, אלא בהודעת הנושאים בתחילת הספר, ואחר-כך חולק ומוספר (בידי הלומדים, או בידי המחבר עצמו){{הערה|בהקדמתו כתב: {{ציטוטון|וראיתי עוד לעשות סימנים לכלול כל ענין וענין במלות קצרות לכתבם בתחלת הספר במספר במנין, למען היות נקל לבקש כל ענין וענין}}. ראו [https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=25563&p=268896#p268896 דיון] בנושא בפורום אוצר החכמה.}}. לאחר מכן נוספו כותרות ארוכות ומפורטות יותר, שנכתבו על-ידי ה[[בית יוסף]], והם כוללים גם את הדינים שהתחדשו בביאורו{{הערה|כמו שכתב בסוף הקדמתו: {{ציטוטון|ולהיות סימני מפתחות ספר הטורים קצרות ביותר, והרוצה לבקש דין אחר לפעמים לא יוכל להבחין אם הוא בסימן זה או בסימן אחר, או אם מביא אותו דין בעל הספר, לכן ראיתי לעשות מפתחות אחרות שמזכירין כל הדינים הבאים בסימן ההוא בפרט, ואח"כ כתבתי רמזי כל הדינים המחודשים שהבאתי בביאור זה הנקרא ספר בית יוסף, כדי שימצא כל אדם הדין שירצה בנקלה}}. במהדורת הדפוס (של מכון שירת דבורה) שולבו המפתחות יחד.}}.
===אורח חיים===
{{ערך מורחב|אורח חיים}}
חלק זה עוסק בהלכות הנוגעות לחיי היום-יום של [[יהודי]]: הברכות, התפלה והלכות שבת ומועד. וכולל שלשה חלקים{{הערה|שם=אוח|1=על-פי הקדמת המחבר לאורח חיים.}}:

'''החלק הראשון''' - הלכות הנוגעות לסדר היום מה[[בוקר]] עד ה[[לילה]]. ובו הלכות [[קריאת שמע]] ו[[תפילה]], ושאר התפילות כ[[תפילת הדרך]], [[ציצית]], [[תפילין]], [[ברכת המזון]] [[ברכות]], [[קריאת התורה]], קדושת [[בית כנסת]], [[נטילת ידים]], ודינים נוספים הנוגעים להנהגה בשאר היום, כולל ב[[אכילה]] [[שתיה]] ו[[שינה]].

'''החלק השני''' - הלכות הנוגעות ליום ה[[שבת]]. כולל ה[[הכנה לשבת]], שמירה על כבודה של השבת, פירוט דיני [[ל"ט אבות מלאכה]] ודיני שבות כגון [[אמירה לנוכרי]] ו[[מוקצה]], ואף דינים הנוגעים ל[[ערב שבת]] וקודם לזה מצד שמירת השבת. בנוסף מופיע בו סדר יום השבת מה[[קידוש]] ועד ל[[הבדלה]].

'''החלק השלישי''' - הלכות הנוגעות ל[[מועד]]י ישראל, [[מדאורייתא]] ([[פסח]], כולל הלכות [[חמץ]] ו[[מצה]], [[ספירת העומר]], [[שבועות]], [[ראש השנה]], כולל דיני [[תקיעת שופר]] ו[[עשרת ימי תשובה]], [[יום כיפור]], [[סוכות]], כולל דיני ה[[סוכה]] ו[[ארבעת המינים]]) ו[[מדרבנן]] ([[יום טוב שני]], [[חנוכה]] ו[[פורים]]), [[ראש חודש]] (כולל דיני [[ברכת הלבנה]] ו[[לוח השנה העברי]]) ו[[תענית|התעניות]].

הטעם לשם "אורח חיים", הוא מפאת עיסוקו בהלכות הנוגעות לחיי היום-יום של יהודי, וכך כותב המחבר: {{ציטוטון|וקראתי ספר זה אורח חיים{{הערה|על-פי [[משלי]] ה, ו. טו, כד.}} כי הוא יסיר ממוקשי מות{{הערה|על-פי [[משלי]] יד, כז.}} להולכים באורחותיו}}{{הערה|שם=אוח}}, {{ציטוטון|כי ממנו תוצאות חיים}}{{הערה|שם=חומ|1=הקדמת המחבר לחושן משפט.}}.

מכיל 697 סימנים.
===יורה דעה===
חלק זה עוסק בדיני [[איסור]] ו[[היתר]] המתקיימים בזמן ה[[גלות]] - כולל ענינים כלליים כ[[כשרות]], [[טהרת המשפחה]], [[נדר]]ים ו[[שבועה|שבועות]].

'''דיני ה[[כשרות]]''': הלכות [[שחיטה]], [[טריפות]], [[מתנות כהונה]], [[אבר מן החי]], [[חלב (שומן)|חלב]], [[דם]] ו[[מליחה]], [[כשרות]] המאכלים הבאים מן החי (סימני הדגים, החיות והבהמות ועוד), איסור [[בשר וחלב]], מאכלות גויים ([[יין נסך]], [[פת ישראל]], [[חלב ישראל]]).

