עריכת הדף "אקדמות"

[[קובץ:אקדמות..jpg|ממוזער|שמאל|פיוט אקדמות דפוס וילנא שנת תקפ"ה]]
ה[[פיוט]] '''אַקְדָמוּת מִלִּין''' הוא קטע תפילה ב[[ארמית]]{{הערה|בטעם הדבר שנכתב דווקא בארמית, מופיע בספר התודעה שהוא מפני מעלתו, שלא יבינוהו המלאכים.}}, אותו נוהגים לומר בקהילות אשכנז בחג ה[[שבועות]] לפני [[קריאת התורה]] העוסקת במתן תורה, והוא כולל 45 בתים הבנויים כל אחד משתי שורות.

הפיוט חובר על ידי רבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ נהוראי מוורמייזא, שחי בתקופתו של [[רש"י]] ולמד יחד עמו{{הערה|ספר התודעה חג השבועות, שם גם מופיע שהיתה להם קרבת משפחה. מובא בפירוש רש"י על תהילים פרק ע"ג פסוק י"ב.}}, והוא נקרא 'אקדמות' על שם המילים בהן הוא פותח: "אַקְדָמוּת מילין ושָרָיוּת שוּתָא" (הקדמת הדברים ופתיחת השיחה).

הפיוט הארוך מחולק לארבעה חלקים עיקריים: הוא פותח בתיאור גדולת השם, שאי אפשר לתארה כלל, לאחר מכן מתארים את ה[[מלאך|מלאכים]], ולבסוף מתואר דו-שיח בין [[עם ישראל]] לבין אומות העולם: האומות שואלות מדוע עם ישראל דבק בקב"ה, ועם ישראל משיב בתיאור השכר המובטח לעובדי ה' לעתיד לבוא.

== היסטוריה ==
בזמן [[חז"ל]] היה נהוג לתרגם בשעת [[קריאת התורה]] כל אחד מהפסוקים ל[[ארמית]], כדי שרוב הקהל שלא הבין כראוי את לשון הקודש, יוכל להבין. חלק מהמתרגמים נהגו להשתמש ב[[תרגום ירושלמי]] וכדומה, המשלב גם פירושים והרחבות שונות ולא נצמד לפסוקים באופן מילולי, ובהמשך, בקריאות מיוחדות, נהגו להוסיף המתרגמים [[פיוט]]ים שאותם שילבו בתוך התרגום, ומסיבה זו פיוטים אלו נכתבו אף הם בשפה הארמית.

אחד הפיוטים שנכתבו כהמשך למסורת זו, הוא ה'אקדמות' שחובר על ידי רבי מאיר ש"ץ כהקדמה לתרגום הקריאה של חג השבועות, ובו הוא מבקש רשות מהקהל לפתוח בדברים וממשיך בתשבחות לאלוקים ולעם ישראל, והיה נהוג לומר אותו בעיצומה של קריאת התורה, לאחר הברכה וקריאת הפסוק הראשון.

אף שנוהג התרגום פסק ברוב המוחלט של קהילות ישראל, נותר המנהג לומר את פיוט ה'אקדמות', ובהלכה התעורר דיון על מקום אמירתו בעיצומה של קריאת התורה אף שכבר לא נהוג לתרגם כלל, והאם הדבר אינו מהווה הפסק בקריאה{{הערה|ראו לדוגמה דברי הט"ז באורח חיים תצד, ס"ק א.}} ובסופו של דבר דעת ה[[ט"ז]]{{הערה|שאין זה נחשב הפסק}} התקבלה במרבית הקהילות.

[אדמו"ר הזקן]] פסק, שאף שלכתחילה עדיף במקום שאין מנהג לקבוע שיאמרו זאת קודם קריאת התורה, הנוהגים לומר זאת לאחר הברכה באמצע הקריאה, יש להם על מי לסמוך ואין למחות בידם{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים תצד, ז.}}

==מבנה הפיוט==
הפיוט כתוב כולו בשפה ה[[ארמית]] עם חרוז אחיד - "תָא" בסופי השורות. הבתים של הפיוט ערוכים באקרוסטיכון בחלקו הראשון של הפיוט לפי סדר ה[[אל"ף-בי"ת]], ולאחר מכן לפי שמו של הפייטן, "מאיר ביר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ".

הסיום באותיות 'תא' רומזות על התורה שהפיוט חובר לשבחה, שאין לה חקר וסוף, וכיון שאדם השלים לימודה והגיע לאות ת, מיד הוא חוזר והוגה מבראשית ומתחיל באות אל"ף{{הערה|ספר התודעה.}}.

==אגדות==
אודות נסיבות חיבור הפיוט ישנם מספר אגדות, כאשר לפי דעה אחת היה זה בשנת ד'קכ"א שהיהודים היו צריכים לשלוח משלחת מיוחדת להביא תלמיד חכם מעשרת השבטים אל מעבר לנהר הסמבטיון, שעל פי הגילוי שהתגלה לחכמים בחלום היה היחיד שבכוחו להילחם בכומר שהצר להם, ורבי מאיר בר רבי יצחק נבחר לעמוד בראש המשלחת, כשרבי מאיר עצמו נותר מעבר לנהר הסמבטיון ולא יכל לחזור ממנו, כיון שרק ב[[שבת]] מתאפשר לחצות את הנהר והדבר היה מותר לו רק בהליכתו כשהיה בדבר משום פיקוח נפש שדוחה את קדושת השבת, ולא בחזרתו. כיון שרבי מאיר ידע שלא יוכל לחזור חיבר את הפיוט והעניק אותו לזקן היהודי לקראת יציאתו.