'''דינים הקשורים להרחקה מ[[עבודה זרה]]''' והמסתעף: [[טבילת כלים]], הרחקה מהגויים במשא ומתן, [[רבית]], איסור הליכה בחוקות הגויים, גידול ה[[זקן]] ו[[פיאות הראש|הפיאות]].

'''דיני [[טהרה]]''': הלכות [[נידה]] [[יולדת]] וטהרתן, ו[[מקוה]].

כמו כן כלולים בו הלכות [[כיבוד הורים]], [[לימוד התורה]], [[מזוזה]], [[צדקה]], [[מילה]], [[גר]]ות, [[תרומה|תרומות]] ו[[מעשר]]ות, [[אבלות]] ו[[ביקור חולים]].

הטעם לשם "יורה דעה" הוא {{ציטוטון|כי הוא ילמד האדם דעת להורות בכל אשר יצטרך מדברים הנוהגין בזמן הזה}}{{הערה|הקדמת המחבר ליורה דעה.}} ומטרתו {{ציטוטון|להורות את בני ישראל המותר והאסור, וקראתיו יורה דעה כי הוא יורה דעה ויבין שמועה}}{{הערה|שם=חומ}}.

מכיל 403 סימנים.
===אבן העזר===
חלק זה עוסק בדיני משפחה, נישואין וגירושין. הוא מכיל את ההלכות הנוגעות לקשרי המשפחה, דיני קידושין, נישואין, גטין, וכל הנוגע לחיי משפחה יהודיים.

הטעם לשם "אבן העזר" הוא כיון שה[[אישה]] היא "עזר כנגדו"{{הערה|[[בראשית]] ב, כ.}} ומעיד המחבר שבו {{ציטוטון|עשיתי לאדם עזר בעדו, גם כשלחה גרש, איך יגרשנה מנגדו. וקראתיו אבן העזר, יען כי הוא להועיל גם לעזר}}{{הערה|שם=חומ}}{{הערה|ראו באריכות בהקדמת המחבר לאבן העזר.}}.
===חושן משפט===
חלק זה עוסק בדיני ממונות, דיני נזיקין ומשפט. הוא מכיל את ההלכות הנוגעות לדיני חברות, דיני משפטים אזרחיים, דיני מסחר ודינים נוספים בתחום זה.

הטעם לשם "חושן משפט" הוא, על-שם [[חושן המשפט]] שבו היו ה[[אורים ותומים]] בהם היו שואלים בני ישראל, וכן ספר זה העוסק בדיני המשפט {{ציטוטון|הוא נדרש לכל שואל להיות עיניו מאירים ולהיות מפתח שפתיו ישרים ותמימים}}, ו{{ציטוטון|שם חקקתי חוק ומשפט}}{{הערה|שם=חומ}}.

==נושאי הכלים==
אחרי שהתחבר ה[[שולחן ערוך]] והתרבו המפרשים עליו, כונו אלו בשם "נושאי כלים", כהמשך לשם הספר שנדמה לשולחן, ועליו המפה - הגהות ה[[רמ"א]], ועליהם הכלים. בעקבות זאת הכינוי הועתק בספרות ההלכה גם לספרים שקדמו לשולחן ערוך: ארבעת הטורים ולפניו [[משנה תורה לרמב"ם]].

נושאי הכלים שעל הטורים הם:
*'''בית יוסף''': לאחר שפורסם הטור, הוא נהפך לספר העיקרי שפוסק הלכות, אמנם, רבי יעקב פסק בעיקר כדעת אביו [[הרא"ש]], שפסקיו היו לפי דעת [[בעל התוספות]], אמנם פוסקי ספרד שבדור זה, היו צריכים ספר שיפסוק בעיקר לפי פסקי בני ספרד. לכן כתב רבי [[יוסף קארו]] את ספרו זה, כפירוש לטור, בו הוא מביא בתחלה את דברי הגמרא והראשונים, ואח"כ פוסק לפי דעתו, ע"פ הכרעה בין שלשת הפוסקים, בדרך כלל כשניים מהם או כפשרה שמביא. כמה שנים לאחר כתיבת ה"בית יוסף", החליט רבי יוסף קארו לתקנו ולשפרו, בחיבור נוסף שחיבר עליו בשם '''בדק הבית''', שכלל תיקונים והגהות ל"בית יוסף".
*'''דרכי משה''': [[הרמ"א]] חיבר במקביל לבית יוסף חיבור דומה, ובו פוסק לפי דרך האשכנזים.
*'''בית חדש''' - חיבורו של רבי [[יואל סירקיש]]. בשונה מ[[רבי יוסף קארו]] ה'בית יוסף' שלא התעמק בחיבורו וירד לנקודות הדברים כפי שמובאים במקורם, הב"ח התעמק עד לשורש הדברים ממש, כשנצמד יותר לפסיקותיו של הטור.

==קישורים חיצוניים==
*[[מנחם ברונפמן]], '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3360513 המהפכה שחולל בעל הטורים]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{בית חב"ד}}

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ספרי נגלה]]
[[קטגוריה:הלכה]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]