לפי גרסה אחרת, אירע הדבר בשנת ד'תע"א, וכאשר אותו זקן מעשרת השבטים הצליח לנצח את הכומר, היה זה ערב חג השבועות והוא כתב את פיוט האקדמות כשבאקרוסטיכון רמז לשליח שנטל עליו את המשימה: "רבי מאיר בר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן חזק ואמץ".

בשער הכולל מופיעה גרסה נוספת שהפיוט חובר בשנת תתס"ב{{הערה|שם=שער הכולל|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16002&st=&pgnum=109 פרק מ' פסוק י"ז].}}.

מסורות אלו נוגדות מסורות אחרות הטוענות למקום קבורתו של רבי מאיר באירופה או בארץ ישראל בגוש-חלב.

בספר התודעה מופיע מסורת נוספת שבנו של המחבר נהרג על קידוש השם במסעי הצלב של שנת תתנ"ו, וגם הוא עצמו קידש שם שמים בויכוח עם הכמרים שכפו עליו, ולאחר שניסו לכפות עליו להמיר את דתו, ענה להם בעזות מבלי להתפעל מהם, והוא נפטר תקופה קצרה אחרי הויכוח, והותיר אחריו את הפיוט 'אקדמות'

אגדה נוספת שנקשרה בפיוט היא על קהילת וורמייזא עצמה, עיר מגוריו של רבי מאיר מחבר הפיוט, שלא נוהגים לקרוא בה אקדמות בעקבות מאורע בו [[שליח ציבור]] השתפך בקול נעים בעת הקריאה של האקדמות עד שיצאה נשמתו{{הערה|לעומת זאת בספר התודעה מופיע ההסבר שבקהילת וורמייזא עצמה לא נתקבל המנהג מלכתחילה מפני עגמת הנפש על מחבר הפיוט שאהבו אותו מאד, ופיוט זה הזכיר להם את מותו, וכן מכיון שגם פחדו שלא להכעיס על ידי כך את שכניהם הנוצרים שאתם היה לו הויכוח, ושבפיוט זה דברי ניצוח קשים כנגדם.}}.

==מנהג חב"ד==
פיוט האקדמות לא הובא ב[[סידור אדמו"ר הזקן]], אך בסידורי חב"ד שנדפסו בשנים מאוחרות יותר כן כללו אותו.

ב[[לוח היום יום]] לחג השבועות מובא שלא נוהגים לומר את הפיוט, והרבי התייחס לכך מספר פעמים בשיחות שנערכו בעת הסעודות בדירת אדמו"ר הריי"צ, אך העיד שבעיר הולדתו [[יקטרינוסלב]] כן נהגו לומר, וכך נהג גם אביו{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4384975/jewish/-.htm ראו לדוגמה ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ז]. וב[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4385625 שיחת חג השבועות] סיפר שבתחילה גם אביו לא נהג לומר, ורק בשנים האחרונות לרבנותו קודם מאסרו נהג לעמוד על הבימה ולומר זאת בהתעוררות ובבכיות.}}, והתבטא שאינו יודע מדוע לא אמרו זאת בליובאוויטש, ויתכן שאדמו"ר הרש"ב רצה שיאמרו, אך הוא לא נהג להתערב בענייני ה[[גבאי|גבאות]] של בית הכנסת{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4385625 המלך במסיבו א' עמוד מז].}}.

לפועל, אף שהרבי קבע כהוראה לרבים שאין נוהגים לומר את האקדמות{{הערה|ספר המנהגים עמוד 44.}}, וכתב שאין להתפלא על כך היות והוא בדוגמת דברי הגמרא שדבר שיצא מפי הרב, התלמידים נוהגים להדר בזה, והיות שלא ראו את אדמו"ר הריי"צ אומר, חסידים מהדרים שלא לומר{{הערה|אגרות קודש חלק י"ח עמוד תכז. רשימות חוברת ח' עמוד 14.}}, הרבי עצמו נוהג לומר את האקדמות לעצמו בשקט, כשמתחיל לאומרם בשעת הוצאת הספר תורה מארון הקודש והולכתו לבימה, ולאחר מכן ממשיך לאומרם בין העליות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/chasidim/otzar/10/6/16.htm אוצר מנהגי חב"ד - שבועות].}}.

בשער הכולל מובא שהסיבה לכך שבמניני חב"ד לא נהגו לומר את הפיוט הוא מכיון שמתפללים באריכות ועוצרים באמצע התפילה לשמוע קריאת התורה, לא רצו לעכב את המתפללים זמן נוסף{{הערה|שם=שער הכולל}}.

==פיוטים דומים==
[[קובץ:אקדמות.jpg|ממוזער|פיוט אקדמות החסידי בבטאון הקריאה והקדושה]]
{{ערך מורחב|ערך=[[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]]}}
על משקל פיוט האקדמות, חוברו לאורך השנים פיוטים שונים המיוסדים על מבנה הפיוט.

ב[[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] מובא פיוט '[[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]]' שכתב רבי [[מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|מנחם מענדל שניאורסון]] בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לאביו כשהיה בגיל 13, בו מפאר את אביו ומהלל אותו.

כך גם בשנת [[תש"ב]] פורסם בגליון [[הקריאה והקדושה]] פיוט אקדמות מיוחד העוסק בבשורת הגאולה של אדמו"ר הריי"צ [[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]], ופונה אל הרבנים בדרישה למלא את תפקידם ולפרסם את בשורת הגאולה{{הערה|1=[https://www.hageula.com/uploads/source/Ze_11/82/SHAVOUT.pdf קובץ ועד חיילי בית דוד חג השבועות תשע"ז, עם תרגום ללשון הקודש של האקדמות].}}.

==לקריאה נוספת==
*משה אייזיק בלוי, '''ישוב למה לא אומרים אקדמות בחסידות חב"ד''', תשע"ד

{{שבועות}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:שבועות]]